המכללה האקדמית להנדסה בראודה
 | |
 | |
| מכללה אקדמית | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1988–הווה (כ־36 שנים) |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | פרופ' אריה מהרשק |
| סגן נשיא | פרופ' שרית סיון |
| יו"ר | אלוף (מיל') יוסף משלב |
| מנכ"ל | אחיאב גולן |
| סטודנטים | |
| כלל הסטודנטים | 3,040[1] |
| סטודנטים לתואר ראשון | 2,915[1] |
| סטודנטים לתואר שני | 125[1] |
| סטודנטים מתוקצבים | 2,831[2] (נכון לתשע"ג) |
| מיקום | |
| מיקום | כרמיאל, ישראל |
| http://Braude.ac.il | |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   המכללה האקדמית להנדסה בראודה | |
המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל, שעד אפריל 2022 נקראה המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, היא מכללה אקדמית להנדסה, הקרויה על שמו של מקס בראודה, מנכ"ל אורט העולמי בשנים 1957–1980.[3]
המכללה פועלת באישור ובתקצוב המועצה להשכלה גבוהה ומכשירה לתואר ראשון ושני במדעים. תוכנית הלימודים במכללה כוללת התנסות מעשית בתעשייה ובאקדמיה.
היסטוריה
תחילה הוקם המוסד כמכללה טכנולוגית להנדסאים של רשת אורט. בשנת 1995 נוסדה המכללה האקדמית להנדסה כעמותה רשומה הפועלת באישור ובתקצוב המועצה להשכלה גבוהה, שנתיים לאחר שמחזור הסטודנטים הראשון יצא לדרך (הסטודנטים הוסמכו כמהנדסים בשנת 1996). לצד המכללה הטכנולוגית להנדסאים, המכללה האקדמית מכשירה לתארים "בוגר במדעים" ומוסמך במדעים" וכן מסמיכה להוראה לאקדמאים.
המכללה הוקמה במטרה לפתח בצפון הארץ מרכז אקדמי ייחודי בתחומי ההנדסה ולטפח, באמצעות בוגריו, קשרי גומלין עם התעשייה. תוכניות הלימודים במכללה כוללות התנסות מעשית בתעשייה ובאקדמיה. במכללה מתקיימת גם פעילות בתחומי מחקר, קשרי תעשייה-אקדמיה ותוכנית לימודי חו"ל. קמפוס המכללה ממוקם בראש גבעה במערב כרמיאל, ממנה נשקפת בקעת בית כרם.
המכללה זכתה בפרס האיכות והמצוינות ע"ש יצחק רבין בשנת 2009.
בשנת 2016 החלה המכללה בתהליך התמזגות עם אוניברסיטת חיפה, אך התהליך לא צלח והופסק.
באפריל 2022 אישר בית המשפט המחוזי בחיפה הסכם להיפרדות של המכללה מרשת אורט, ובהתאם לכך הוסרה המילה "אורט" משם המכללה.[4]
שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)[5].
נכון לשנת הלימודים תשפ"א, לומדים במכללה 3,230[6] סטודנטים. בנוסף ללימודי הנדסה בקמפוס המכללה קיימות יחידות אשר בהן מתקיימים לימודים במסלולים חוץ-אקדמיים: לימודים לתעודת הוראה, לימודי תעודה, מכינות קדם-אקדמיות, מרכז להעשרה מדעית לתלמידי תיכון ומכללה טכנולוגית להנדסאים.
במכללה נלמדות שמונה תוכניות לימוד לתואר ראשון (B.Sc) בהנדסת תעשייה וניהול; הנדסת חשמל ואלקטרוניקה; הנדסת מכונות; הנדסה אזרחית; הנדסת ביוטכנולוגיה; הנדסת מערכות מידע; הנדסת תוכנה ומתמטיקה שמושית. בנוסף, נלמדות חמש תוכניות לתואר שני (M.Sc) במקצועות הנדסת תוכנה, הנדסת מערכות, הנדסת מכונות, ביוטכנולוגיה, והנדסת תעשייה וניהול.
|
תוכניות לתואר ראשון (B.Sc): |
תוכניות לתואר שני (M.Sc): |
מכינות קדם-אקדמיות לימודים לתעודת הוראה מרכז העשרה מדעית לנוער |
המבנה הארגוני של המכללה
בראש המכללה עומד נשיא המכללה, פרופ' אריה מהרשק, האחראי על כל מסגרות הלימודים המתנהלות בקמפוס. המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, פרופ' שרית סיון, אחראית על המערך האקדמי של המכללה להנדסה.
המחלקות האקדמיות השונות מנוהלות על ידי ראשי המחלקות. המחלקה להוראה ולימודים כלליים מופקדת על הלימודים הכלליים בכל המחלקות וכן על מסלול הלימודים לתעודת, הוראה למהנדסים.
המועצה האקדמית היא הפורום העליון במכללה להחלטות בנושאים אקדמיים. הוועדה לעניינים אקדמיים של המכללה פועלת כוועדת קבע של המועצה האקדמית, ודנה בנושאים שוטפים הנוגעים לאופי הפעילות האקדמית במכללה.
במכללה סגל מנהלי אשר בראשו עומד מנכ"ל המכללה, מר אחיאב גולן, הכפוף לנשיא המכללה.
דיקנט הסטודנטים הוא הרשות המרכזית במכללה הפועלת לרווחת הסטודנטים ומטפלת בבעיותיהם האישיות, החברתיות והכלכליות, תוך קיום קשר הדוק עם הגופים האקדמיים והמנהליים של המכללה. הדיקנט על יחידותיו השונות דואג לקידום רווחת הסטודנטים, להגברת מודעותם החברתית ולשיתופם בחיי הקמפוס והקהילה.
המחקר במכללה
תחום המחקר מהווה נדבך חשוב בחזון המכללה. הליך קליטת חברי סגל חדשים מותנה ברקורד וביכולת מחקרית מוכחת, ולפיכך נפח הפעילות המחקרית המתבצע במכללה הולך וגדל. בהתאם לחזון המכללה, המכללה משקיעה משאבים כספיים רבים בעידוד המחקר, במתן מענקי מחקר ובמימון נסיעות של חברי הסגל לכנסים ולהשתלמויות בישראל ומחוצה לה.
עידוד המחקר, שנקבע כיעד מרכזי בפעילות המכללה, מתבטא בגידול משמעותי של התקציבים למחקר, במענקי הצטיינות לחמישית מחברי הסגל ובהפחתת שעות הוראה. רשות המחקר במכללה היא הגוף הממונה מטעמה על ניהולו של המחקר ועל תהליכי קבלת הסיוע באמצעות קרנות המחקר. בנוסף לכך, פועלים במכללה שני מרכזי מחקר וחברה ליישום מחקרים:
- מרכז הגליל למחקר מתמטיקה שימושית
- נוסד ב־1998 על ידי היחידה למתמטיקה במטרה לממש את פוטנציאל המחקר המתמטי לקידום פרויקטים הנדסיים בתעשייה. פעילות המרכז נעשית תוך שיתוף פעולה מחקרי עם מוסדות בישראל ובחו"ל, בהם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת בר-אילן, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת מרילנד ואוניברסיטת קליפורניה בארצות הברית, האקדמיה למדעים בוורשה ועוד. מיום הקמתו ארגן המרכז סדנאות וכנסים בינלאומיים, בהם הרצו מתמטיקאים מובילים מיותר מעשרים מדינות.
- מרכז קרנט בישראל (CRANET)
- מנוהל על ידי המעבדה למידע ומשאבי אנוש באוניברסיטת בר-אילן ועל ידי המחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה. קרנט הוא גוף מדעי בינלאומי, המאגד מוסדות אקדמיים וארגונים מעשרות מדינות, במטרה לספק תמונת מצב עדכנית בתחום ניהול משאבי האנוש בעולם.
- חברת אופק אשכולות בע"מ
- הוקמה על ידי המכללה במטרה לעודד את המחקר שמתבצע בתחומה ולהרחיב את קשריה עם התעשייה. החברה משמשת כזרוע עסקית למימוש נכסי הידע של המכללה וכמנוף לפיתוח תעשייה מתקדמת בגליל. מבחינה עסקית מתבססת החברה על מסחור פטנטים שפותחו על ידי חברי הסגל של המכללה ונרשמו על ידי החברה. כמו כן, מקדמת החברה הקמת חברות-בנות באותם מקומות שבהם יימצא שותף אסטרטגי מתאים.
- מטרות החברה:
- הכוונת מחקריהם של חברי הסגל למו"פ שימושי.
- יצירת קניין רוחני הניתן למסחור ורישום פטנטים על תוצרי המו"פ.
- יישום ומסחור "פירות" המו"פ: מכירת רישיונות לשימוש בפטנטים
- הקמת מיזמים בשותפות עם משקיעים על בסיס הקניין הרוחני שנוצר.
- בנוסף, החברה מציעה ביצוע מחקרים וייעוץ לגופים תעשייתיים ועסקיים על ידי חברי הסגל שלה, מרצים מן החוץ, סטודנטים או מומחים מקצועיים, שמגויסים לחברה על פי הצרכים. תחומי הפעילות של החברה מקבילים לתחומי הלימוד במכללה: הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת תוכנה, הנדסת מערכות מידע, הנדסת ביוטכנולוגיה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה והנדסת מכונות.
- המכון לייצור מתקדם
- המכללה זכתה במכרז של משרד הכלכלה והתעשייה להקמת מכון לאומי לייצור מתקדם בגליל. המכון הוקם בשיתוף עם קבוצת תפן לייעוץ ניהולי וחברת התוכנה ESI. הקמת המכון מעוגנת בהחלטת הממשלה לפיתוח כלכלי של מחוז הצפון שהתקבלה בינואר 2017. מטרת המכון לתרום להעלאת הפריון והתחרותיות בתעשייה המסורתית, באמצעות קידום טכנולוגיות ושיטות ייצור מתקדמות. המכון יהיה מוקד ידע לטכנולוגיות אלה ויספק ליווי וייעוץ לחברות בשלבי ההטמעה והפיתוח. בנוסף, יפעל לביסוס ולחיזוק של ה"אקו-סיסטם", יקדם שיתופי פעולה בין תעשיינים, חוקרים, יזמים ועוד. הקמת המכון תסייע לתעשייה באזור, תקדם את חוקרי המכללה ואת הסטודנטים ותעניק למפעלים מהתעשייה המסורתית כלים מעשיים לשיפור הפריון וכושר התחרות שלהם בארץ ובעולם.
- המרכז לחינוך הנדסי וליזמות
- מפתח ומקדם מגוון תוכניות לשיפור דרכי ההוראה והלמידה במכללה עם דגש על מוכנות הבוגר לתפקידים בתעשייה. בין התוכניות המובילות: בניית קורסים בגישת למידה היברידית פעילה ממוקדת סטודנט, פיתוח קורסים בגישת למידה מבוססת בעיות (PBL), הכשרת הסטודנטים למיומנויות נדרשות בהנדסה, יזמות ורב-תחומיות, הכשרת סטודנטים כמובילי למידה; הכשרת מרצים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכללת אורט בראודה |
אתר האינטרנט הרשמי של המכללה האקדמית להנדסה בראודה- אגודת הסטודנטים בראודה - אתר האגודה
טלי חרותי-סובר, ניצחון למל"ג על אורט: דורון כהן ודלית שטאובר נבחרו לעמוד בראש המוסדות המנהלים, באתר TheMarker, 21 בינואר 2015- המכללה האקדמית להנדסה בראודה, באתר גיידסטאר ישראל
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 לפי לוח 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (2019–2020)
- ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4
- ^ לזכר מקס בראודה, באתר המכללה
- ^ חוגגים עצמאות: השם “אורט” יוסר משמה של המכללה האקדמית, באתר המכללה
- ^ הקרן לעידוד השכלה גבוהה בפריפריה, באתר הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים
- ^ על פי נתוני הות"ת לשנת תשפ"א, לוח 8
- ^ הענקת התואר בתוכנית זו מותנית באישור המל"ג
33910346המכללה האקדמית להנדסה בראודה