לורן שוורץ

לורן שוורץ
Laurent-Moïse Schwartz
לידה	5 במרץ 1915
פטירה	4 ביולי 2002 (בגיל 87)
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	צרפת
פרסים והוקרה	מדליית פילדס בשנת 1950
תרומות עיקריות
	תרם רבות לתחומי התורת ההתפלגויות.

לורן שוורץ (Laurent-Moïse Schwartz;‏ 5 במרץ 1915 - 4 ביולי 2002) היה מתמטיקאי יהודי-צרפתי. שוורץ הוא בוגר אקול נורמל סופרייר וזכה במדליית פילדס על תרומתו בתחום תורת ההתפלגויות, המעניקה משמעות מוגדרת לאובייקטים כגון פונקציית דלתא של דיראק. שוורץ הורה שנים ארוכות באקול פוליטכניק.

לבד מעבודתו המדעית שוורץ אף היה אינטלקטואל נודע בצרפת, שהביע דעות סוציאליסטיות.

תולדות חייו

לורן שוורץ הוא בן למשפחה יהודית משכילה מחבל אלזס. אביו היה מנתח, ודודו רוברט דברה היה רופא ילדים נודע בצרפת. בעת לימודיו בפריז בתיכון "ליסה לואי-לה-גרנד" (Lycée Louis-le-Grand), המשמש כמכינה ל"אקול נורמל סופרייר", נישא למארי-הלן לוי, בתו של המתמטיקאי פול פייר לוי שהייתה מתמטיקאית בזכות עצמה. לזוג נולדו שני ילדים.

שוורץ התעניין שנים ארוכות במדעי הטבע ואסף למעלה מ-20,000 פרפראים, אוספו הועבר למוזיאון הלאומי למדעי הטבע בפריז. במהלך השנים גילה מספר מיני פרפראים הקרויים על שמו.

שוורץ הצטיין כתלמיד, במיוחד בלימוד לטינית, יוונית ומתמטיקה. בשנת 1934 התקבל לאקול נורמל סופרייר, ובשנת 1937 עמד בבחינות לתעודת הוראה (Agrégation). בתקופת מלחמת העולם השנייה נאלץ שוורץ להסתתר ולהזדהות בשמות בדויים, כדי שלא יזוהה כיהודי. הוא עבד באוניברסיטת שטרסבורג תחת שם בדוי, לורן-מרי סלימרטן, גם אשתו השתמשה בשם בדוי. עם סיום המלחמה התגורר שנה אחת בגרנובל ובשנת 1945 החל לעבוד באוניברסיטת נאנסי, שם שהה שבע שנים.

בשנת 1950 זכה במדליית פילדס על עבודתו בתחום ההתפלגויות. הוא היה המתמטיקאי הצרפתי הראשון שזכה במדליית פילדס. שלטונות ההגירה של ארצות הברית הערימו קשיים על כניסתו למדינה לשם קבלת המדליה, עקב נטיותיו הפוליטיות הטרוצקיסטיות. עבודתו הבהירה את פונקציית דלתא של דיראק ופונקציית מדרגה, סייעה להרחבת התאוריה של התמרת פורייה ומשמשת אבן פינה לתאוריה של משוואות דיפרנציאליות חלקיות.

שוורץ היה חוקר ומורה רב השפעה, ובין תלמידיו נמנים מתמטיקאים בולטים ובהם: Bernard Malgrange, Jacques-Louis Lions, François Bruhat ואלכסנדר גרותנדיק. בשנת 1952 הצטרף לפקולטה למדעים של הסורבון. בין השנים 1958 - 1980 עבד בעיקר באקול פוליטכניק. בין השנים 1961 - 1963 נאסרה עליו ההוראה באקול פוליטכניק, לאחר שחתם על עצומת ה-121, שקראה להכיר בזכויות הלגיטימיות של העם האלג'יראי בעת מלחמת העצמאות של אלג'יריה. בשנת 1973 נבחר לחבר נילווה באקדמיה הצרפתית למדעים ובשנת 1975 נבחר לחבר מן המניין בה.