סולומון ליפשיץ

סולומון ליפשיץ (באנגלית: Solomon Lefschetz,‏ 3 בספטמבר 1884 – 5 באוקטובר 1972) היה מתמטיקאי יהודי אמריקאי, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת פרינסטון החל מ-1924. חבר הסגל היהודי הראשון במחלקה למתמטיקה של אוניברסיטה זו. עורכו של כתב העת המתמטי של אוניברסיטת פרינסטון Annals of Mathematics במשך 30 שנים (1928–1958), נשיא האגודה האמריקאית למתמטיקה בשנים 1935–1936, יו"ר המחלקה למתמטיקה בפרינסטון החל מ-1945 וזוכה המדליה הלאומית האמריקאית למדעים לשנת 1964. ממייסדי הטופולוגיה האלגברית.

ביוגרפיה

נולד ב-1884 במוסקבה, אחד משני בניהם של אלכסנדר וורה ליפשיץ, זוג סוחרים יהודים רוסים, שהירבו בנסיעות לרגל עבודתם, בעיקר לממלכת פרס ולכן החזיקו גם בדרכון של האימפריה העות'מאנית. סמוך ללידתו עברה המשפחה לפריז ושם הוא גדל.

למד הנדסה בבית הספר המרכזי בפריז, "École Centrale Paris", וב-1905 הוסמך כמהנדס. עם התעודה הזו הוא היגר לארצות הברית וב-1907 מצא עבודה כעוזר למהנדס ואחר כך כמהנדס בחברת וסטינגהאוס, בפיטסבורג.

ב-1910 נקטעה הקריירה ההנדסית של ליפשיץ, בעודה באיבה, כאשר אירעה לו תאונת עבודה, בה נגדעו שתי ידיו, אולם הוא הפך את האסון למקפצה. עם שחרורו מבית החולים נרשם ללימודי דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת קלארק, מסצ'וסטס וב-1911 סיים את הלימודים שם עם תואר שלישי. המנחה שלו בעבודת הדוקטורט היה ויליאם סטורי. כעבור שנה קיבל אזרחות אמריקאית. בתקופה זו הכיר באוניברסיטה את אליס ברג האייס, סטודנטית למתמטיקה אף היא וב-1913 הם נישאו. לא נולדו להם ילדים.

במשך 14 השנים שלאחר קבלת הדוקטורט (1911–1924) לימד ליפשיץ מתמטיקה, שנתיים ראשונות באוניברסיטת נברסקה, לינקולן ואחר כך במשך 12 שנים באוניברסיטת קנזס. בתקופה זו פרסם את עיקר מחקריו בגאומטריה אלגברית, שהקנו לו שם בשדה המתמטי ואפשרו את קבלתו כחבר הסגל היהודי הראשון במחלקה למתמטיקה של אוניברסיטת פרינסטון, למרות ההתנגדות לכך. המחקרים פורסמו בכמה שלבים וכבר ב-1919 קיבל ליפשיץ את פרס בורדין (צר') של האקדמיה הצרפתית למדעים בגין אחד מהם. אולם המאמר המסכם והמקיף ביותר שלו בנושא זה פורסם ב-Transactions of the American Mathematical Society ב-1921. בגין עבודתו זו קיבל ליפשיץ ב-1924 את פרס בוכר , אחד מחמשת הפרסים הנחשבים ביותר במתמטיקה.

בפרינסטון

ב-1924 הוזמן ליפשיץ לראשונה להרצות במשך שנה, כפרופסור אורח באוניברסיטת פרינסטון. בסיומה של אותה שנה הוא התקבל כחבר באקדמיה הלאומית למדעים ובמקביל גם קיבל מינוי קבע בפרינסטון. הוא נשאר בפרינסטון ב-29 השנים שלאחר מכן, עד פרישתו לגמלאות ב-1953.

ההתנגדות האנטישמית כלפי ליפשיץ לא נעלמה עם קבלתו לאוניברסיטה. סילביה נאסאר כותבת על ימיו הראשונים בפרינסטון: "כשהגיע לראשונה לפרינסטון הוא אמר לעיתים קרובות שהוא הפך ל"אדם בלתי נראה". הוא היה אחד היהודים הראשונים (שם)...ואנשים, כשנתקלו בו במסדרונות או במסיבות נטו להעמיד פנים שהם לא רואים אותו. אבל ליפשיץ ידע להתגבר על קשיים גדולים מאלה שיכלה להעמיד בפניו חבורת סנובים פרוטסטנטים לבנים". מאידך, לאחר שביסס את עצמו בפרינסטון, אותה סילביה נאסאר מספרת ש"היו שהאשימו אותו בכניעה לאנטישמיות משום שסירב לקבל סטודנטים יהודים רבים. הוא עצמו הסביר זאת בכך שאיש לא יסכים להעסיק אותם לאחר שיסיימו את לימודיהם".

ב-1928, כארבע שנים לאחר שהגיע לפרינסטון מונה ליפשיץ לעורכו של כתב העת המתמטי של האוניברסיטה Annals of Mathematics. היה זה ליפשיץ שהפך את הירחון הזה, שהיה עד אז בינוני למדי ברמתו, לאחד מכתבי העת המתמטיים החשובים בעולם. הוא כיהן בתפקיד זה במשך 30 השנים הבאות, עד 1958, כלומר עד חמש שנים אחרי פרישתו מפרינסטון.

מאמרו, Correspondences between algebraic curves, שהתפרסם בכתב העת הזה בשנה בה החל להיות עורכו מסמן את סיום תרומתו לשדה הגאומטריה האלגברית. מכאן ואילך הוא הפנה את מרצו לשדה הטופולוגיה האלגברית ושם אכן היה גם עיקר תרומתו למתמטיקה. אפילו השם "טופולוגיה" מקורו במאמר שכתב ליפשיץ ב-1930.

בשנים 1935–1936 כיהן ליפשיץ כנשיא האגודה האמריקאית למתמטיקה וגם כאן הוא נאלץ להתגבר על התנגדות אנטישמית למינויו. אחד מנשיאי האגודה הקודמים ומי שנחשב אותה עת לגדול המתמטיקאים האמריקאים, ג'ורג' בירקוף כתב במכתב פרטי למזכיר האגודה כי "...(אם ליפשיץ ימונה לתפקיד) הוא יפעל לקידום הגזע שלו. הם יותר ויותר בטוחים בכוחם והשפעתם בארצות הברית...".

בזמן מלחמת העולם השנייה שימש יועץ מיוחד למחלקת הצי של ארצות הברית ועם סיום הלחימה, ב-1945 הפך ליו"ר המחלקה למתמטיקה בפרינסטון.

שנותיו האחרונות

בשנים שלקראת פרישתו מפרינסטון, וביתר שאת אחרי הפרישה, העתיק ליפשיץ חלק גדול ממרצו להקמתה וניהולה של מחלקה למתמטיקה באוניברסיטה האוטונומית הלאומית של מקסיקו, האוניברסיטה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית כולה. ממשלת מקסיקו העניקה לו כאות תודה על כך את אות הכבוד הגבוה ביותר שהיא נותנת לאזרחי חוץ, חבר "מסדר הנשר האצטקי" . בנוסף לאות כבוד זה, קיבל ליפשיץ במהלך חייו עוד חמישה תוארי כבוד אוניברסיטאיים מהסורבון, אוניברסיטת פראג, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת בראון ואוניברסיטת קלארק. ב-1961 התקבל כעמית זר בחברה המלכותית וב-1964 קיבל מהנשיא לינדון ג'ונסון את המדליה הלאומית למדעים.

ליפשיץ נפטר בפרינסטון, אחרי מחלה קצרה, והוא בן 88.

בין תלמידיו הידועים ביותר, ריצ'רד בלמן, ג'ון מקארתי וג'ון טוקי.

בין התרומות החשובות ביותר שלו לידע המתמטי:

• Lefschetz fixed point theorem
• Picard–Lefschetz theory
• משפט הקשור למשפט הכדור השעיר
• Lefschetz hyperplane theorem
• Lefschetz duality
• Lefschetz manifold
• Lefschetz zeta function
• Lefschetz pencil
• Lefschetz theorem on (1,1)-classes

ראו גם

• משפט אקס-גרותנדיק
• מייקל עטיה

לקריאה נוספת

• סולומון ליפשיץ, A page of mathematical autobiography, Bulletin of the American Mathematical Society, חוברת 5, כרך 74, עמ' 854–879, 1968

קישורים חיצוניים

• סולומון ליפשיץ, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• סולומון ליפשיץ, באתר MacTutor (באנגלית)
• "Solomon Lefschetz", באתר Math St-andrews History

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32299902סולומון ליפשיץ