מרים מירזאח'אני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרים מירזאח'אני
مریم میرزاخانی
לידה 12 במאי 1977
טהראן, המדינה האימפריאלית של איראן
פטירה 14 ביולי 2017 (בגיל 40)
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים ארצות הברית
תרומות עיקריות
"הדינמיקה והגאומטריה של יריעות רימן ומרחבי המצבים שלהן"

מַרים מירזאח'אניפרסית: مریم میرزاخانی; 12 במאי[1] 1977, טהראן, איראן14 ביולי 2017, קליפורניה, ארצות הברית) הייתה מתמטיקאית איראנית, זוכת מדליית פילדס לשנת 2014. כיהנה כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת סטנפורד מאז 2008 ותחומי המחקר שלה כללו תורת טייכמולר (אנ'), גאומטריה היפרבולית, תורה ארגודית (אנ') וגאומטריה סימפלקטית.

ביוגרפיה

מירזאח'אני נולדה בטהראן. את לימודיה התיכוניים השלימה במסגרת הארגון האיראני הלאומי לתלמידים מחוננים (NODET).

בשנים 1994 ו-1995 זכתה במדליית זהב בשתי אולימפיאדות מתמטיקה בין-לאומיות ברציפות.[2] באוליפיאדה השנייה הייתה לאיראנית הראשונה הזוכה בניקוד מושלם.

בשנת 1999 השלימה תואר ראשון (B.Sc) במתמטיקה באוניברסיטה הטכנולוגית שריף בטהראן. את לימודיה המשיכה בארצות הברית, והשלימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת הרווארד בשנת 2004, בהנחייתו של זוכה מדליית פילדס קרטיס מקמולן (אנ'). הייתה עמיתת מחקר במכון קליי למתמטיקה וכיהנה כפרופסור באוניברסיטת פרינסטון.

מאז 2008 כיהנה כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת סטנפורד.

בשנת 2013 זכתה בפרס רות ליטל סאטר במתמטיקה.

בשנת 2014 זכתה במדליית פילדס, הנחשבת לפרס היוקרתי ביותר בתחום המתמטיקה, והיא האישה הראשונה, וכן גם אזרחית איראן הראשונה, שזכתה בפרס.[3]

מירזאח'אני הייתה נשואה ליאן וונדראק, מדען מחשב צ'כי שעבד בחברת IBM, ולהם בת.

ב-14 ביולי 2017 נפטרה מסרטן השד, שהתגלה בגופה ב-2013.[4]

עם מותה התאבלה עליה איראן, ותמונתה פורסמה בעיתונות האיראנית אף שככלל זו אינה מפרסמת תמונת נשים ללא כיסוי ראש.

מחקר

הענקת מדליית פילדס למרים מירזאח'אני, 2014

מדליית פילדס הוענקה מירזאח'אני ב-2014 עבור "תרומתה יוצאת הדופן לדינמיקה והגאומטריה של יריעות רימן ומרחבי המצבים שלהן". בעבודה מוקדמת, מירזאח'אני גילתה נוסחה לנפח של מרחב המצבים של יריעות עם גנוס נתון, התלויה פולינומית במספר מרכיבי השפה. נוסחה זו הובילה להוכחה חדשה של נוסחת ויטן-קונסביץ' על מספרי החיתוך של מחלקות טאוטולוגיות במרחבי מצבים, ולנוסחה אסימפטוטית עבור הגידול של מספר המסילות הגאודזיות הסגורות ביריעה היפרבולית קומפקטית. בהמשך התמקדה העבודה שלה בדינמיקת טייכמולר של מרחבי מודולי. היא הוכיחה השערה ותיקה של ויליאם ת'רסטון, שלפיה "זרימת רעידת האדמה" במרחבי טייכמולר היא ארגודית.

עבודתה הידועה ביותר היא ביחד עם אלכס אסקין (ולאחר מכן, הורחבה יחד עם אמיר מוחמדי) שבה הם מיינו מידות אינווריאנטיות לפעולה של SL(2,R)‎ על מרחב משטחי ההזזה. הדבר מהווה אנלוג חלש למשפטי רטנר ולעבודה המוקדמת יותר של הלל פורסטנברג על מיון מידות P-אינווריאנטיות. במהלך ההוכחה, הם השתמשו בטכניקות של שיטת האנטרופיה הנמוכה שפותחה בידי אילון לינדנשטראוס, הילוכים מקריים על מרחבים הומוגניים שפותחו על ידי איב בנואה וז'אן-פרנסואה קאנט ובמשפט של ארתור אבילה ומרסלו ויאנה אודות הספקטרום של מעריכי ליאפונוב בפעולה של SL(2,R)‎ על משטחי ההזזה. למשפט קיימים שימושים בנוגע לספירת מסלולי ביליארד מחזוריים.

הנצחה

החל משנת 2021 מוענק פרס הגבולות החדשים על שם מרים מירזאח'אני על ידי קרן פרס פריצת הדרך במתמטיקה. הפרס בסך 50,000 דולר, מוענק מדי שנה לעד שלוש מתמטיקאיות בתחילת דרכן שסיימו את הדוקטורט בשנתיים האחרונות.[5]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרים מירזאח'אני בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ראו: מרים מירזאח'אני באתר MacTutor, אוגוסט 2017. לעומת זאת, בערך מרים מירזאח'אני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (נכון ל-20 באוגוסט 2022), נכתב שהיא נולדה ב-3 במאי.
  2. ^ Maryam Mirzakhani, באתר אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית
  3. ^ הודעה לעיתונות ב-Stanford News
  4. ^ "World-renowned Iranian math genius Mirzakhani passes away". Tehran Times (באנגלית אמריקאית). 2017-07-15. נבדק ב-2017-07-15.
  5. ^ Anna Powers, The Breakthrough Prize In Mathematics Named After Maryam Mirzakhani, A Famed Female Mathematician, forbes.com, Nov 4, 2019.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34518133מרים מירזאח'אני