מייקל עטיה
 | |
| מייקל פרנסיס עטיה | |
| לידה | 22 באפריל 1929 |
|---|---|
| פטירה | 11 בינואר 2019 (בגיל 89) |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | בריטניה, ארצות הברית |
| פרסים והוקרה | פרסים ואותות כבוד |
| תרומות עיקריות | |
| אחד הגאומטרנים הדגולים של המאה ה-20. הוכיח את משפט האינדקס, ביסס את המחקר ב-תורת K הטופולוגית. | |
סר מייקל פרנסיס עטיה (באנגלית: Michael Atiyah; 22 באפריל 1929 - 11 בינואר 2019) היה מתמטיקאי בריטי ממוצא לבנוני וסקוטי. אחד הגאומטרנים הדגולים של המאה ה-20.
עבודתו משנת 1963 יחד עם איזידור זינגר, שבה הם הוכיחו את משפט האינדקס, סללה דרך לענפים חדשים במתמטיקה. יחד עם פרידריך הירצברוך ביסס את המחקר בתורת K הטופולוגית, כלי חדש וחשוב בטופולוגיה אלגברית, שפותח בהשראת עבודתו של אלכסנדר גרותנדיק על הכללת משפט רימן-רוך. מתורה זו, שלה יישומים רבים בפיזיקה מתמטית, צמחה אחר-כך גם תורת K האלגברית.
ביוגרפיה
עטיה נולד ב-1929 בהמפסטד, לונדון שבאנגליה, לאביו הסופר, הפובליציסט והדיפלומט הלבנוני-בריטי הנוצרי אדוארד עטיה ולאמו, ג'ין לבנס, ממוצא סקוטי. אחד משלושת אחיו, פטריק עטיה, הוא פרופסור למשפטים. בילה את ילדותו בעיקר בקהיר, שם למד כמו אביו בוויקטוריה קולג', ובסודאן. אחר כך למד ב"גראמר סקול" במנצ'סטר, ואחרי שירותו הצבאי המשיך את לימודיו בקולג' טריניטי שבאוניברסיטת קיימברידג'. ב-1955 סיים שם את עבודת הדוקטורט שלו, "כמה יישומים של שיטות טופולוגיות בגאומטריה אלגברית", תחת הנחייתו של וו.ו.ד. הודג'.
בין הישגיו המתמטיים הנודעים ביותר - פיתוח תורת K הטופולוגית עם פרידריך הירצברוך, הוכחת משפט נקודת השבת של עטיה-בוט עם ראול בוט,[1] והעבודה על משפט האינדקס עם איזידור זינגר, שהביאה בהמשך לעבודות בתורת ההצגות ועל משוואת החום. מחקריו המאוחרים יותר על שדות הכיול, ובמיוחד משוואות יאנג-מילס, הביאו לאינטראקציה פורייה בין גאומטריה ופיזיקה.
נפטר ב-11 בינואר 2019.
פעילותו האקדמית
עטיה היה פרופסור באוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג'. בשנות פעילותו במוסדות אלה הפיח רוח נעורים במתמטיקה הבריטית. פעל באוניברסיטת אוקספורד החל משנת 1958, והיה לפרופסור לגאומטריה שם משנת 1963, עם הפסקות, עד שנת 1990. הוא היה בין הכוחות המובילים שעמדו מאחורי הקמת מכון ניוטון למדעי המתמטיקה בקיימברידג', בשנת 1990, והיה מנהלו הראשון. כיהן כיושב ראש החברה המתמטית הלונדונית בשנים 1974–1976.
בשנים 1995–2005 שירת כרקטור של אוניברסיטת לסטר, ממנה קיבל תואר של חבר כבוד בשנת 2007. עטיה היה פרופסור למתמטיקה גם מעבר לאוקיינוס - בשנים 1969–1972 לימד במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ניו ג'רזי. משנת 2005 הוא יושב ראש החברה המלכותית של אדינבורו.
היה חבר בחברה המלכותית הבריטית החל משנת 1962, והיה נשיאה בין השנים 1990–1995. כמו כן נבחר למאסטר של קולג' טריניטי בקיימברידג'.
מייקל עטיה היה פעיל גם בבמה הבינלאומית. שימש כיושב ראש "ועידות פגווש למדע ולעניינים עולמיים". היה אחראי להקמת פנל אינטר-אקדמי לסוגיות בינלאומיות, רשת כלל עולמית של אקדמיות למדעים שמטרתה לסייע בידי חברי אקדמיות לעצב מדיניות ציבורית בתחומים קרובים למדע. הוא גם יזם את הקמת איגוד האקדמיות האירופיות, ALLEA, ושיחק תפקיד חשוב בעיצוב מסגרתה הנוכחית של החברה המתמטית האירופית. היה פרופסור אמריטוס של אוניברסיטת אדינבורו.
עם תלמידיו הרבים נמנים סיימון דונלדסון, נייגל היצ'ין, פטר קרונהיימר, ג'ורג' לוסטיג, ג'רמי סגל, ג'ק מורבה, פרנסיס קירוואן, לייזה ג'פרי ורות לורנס-נאימרק.
פרסים ואותות כבוד
בשנת 1961 זכה בפרס בריק מטעם החברה הלונדונית למתמטיקה.
בשנת 1966, בגיל 37, זכה במדליית פילדס על עבודתו בפיתוח תורת K, על הכללת משפט נקודת השבת של ליפשיץ (על שם סולומון ליפשיץ) (יחד עם ראול בוט), ועל משפט האינדקס.
בשנת 1968 זכה במדליה של החברה המלכותית הבריטית, וב-1988 זכה במדליית קופלי מטעמה.
פרסים נוספים שקיבל כוללים: פרס פלטרינלי של האקדמיה דיי לינצ'יי האיטלקית בשנת 1981, ופרס המלך פייסל למדע בשנת 1987. הוענק לו תואר אבירות בשנת 1983 ובשנת 1992 התקבל כחבר במסדר ההצטיינות הבריטי. מייקל עטיה היה אוהד כבוד של האיגוד ההומניסטי הבריטי, כמון כן היה חבר חוץ של האקדמיה הרוסית למדעים.
בשנת 2004 זכה בפרס אבל.
למייקל עטיה היה "מספר ארדש" 3, דרך שרשרת שיתופי פעולה במאמרים עם לורל סמית, פרסי דיאקוניס ואחרים. שגיאת לואה ביחידה יחידה:Awards בשורה 19: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
ספרים
- Siamo tutti matematici, Di Renzo Editore, Roma, 2007 (כולנו מתמטיקאים - באיטלקית)
- Collected works, 5 vol. 1988
- K-theory, Benjamin 1967, 1989 with Iagolnitzer ( Fields medaillist lectures, World Scientific 1997, 2003
- The geometry and physics of knots, Cambridge 1990 (Ed. and collab.) The representation theory of Lie groups, 1977
- Introduction to Commutative Algebra, Addison-Wesley 1969 with Isadore M. Singer
- The index of elliptic operators on compact manifolds, Bull. AMS 1963, with Raoul Bott
- A Lefschetz fixed point formula for elliptic operators, Bull. AMS 1966
- Elliptic Operators and Compact Groups (1974);
- Geometry of Yang-Mills Fields (1979); with Nigel Hitchin,
- The Geometry and Dynamics of Magnetic Monopoles (1988);
קישורים חיצוניים
- מייקל עטיה, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- מייקל עטיה, באתר MacTutor (באנגלית)
- מייקל עטיה, באתר dblp
- The Atiyah-Bott fixed point theorem באתר אוניברסיטת הרווארד
- מיכאל גורדין, המתמטיקאי שנכנס לנעליו של ניוטון, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 13 בינואר 2019
- מייקל עטיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מייקל עטיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^
- Atiyah, Bott A Lefschetz Fixed Point Formula for Elliptic Differential Operators. Bull. Am. Math. Soc. Bd. 72, 1966, S.245-50.
- dies. A Lefschetz Fixed Point Formula for Elliptic Complexes, Annals of Mathematics, 2.Series, Bd.86, 1967,
- S.374-407, A Lefschetz Fixed Point Formula for Elliptic Complexes: I, Annals of Mathematics Bd.88, 1968, S.451-491
| זוכי פרס אבל | ||
|---|---|---|
| 2003–2009 | ז'אן-פייר סר (2003) • מייקל עטיה ואיזדור זינגר (2004) • פיטר לקס (2005) • לנארט קרלסון (2006) • סריניוסה ואראדהאן (2007) • ג'ון תומפסון וז'ק טיץ (2008) • מיכאיל גרומוב (2009) | 
|
| 2010–2019 | ג'ון טייט (2010) • ג'ון מילנור (2011) • אנדרה סמרדי (2012) • פייר דלין (2013) • יעקב סיני (2014) • ג'ון נאש ולואיס נירנברג (2015) • אנדרו ויילס (2016) איב מאייר (2017) • רוברט לנגלנדס (2018) • קארן אולנבק (2019) | |
| 2020–היום | הלל פורסטנברג וגרגורי מרגוליס (2020) • אבי ויגדרזון ולסלו לובאס (2021) • דניס סאליבן (2022) • לואיס קפארלי (2023) | |
| זוכי מדליית פילדס | ||
|---|---|---|
| המאה ה־20 | אלפורס, דאגלס (1936) • סלברג, שוורץ (1950) • סר, קודאירה (1954) • רות, תום (1958) • הרמנדר, מילנור (1962) • גרותנדיק, כהן, סמייל, עטיה (1966) • בייקר, הירונקה, נוביקוב, תומפסון (1970) • בומביירי, ממפורד (1974) • דלין, מרגוליס, פפרמן, קווילן (1978) • יאו, קון, ת'רסטן (1982) • דונלדסון, פאלטינגס, פרידמן (1986) • ג'ונס, דרינפלד, ויטן, מורי (1990) • בורגיין, זלמנוב, יוקוז, ליון (1994) • בורכרדס, גוורס, מקמולן, קונטסביץ' (1998) | 
|
| המאה ה־21 | וויבודסקי, לפורג (2002) • אוקונקוב, ורנר, טאו, פרלמן (2006) • וילאני, לינדנשטראוס, סמירנוב, צ'או (2010) • אבילה, בהרגבה, היירר, מירזאח'אני (2014) • בירקאר, ונקאטש, פיגאלי, שולצה (2018) • דומיניל-קופן, הא, מיינרד, ויזובסקה (2022) | |
39078034מייקל עטיה
- מתמטיקאים בריטים
- סגל אוניברסיטת קיימברידג'
- סגל אוניברסיטת אוקספורד
- סגל המכון למחקר מתקדם
- טופולוגים
- חברי האקדמיה הצרפתית למדעים
- בריטים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- חברי האקדמיה הרוסית למדעים
- זוכי מדליית קופלי
- זוכי המדליה המלכותית
- זוכי מדליית פילדס
- זוכי פרס אבל
- זוכי פרס בריק
- עמיתי האגודה האמריקאית למתמטיקה
- נשיאי החברה המלכותית
- חברים במסדר ההצטיינות
- זוכי מדליית דה מורגן
- מדענים סקוטים
- בריטים ממוצא לבנוני
- בריטים שנולדו ב-1929
- בריטים שנפטרו ב-2019