יעקב סיני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב סיני

יעקב גרגורביץ סינירוסית: Я́ков Григо́рьевич Сина́й; נולד ב-21 בספטמבר 1935) הוא מתמטיקאי יהודי-רוסי-אמריקאי העוסק במערכות דינמיות במכניקה סטטיסטית ובתורה הארגודית וביישומן בפיזיקה. סיני זכה בפרס וולף ב-1997 ובפרס אבל ב-2014.

ביוגרפיה

סיני נולד במוסקבה למשפחת שנודעה בעיסוקה במדע. אבי-אמו היה הגאומטריקן וניאמין קגן, והוריו עסקו במחקר ברפואה ובביולוגיה.

סיני סיים דוקטורט באוניברסיטת מוסקבה ב-1960 בהנחיית אנדריי קולמוגורוב. בשנת 1971 מונה לפרופסור באותה אוניברסיטה ולחוקר בכיר במכון לנדאו לפיזיקה עיונית. בשנת 1993 מונה לפרופסור באוניברסיטת פרינסטון.

סיני משתמש במחקרו בכלים של מערכות דינמיות ותורת ההסתברות לשם טיפול בבעיות בפיזיקה מתמטית. הוא הגדיר את האנטרופיה האינווריאנטית להעתקה משמרת-מידה ועסק בארגודיות של תנועת כדורי ביליארד ובתכונות ספקטראליות של אופרטורי שרדינגר מעין-מחזוריים.

סיני הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, האקדמיה הרוסית למדעים והאגודה האמריקאית למתמטיקה. זוכה מדליית בולצמן (1986), פרס דניאל היינמן לפיזיקה מתמטית (1990), פרס דיראק, פרס וולף (1997),[1] פרס נמרס למתמטיקה (2002),[2] פרס אנרי פואנקרה (2009)[3] ופרס אבל (2014).[4]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב סיני בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יעקב ג' סיני (Yakov G. Sinai) זוכה פרס וולף במתמטיקה - 1996, באתר של קרן וולף
  2. ^ Sinai Receives 2002 Nemmers Prize, Notices ofthe AMS, volume 49, number 7, August 2002
  3. ^ The Henri Poincaré Prize, International Association of Mathematical Physics
  4. ^ Yakov G. Sinai, The Abel Prize