תפקיד
ערך זה עוסק בתפקיד סוציולוגי. אם התכוונתם לתפקיד באומנויות הבמה, ראו דמות.
תפקיד (או: תפקיד חברתי) הוא מערכת של התנהגויות, זכויות, התחייבויות, אמונות, ונורמות, כפי שהומשגו על ידי אנשים בסיטואציה חברתית. זוהי התנהגות צפויה או בלתי צפויה, העשויה להשתנות באופן מתמיד, וקשורה לסטטוס חברתי נתון. נהוג להשתמש במושג "תפקיד" במדעי החברה ככלל, ובאופן ספציפי בכלכלה, סוציולוגיה ובחקר ארגונים.
תיאוריית התפקיד היא ענף המחקר הסוציולוגי העוסק בהתפתחות תפקידים, והחוקר אותם.
סוגים וגורמים של תפקידים חברתיים
בתוך כלל התפקידים המתקיימים בחברה, ניתן להבחין בין תפקידים הישגיים לתפקידים שיוכיים. תפקיד הישגי מוקנה לאדם בהתאם לכישוריו, ליכולותיו ולמאמציו. לעומת זאת, תפקיד שיוכי ניתן לאדם שלא על בסיס כישוריו וללא כל מאמץ מצידו, אלא מעצם היותו בעל תכונות כלשהן. לרוב, הוא נכפה על האדם.
בנוסף, ניתן להבחין בין תפקידים קבועים ובין תפקידים קבועים למחצה ("רופא" "אמא", "ילד/ה") וישנם תפקידים זמניים. טלקוט פרסונס הציע דוגמה ידועה לכך בתפקיד "חולה" - כל זמן שאדם נושא תפקיד זמני זה, הוא פטור מתפקידיו הרגילים, ועליו להתאים את התנהגותו לנורמות החברתיות של תפקיד זה, כמו ציות להוראות הרופא/ה.
כמו כן, ניתן להבחין בתפקידים המחייבים תנאים ביולוגיים או סוציולוגיים מסוימים. למשל, ילדה צעירה אינה יכולה מבחינה ביולוגית להיות בתפקיד אם. תפקידים אחרים דורשים ניסיון או הכשרה. למשל, בתרבויות רבות דרושות השכלה והסמכה כדי לכהן בתפקיד של רופא/ה מוסמכ/ת.[1]
שיוך תפקידים שונים לפרט יכול להיות מושפע ממספר גורמים נוספים, לרבות גורמים חברתיים, נטיות גנטיות, גורמים תרבותיים או נסיבתיים.
מצבים הקשורים לתפקידים חברתיים
הספרות המקצועית מבחינה בכמה מצבים מיוחדים, הקשורים לתפקידים חברתיים:
- קונפליקט תפקידי - מצבים שבהם מתקיים דיסוננס קוגניטיבי בין תפקידים שונים של אותו אדם. למשל, אבא שהוא גם מאמן כדורסל, ושנדרש להחליט האם לתת לבנו להיות בחמישייה הפותחת במשחק, או להעדיף על פניו שחקן מנוסה יותר.[2]
- בלבול תפקידי - מצב שבו האדם מתקשה להחליט על פי איזה תפקיד לנהוג. למשל, תלמידה הפוגשת את המורה שלה במסיבה ואיננה יודעת האם להתייחס אליה כאל מורה או כאל חברה באירוע חברתי.
- העצמה תפקידית - המונח "העצמה תפקידית" (או: "העשרה תפקידית") מתייחס למצבים שבהם לביצוע תפקיד ספציפי יש השפעה מעצימה על ביצוע תפקיד אחר.[3] למשל, סיפוק בעבודתו של אדם, והצלחה בתפקידיו המקצועיים, יכולים להעצימו ובכך להשפיע באופן חיובי על התנהגותו במסגרת תפקידיו במרחב הביתי.
- מתח תפקידי - מתח תפקידי מתקיים כאשר אין הלימה בין מספר תפקידים הנגזרים מאותו סטטוס. דוגמה לכך היא כאשר אצל תלמידת תיכון יש מתח בין מחויבויותיה לבית הספר לבין מחויבויותיה להורים או למקום עבודתה. ריבוי המחויבויות שלה בכל תפקיד גורם לה קושי בהתמודדותה עם כל התפקידים יחד.[4]
- תפקיד מגדרי (ראו גם תפקידי מגדר): תפקידי מגדר בחברה הם ציפיות ואמונות משותפות על בסיס מגדרי. בספרות המחקרית קיימת גישה הטוענת כי מגדר הוא סטטוס חברתי ראשי, משום מרכזיותו של המגדר בחברה. דוגמה לתפקיד מגדרי היא הציפייה החברתית המופנית לעתים כלפי גברים, להיות המפרנסים העיקרים במשק הבית.[4]
תיאוריית התפקיד
תיאוריית התפקיד היא ענף המחקר הסוציולוגי העוסק בהתפתחות תפקידים. ענף מחקר זה מבקש להסביר אלו כוחות גורמים לאנשים לפתח ציפיות התנהגותיות מעצמם ומאחרים.
לפי התיאוריה, ישנן מספר הנחות הקשורות לתפקידים בחברה:
- בחברה מתקיימת חלוקת העבודה באמצעות מערכות יחסים בין בעלי תפקידים שונים.
- תפקידים חברתיים כוללים צורות התנהגות ומעשים הנגזרים מנורמות חברתיות משותפות. נורמות אלו אף קובעות את ציפיות ההתנהגות המקובלות של כל תפקיד ומסבירות גם את מיקומו החברתי של בעל התפקיד.
- את התפקידים ממלאים אנשים הנקראים בעלי תפקידים.
- כל תפקיד הנחשב לגיטימי בחברה נגזר מנורמות מקובלות ונתון לפיקוח חברתי במקרה שיופר על ידי בעל התפקיד.
- כאשר שינוי בתנאים הופך תפקיד למיושן או לבלתי לגיטימי, לחץ חברתי עשוי לגרום לשינויו.
- רוב הזמן, בעלי תפקידים יגלו קונפורמיות לתפקידיהם; זאת, כתוצאה מהחיזוקים החברתיים להם הם מצפים, וכן כתוצאה מהחשש מפני ענישה חברתית אם לא ינהגו באופן קונפורמי.
מודלים של תיאוריית התפקיד
לפי הסוציולוג ברוס בידל, חמשת המודלים העיקריים של תיאוריית התפקיד הם:[5]
- תיאוריית התפקיד הפונקציונלית - הגישה הפונקציונליסטית מגדירה תפקיד כהתנהגות הנובעת ממערך הציפיות החברתיות המופנות לבעל תפקיד כל שהוא. על פי גישה זאת קיימת הסכמה חברתית בנוגע לההתנהגויות המקובלות ואלו שאינן מקובלות בכל תפקיד חברתי.
- תיאוריית התפקיד לפי גישת האינטראקציה הסימבולית - תיאוריה זו בוחנת את התפתחות התפקיד כתוצאה של פרשנויות אינדיבידואליות של תגובות להתנהגות. גישה זאת טוענת כי תפקיד איננו דבר קבוע או ידוע מראש, אלא מדובר בהתנהגות משתנה, הנתונה למשא ומתן תמידי בין המשתתפים בסיטואציה. בכל אינטראקציה חברתית, כל צד מנסה להשליט את הגדרת המצב שלו בדרך שבה הוא בוחר לבצע את תפקידו באופן הרצוי לו. מושג התפקיד נחשב מרכזי בגישה זו.
- תיאוריית התפקיד המבנית - תיאוריה זו מדגישה את ההשפעה של החברה על פני זו של הפרט בתפקידים ועושה שימוש במודלים מתמטיים.
- תיאוריית התפקיד הארגונית - תיאוריה הבוחנת התפתחות תפקידים בארגונים.
- תיאוריית התפקיד הקוגניטיבית.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- תפקיד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Rodney Stark, Sociology, Tenth Edition, California: Thomson Wadsworth, 2007
- ^ What Is Role Conflict? - Definition, Types & Examples - Video & Lesson Transcript, Study.com, 20.9.2021
- ^ Jenniffer Reid and Melissa Hardy, Multiple Roles and Well-Being Among Midlife Women: Testing Role Strain and Role Enhancement Theories, Journal of Gerontology, 1999, עמ' s329-s338
- ^ 4.0 4.1 Dalton Conley, You May Ask Yourself, New York: W.W.Norton and Company, 2017, עמ' 132-134
- ^ B. J. Biddle, Recent Developments in Role Theory, Annual Review of Sociology 12, 1986-08, עמ' 67–92 doi: 10.1146/annurev.so.12.080186.000435
38178666תפקיד