ריסטו רייטי

ריסטו רייטי
Risto Heikki Ryti
לידה	3 בפברואר 1889; הוטינן, פינלנד
פטירה	25 באוקטובר 1956 (בגיל 67); הלסינקי, פינלנד
מדינה	פינלנד
מקום קבורה	הלסינקי
מפלגה	המפלגה הפרוגרסיבית הלאומית
בת זוג	גרדה פאולה סרלציוס
	19 בדצמבר 1940 – 4 באוגוסט 1944; (3 שנים ו־32 שבועות)
	→ קיוסטי קליו קארל גוסטף אמיל מנרהיים ←

ריסטו רייטי (Risto Heikki Ryti;‏ 3 בפברואר 1889 – 25 באוקטובר 1956) היה פוליטיקאי פיני, ראש ממשלת פינלנד מ-1939 עד 1940 ולאחר מכן נשיא פינלנד משנת 1940 עד 1944.

בשנת 1919 נבחר לפרלמנט הפיני. מאוחר יותר משנת 1921 עד 1924 שימש כשר האוצר ונגיד הבנק של פינלנד עד 1944.

למרות השפל הכלכלי וחובותיה הצליח רייטי לשפר את האשראי של פינלנד ובזכות הצלחתו נבחר לראשות הממשלה. רייטי כיהן בתפקידו במהלך מלחמת החורף בין רוסיה לפינלנד (1939–1940).

ב-19 בדצמבר 1940 נבחר רייטי כנשיא פינלנד. הוא פעל לצד מקורבו יוהאן וילהלם רנגל, שקודם לתפקיד ראש הממשלה במקומו. רייטי נהפך לבעל בריתו של אדולף היטלר, בשל הרצון להחזיר את השטחים הפיניים שנכבשו על ידי ברית המועצות. פינלנד הייתה לבעלת הברית היחידה של גרמניה הנאצית באירופה ששמרה על מדיניות עצמאית ופעלה רק למען האינטרסים שלה.

ב-1944, לאחר תבוסתה של פינלנד, נאלץ להתפטר, ובלחצה של ברית המועצות נשפט ונמצא אשם בפשעי מלחמה. רייטי נידון ל-10 שנות מאסר, אך ב-1949 קיבל חנינה עקב בריאותו הרופפת.

המדיניות כלפי היהודים

רייטי שיתף פעולה עם הנאצים באופן מלא בכל הנושאים הצבאיים. כיוון שהיה בעל הברית היחידי של היטלר שפעל באופן עצמאי, הרי לא הייתה למדיניות הנאצית כלפי היהודים כל השפעה בפינלנד.

ב-1939 היו בפינלנד 1,700 יהודים. במלחמת החורף של פינלנד נגד ברית המועצות באותה השנה שירתו בצבא 260 חיילים יהודים, ומהם 200 חיילים יהודים בחזית.

למערכה ב-1941 של גרמניה נגד ברית המועצות, היו שותפות רומניה ופינלנד. כך יצא שגם במלחמה זו לחמו חיילים יהודים במסגרת הצבא הפיני, כאשר הם לוחמים כתף אל כתף לצד הגרמנים.

מ-1938 החלו פליטים להגיע לפינלנד. למדינה הגיעו 500 יהודים רובם מגרמניה ופולין. 150 פליטים מהם נשארו בפינלנד. הממשל הפיני מצידו לא הגיש להם כל עזרה והנטל נפל על הקהילה היהודית. ב-1941 השתנה יחסו של הממשל ופליטים אלה הושמו ב"מעצר" ביישובים האוהו ולאמי. אמתלת הממשל הוא הרצון להגן עליהם מפני הגרמנים שהסתובבו אז בפינלנד. לאחר מכן הועברו יהודים אלה למחנות עבודה.

ב-27 באוקטובר 1942 הועברו תשעה יהודים לידי הגסטפו באסטוניה יחד עם עוד 20 זרים אחרים.

סוגיה זו עוררה סערה בקרב הממשל הפיני והתנגדות עזה מצד כמה שרים. השר לעניינים חברתיים פאגרהולם איים בהתפטרות, והנשיא ריסטו רייטי נתן את הבטחתו שהפליטים שנשארו בפינלנד לא יגורשו.