מיכל הראשון, מלך פולין
| בת זוג | אלאונורה מריה יוזפה מאוסטריה |
|---|---|
.jpg)
מיכל קוריבוט וישניובייצקי (בפולנית: Michał Korybut Wiśniowiecki; בליטאית: Mykolas Kaributas Višnioveckis) או מיכל הראשון (בפולנית: Michał I; בליטאית: Mykolas I; 31 במאי 1640 - 10 בנובמבר 1673) היה שליט האיחוד הפולני-ליטאי, מלך פולין ודוכס גדול של ליטא מ ה-29 בספטמבר 1669 ועד מותו. בתקופת שלטונו התקיים בפולין קרע עד כדי מלחמת אזרחים, כאשר הפלג שהתנגד לבחירתו למלך המליך את הטמאן הגדול (מפקד הצבא) יאן סובייסקי. האימפריה העות'מאנית ניצלה את הקרע ובשלהי שלטונו כמעט הפסיד מיכל את ממלכתו שניצלה רק בזכות הנהגתו הצבאית של יריבו, סובייסקי, שנבחר למלך אחריו.
תולדות חייו
שנים ראשונות
אביו של מיכל היה ירמי וישניובייצקי (Jeremi Wiśniowiecki), נסיך ממוצא רותני בעל אחוזות באוקראינה, גיבור מרד חמלניצקי שזכה להערכה רבה. אמו הייתה גריזלדה קוסטנז'ה זמוייסקה (Gryzelda Konstancja Zamoyska), בתו של תומאש זמויסקי, מחשובי המאגנאטים (בני האצולה הגבוהה).
מיכל נולד וחי בראשית חייו באחוזת משפחת אמו בזמושץ'. בעת מרד חמלניצקי נסוג האב עם צבאו הפרטי, משפחתו ומלוויו לאוקראינה של הגדה השמאלית. לאחר מותו של ירמי ב-1651 עבר חינוכו של מיכל לידי הבישוף-הנסיך של פלוצק, קרול פרדיננד ואזה (Karol Ferdynand Vasa), בנו הרביעי של מלך פולין, זיגמונט השלישי ואזה. עם מות הבישוף ב-1655 עבר מיכל לחצר דודו יאן זמויסקי, הוויווד של סנדומייז' ולאחר מכן לחצרו של יאן השני קז'ימייז', מלך פולין.
בתמיכת המלכה נשלח מיכל ללימודים באוניברסיטת קארל בפראג וביקר גם בדרזדן ובחצר הקיסרית בווינה. ב-1660 שב לפולין וב-1663 השתתף במלחמת רוסיה-פולין.
בחירתו למלך פולין
ב-16 בספטמבר 1668 התפטר המלך יאן השני קז'ימייז' מתפקידו ויצא לצרפת. המלך נבחר באותה תקופה על בבחירות על ידי חבר האצילים. בישוף חלמנו הכניס את מיכל לרשימת המועמדים כמועמד אצולת השלאכטה, שחפצה במלך חלש. מיכל היה גם המועמד היחיד שהיה יליד פולני, השאר היו זרים, דבר שהקנה לו יתרון. יתרון נוסף היה היותו צאצא אחיו של המלך ולדיסלב השני יגיילו, אולם יתרונו הגדול ביותר היה הכבוד שרחשו הכל לאביו ממגר הקוזקים. עם זאת, מיכל נתמך גם על ידי בית הבסבורג, דבר שעמד בניגוד לתומכי צרפת בקרב האצולה. ב-19 ביוני נבחר מיכל קוריבוט וישניובייצקי והוכתר בקרקוב ב-29 בספטמבר כמלך מיכל הראשון.
פילוג פנימי ומלחמה
כצפוי, בחירתו של מיכל קוריבוט למלך לא התקבלה על ידי הפלג הפרו-צרפתי בראשות הפרימאט (הארכיבישוף הבכיר) של פולין שהכתיר כחודשיים לאחר מכן את ההטמאן הגדול יאן סובייסקי למלך. בכך נוצרו שני מחנות יריבים, שהובילו את המדינה אל סף מלחמת אזרחים. הסיים, השלאכטה ובית הבסבורג ששלט באימפריה הרומית ה"קדושה", תמכו בבחירתו של מיכל ומולו ניצבה קואליציה של אצולה בכירה והצבא, בתמיכת צרפת. את עומק הקרע ניתן לראות לדוגמה בכך שב-1671 תמך המלך מיכל במרד בצבא במסגרתו נטשה יחידה צבאית את ווהלין, בניגוד להוראות הפיקוד העליון של סובייסקי והותירה את המחוז ללא הגנה. המלך מימן את היחידה, שחייליה לא קיבלו משכורת צבאית.
פולין המסוכסכת והמפולגת ניצבה גם מול איום שהציבה על גבולותיה האימפריה העות'מאנית. ב-1672 הכריזה האימפריה העות'מאנית מלחמה על איחוד פולין ליטא ובכך פרצה המלחמה הפולנית-עות'מאנית (1672–1676). בתחילה לא הצליח גם האיום מבחוץ לאחד את שני המחנות שגייסו חיילים ובזזו זה את אחוזותיו של זה. ביוני 1672 צר צבא עות'מאני של 100,000 חיילים על קמניץ-פודולסקי במשך 26 ימים והכניעה. משם המשיך ללבוב, שנכנעה ללא מצור, פרשים טאטארים הטילו את חיתתם על דרום-מזרח פולין וסובייסקי יצא להגנת האזור. ההתקפות שערך צבאו של סובייסקי בסתיו 1672 במטרה לבלום את ההתקפות נחלו הצלחה. במקביל חתם מיכל ב-18 באוקטובר על הסכם במסגרתו ויתר על פודוליה והסכים להעלות מס לעות'מאנים.
בצל המצב הקשה בחזית מול העות'מאנים, נפתח בין המחנות הפולנים היריבים משא ומתן בחסות הנונציו (שליח האפיפיור) והארכיבישוף של קרקוב. לקירוב בין הצדדים התווסף מכתב משפיל ששיגר הסולטאן מהמט הרביעי לוורשה ובו דרש כניעה ללא תנאי, דבר שהרתיח את כל הפולנים והליטאים ללא הבדל בשיוכם המחנאי. במרץ 1673 הוכרז על סיום הסכסוך הפנימי ויציאה מאוחדת למלחמה בטורקים.
ב-8 באוקטובר 1673 יצאו 40,000 חיילים של הצבא הפולני המאוחד למלחמה בעות'מאנים ליד זלוטשוב. מיכל מסר את הפיקוד על הצבא לידי סובייסקי שהוביל מסע שבסיומו הנחיל לפולנים ניצחון מוחץ בחוטין (בקרב חוטין, 11 בנובמבר).
מותו וקבורתו
אולם, המלך מיכל הלך לעולמו יום לפני הניצחון הגדול, בארמונו של ארכיבישוף קרקוב, מהרעלת מזון. יאן סובייסקי נבחר ליורשו.
לבו נקבר במנזר ליד ורשה, מעיו נקברו בחומת הקתדרלה של לבוב ועצמותיו נטמנו בקתדרלת ואוול בקרקוב.
אלנורה, רעייתו
ב-1670 נישא מיכל לאלאונורה מריה יוזפה מאוסטריה, בתו של פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" (היא הייתה אז בת 17). הנישואין נערכו על ידי הנונציו ובלי נוכחות הפרימאט, שעמד בראש המחנה היריב.
אלאונורה למדה פולנית והתלוותה למיכל במסעותיו. לבני הזוג לא נולדו ילדים. לאחר מותו של מיכל נישאה אלנורה לקרל החמישי, דוכס לורן וילדה לו שישה ילדים.
קישורים חיצוניים
- לוח זמנים לשלטונו (בפולנית)
- ביוגרפיה (בפולנית)
- מיכל הראשון, ערך באנציקלופדיה בריטניקה
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
27522804מיכל הראשון, מלך פולין