מונטה קאסינו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מונטה קאסינו
מנזר מונטה קאסינו בראש גבעת מונטה קאסינו

מונטה קאסינואיטלקית: Monte Cassino) היא גבעה סלעית בגובה 516 מטר המצויה כ-130 ק"מ דרומית לרומא (איטליה) וכ-80 ק"מ מזרחית לנפולי. הגבעה נמצא כ-2 ק"מ מערבית לעיירה קאסינו (והאתר הרומי קאסינום המצוי על הגבעה). זהו האתר שבו הקים בנדיקטוס מנורסיה את המנזר הראשון שלו בסביבות 529, ולמעשה הקים בכך את המסדר הבנדיקטיני. המנזר היה אחד החשובים באירופה של ימי הביניים.

המנזר הוקם על אתר פגאני קדום, שהיה עדיין פעיל כמקדש לאפולו כשבנדיקטוס ה"קדוש" הגיע למקום, ניתץ את פסלי אפולו והרס את המקדש. הוא הקדיש את האתר ליוחנן המטביל. בנדיקטוס לא עזב את המקום עד מותו - הוא כתב שם את כללי בנדיקטוס ה"קדוש" שהפכו לעקרונות המייסדים של התנועה הנזירית במערב; פגש את המלך האוסטרוגותי טוטילה; ושם מת.

ב-577 הלומברדים הרסו ושרפו את המנזר. מאז המנזר הוחרב ושוקם פעמים מספר, ברוב הפעמים הוקם מנזר גדול יותר ומפואר יותר מקודמו. המנזר, כאחד הוותיקים מאלו ששרדו (כמו גם זה שבאי לרה) זכה למעמד ולהוקרה כסמל לקדושה.

בתחילת 1944 הייתה הגבעה אתר קרבות מרכזי במלחמת העולם השנייה. במהלך הקרב על מונטה קאסינו הצליחו כוחות צבא אנדרס וצבא צרפת החופשית, אחרי מאמצים רבים, לכבוש את הגבעה. בעקבות ההתנסות בהפצצת המנזר כתב וולטר מ' מילר את ספרו היחיד הימנון לליבוביץ‘ (A Canticle for Leibowitz).

ראו גם


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0