ערך מומלץ

מדיניות הפנים של ממשל ג'ורג' ווקר בוש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ורג' ווקר בוש, נשיא ארצות הברית ה-43
(20 בינואר 2001 עד 20 בינואר 2009)
מדיניות הממשל
מדיניות החוץ
מדיניות הפנים
חברי הממשל בתחום מדיניות הפנים
סגן הנשיא דיק צ'ייני (2001–2009)
מזכיר הפנים גייל נורטון (2001–2006)
דירק קמפת'ורן (2006–2009)
מזכיר האוצר פול אוניל (2001–2002)
ג'ון ויליאם סנו (2002–2006)
הנרי פולסון (2006–2009)
התובע הכללי ג'ון אשקרופט (2001–2005)
אלברטו גונזאלס (2005–2007)
מייקל מוקייסי (2007–2009)
מזכיר ביטחון המולדת טום רידג' (2001–2005)
מייקל צ'רטוף (2005–2009)
ראש סגל הבית הלבן אנדרו קארד (2001–2006)
ג'וש בולטן (2006–2009)
הקבינט של ג'ורג' ווקר בוש

במהלך כהונתו של ג'ורג' ווקר בוש כנשיא, מדיניות הפנים של הממשל האמריקני ידעה התרחשויות ערות, הגם שבדרך כלל האפילו עליהן ענייני מדיניות החוץ.

המהלכים המרכזיים שהנהיג ג'ורג' בוש במדיניות הפנים תחת ממשלו היו הורדות מיסים דרסטיות, וכן רפורמות שונות במערכות החינוך, הבריאות והרווחה. כנשיא ניהל בוש מספר משברים שונים אשר הקרינו על הזירה הפנימית של ארצות הברית, משברים להם נאלץ להגיב. בכלל זה מדובר בפיגועי 11 בספטמבר, הוריקן קתרינה והמשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008. כמו כן זכה בוש למנות שני שופטים לבית המשפט העליון של ארצות הברית. תחת בוש כיהנו שלושה מזכירי אוצר: פול אוניל (2001–2002), ג'ון ויליאם סנו (2002–2006) והנרי פולסון (2006–2009), כאשר לצדם כיהנו שני מזכירי פנים: גייל נורטון (2001–2006) ודירק קמפת'ורן (2006–2009).

מדיניות פיסקלית

בוש נכנס לתפקיד בתקופה של מיתון כלכלי בעקבות התפוצצות בועת הדוט-קום. גם פיגועי 11 בספטמבר פגעו בצמיחה של הכלכלה האמריקנית. לצד זאת נהנתה ארצות הברית ממאזן תקציבי חיובי ומעודף תקציבי של 230 מיליארד דולר, עודף שנוצר בסוף כהונתו של ביל קלינטון, בסוף שנות ה-90.[1] את כהונתו החל בוש בהוצאה לפועל של רפורמה מקיפה, שהייתה אמורה להיות הדגל העיקרי של נשיאותו. עם כניסתו לבית הלבן החל הצוות של בוש לממש את ההבטחה שהבטיח בוש בטרם הבחירות. הוא החל לגבש הצעת חוק לקיצוץ דרמטי במיסים, ובחודש מאי 2001 עבר החוק (EGTRRA Act) בקונגרס ברוב של 58 סנאטורים ושל 240 חברי בית הנבחרים ונכנס לתוקף חודש לאחר מכן.[2] החוק הביא להורדה ניכרת בתשלומי מס ההכנסה ששילמו זוגות נשואים, לביטול מס העזבון, ולהפחתת שיעור המס השולי. הקיצוצים במיסים הוגדרו כזמניים למשך 10 שנים, אך בוש הבטיח לפעול על מנת להפכם לקבועים.[3] בוש התגאה שקיצוציו במיסים הם המשמעותיים ביותר מאז כהונתו של רונלד רייגן כנשיא, וטען כי הקיצוצים הללו יקלו על האוכלוסייה ויתניעו את הכלכלה. לאחר מאבק קשה בקונגרס בראשית שנת 2003 הביא בוש להצבעה חוק חדש (JGTRRA Act), אשר העמיק וביסס את הרפורמה שביצע במערכת המיסוי בשנת 2001. המאבק בסנאט להעברת החוק, הגיע לשיאו לאחר שההצבעה הסתיימה בשוויון 50-50, והסתיים כאשר החוק עבר לבסוף על חודו של קול, באמצעות הצבעתו של סגן הנשיא דיק צ'ייני אשר השתתף בהצבעה מתוקף סמכותו.[4]

הורדות המיסים שיזם בוש הביאו באופן צפוי לירידה בהכנסות המדינה. בעוד שההכנסות הפדרליות בתקציב האמריקני בשנת 2000 עמדו על 2,025 מיליארד דולר, בשנים הבאות הן ירדו עד שהגיעו בשנת 2003 לשפל של 1,782 מיליארד דולר.[5] במקביל לירידה בהכנסות, האמירו הוצאות המדינה באופן חד ולא צפוי בשנותיו הראשונות של בוש, בעיקר בשל הגידול בהוצאות הביטחוניות של ארצות הברית שנבעו ממעורבותה במלחמות אפגניסטן ועיראק.[6] כתוצאה מכך, גדל הגירעון הפדרלי של ארצות הברית - בעוד בשנת 2000 הוא עמד על 5,674 מיליארד דולר, בשנת 2004 הוא צמח ל-7,379 מיליארד דולר .[7] במקביל, עד לסוף הקדנציה הראשונה של בוש הצליח הממשל האמריקאי לייצב את הכלכלה, כאשר כבר החל משנת 2002 נהנה המשק האמריקני מדי שנה מגידול נאה בשיעור הצמיחה.[8] בנוסף לכך, מגמת הירידה בהכנסות המדינה התמתנה, ובשנת 2004 החלה מגמה של עליה בהן. הגידול בגירעון אף הוא התמתן[5] ומספר המובטלים החל לרדת.[9] הממשל טען שהסיבה לעלייה בצמיחה ולהתחזקות המשק נעוצה בצעדים הכלכליים השונים שנקט בוש, בעיקר הורדות המיסים.

המגמות הכלכליות החיוביות של סוף הקדנציה הראשונה של בוש נמשכו גם במהלך רוב זו השנייה. הגידול בהכנסות המדינה היה גבוה, ואם בשנת 2003 ההכנסות עמדו על 1,782 מיליארד דולר, בשנת 2007 הן הגיעו כבר לנתון גבוה במיוחד של 2,568 מיליארד דולר. הגירעון המשיך לגדול אם כי באופן מתון יותר,[7] ושיעור האבטלה המשיך להצטמצם, כאשר הוא מגיע בראשית 2007 לשפל של כ-4.2%.[9] עם זאת, בתקופה זו הלכה וירדה הצמיחה במשק. בעוד הצמיחה הגיעה לשיא של 3.8% בשנת 2004, החל מהשנה העוקבת הצמיחה ירדה משנה לשנה, כאשר בשנת 2007 היא הגיעה ל-1.8%.[8]

בנוסף לירידה בצמיחה, המשק האמריקני ספג מכה נוספת בדמות התפוצצות בועת נדל"ן,[10] כאשר בדצמבר 2007 נכנסה ארצות הברית למשבר כלכלי רחב, הגדול ביותר מאז השפל הגדול.[11] ההשלכות המידיות היו צניחה במדדי המניות השונים בבורסות, ערעור יציבותם של מוסדות פיננסיים, משבר משכנתאות, מחירי נפט מרקיעי שחקים, וירידה בערך הדולר.[12][13] בעקבות המשבר האבטלה המריאה ועברה את סף ה-8% בשנת 2009,[9] הכנסות המדינה צנחו,[5] וכך גם הצמיחה ירדה באופן חד.[8]

תגובת ממשל בוש למשבר הייתה העברת תוכנית חילוץ כמעט חסרת תקדים. התוכנית כללה העברת מהלך חקיקה בקונגרס (Emergency Economic Stabilization Act of 2008) שיסמיך את הממשל להשקיע 700 מיליארד דולר מכספי הציבור האמריקאי לצורך רכישת משכנתאות בעייתיות מידי הבנקים האמריקאים שנקלעו למצוקה על מנת להציל את הבנקים מפני פשיטת רגל, ולנסות לבלום את המשבר.[14][15] ב-29 בספטמבר 2008 דחה בית הנבחרים של ארצות הברית את הצעת החוק המקורית של תוכנית החירום, ברוב של 228 מתנגדים מול 205 תומכים.[16] הצעת החוק רוככה, ובסופו של דבר ב-3 באוקטובר 2008 אישר בית הנבחרים גרסה מתוקנת של החוק ברוב של 263 תומכים מול 171 מתנגדים.[17] שעות ספורות לאחר אישור החוק בקונגרס, חתם בוש על החוק, והוא נכנס לתוקף. התומכים בתוכנית החילוץ טענו כי התערבות הממשל בשוק הייתה חיונית על מנת למנוע משבר אמון באשראי, וכי אם הממשל לא היה פועל באופן זה, המשבר הכלכלי עלול היה להחריף לכדי שפל כלכלי.[18] המתנגדים לתוכנית החילוץ מחו על העלות האדירה של התוכנית הפתאומית וההרחבה הגדולה של הגירעון, וטענו בין השאר כי לא נלקחו בחשבון כלל חלופות נוספות.[19]

מומחים רבים הצביעו על המדיניות הרגולטורית הבעייתית לדעתם שהנהיג בוש בתחומי הנדל"ן והסחר בניירות ערך כאחת מהסיבות לפרוץ המשבר. עוד טענו כנגדו שהגידול בגירעון בכהונותיו כנשיא הודות לקיצוצים במיסים ולעלויות הגבוהות של המלחמות במזרח התיכון תרם אף הוא להתפתחות המשבר.[20] אחרים לעומת זאת טענו כנגד זאת שהטלת אחריות פרוץ משבר כלכלי על בוש רק מעצם היותו נשיא מכהן היא שגויה. בפרט נטען שהמדיניות הרגולטורית של בוש נוסחה למעשה כבר תחת הנשיא ביל קלינטון, ושלמעשה בוש דווקא מיתן מדיניות זו.[21]

הביצועים של כלכלת ארצות הברית בתקופת ממשל ג'ורג' ווקר בוש
צמיחה אבטלה הכנסות הוצאות מאזן תקציבי חוב כולל
2000 Increase+4.1% 4.0%
2,025
1,789
+236
5,629
2001 Decrease+1.0% 4.2%
1,991
1,862
+128
5,770
2002 Increase+1.8% 5.7%
1,853
2,010
-157
6,198
2003 Increase+2.8% 5.8%
1,782
2,159
-377
6,760
2004 Increase+3.8% 5.7%
1,880
2,292
-412
7,355
2005 Decrease+3.3% 5.3%
2,153
2,655
-318
7,905
2006 Decrease+2.7% 4.7%
2,406
2,472
-248
8,451
2007 Decrease+1.8% 4.6%
2,568
2,728
-160
8,951
2008 Decrease-0.3% 5.0%
2,524
2,982
-458
9,986
2009 Decrease-2.8% 7.8%
2,105
3,517
-1,412
11,876
2010 Increase+2.5% 9.7%
2,162
3,457
-1,294
13,529
הערות: המספרים הם במיליארדי דולרים. הנתונים מתייחסים ליריעת שנים רחבה יותר מתקופת כהונתו של בוש (אשר כיהן בתפקיד בין ה-20 בינואר 2001 ועד ל-20 בינואר 2009). כמו כן, שיעורי האבטלה נכונים לחודש ינואר בכל שנה.
מקורות:[5][7][8][9]

חינוך, בריאות ורווחה

בוש חותם על החוק "אף ילד נשאר מאחור" (No Child Left Behind Act), ינואר 2002

כבר החל מהמחצית השנייה של שנת 2001, בחודשים שקדמו לפיגועי 11 בספטמבר, החל בוש לקדם את הרפורמה המרכזית שלו בתחום החינוך (No Child Left Behind Act), שהייתה פרי הבטחתו בבחירות שנערכו כשנה קודם לכן. מטרת הרפורמה הייתה לצמצם את פערי החינוך בין עניים לעשירים ולהגדיל את ההשקעה הלאומית בחינוך. במסגרת הרפורמה הורחב המימון של מערכת החינוך, ובתי ספר שבהם למדו ילדים להורים שנמצאים בעשירוני ההכנסה הנמוכים, אמורים היו לזכות בתקציב ציבורי גבוה יותר.[22] היוזמה זכתה לתמיכה דו-מפלגתית רחבה, ועברה בקונגרס ברוב גדול, וזאת במקביל להתעצמותה של הלחימה באפגניסטן. החוק נכנס לתוקפו בינואר 2002.[23] רבים טענו כי הרפורמה שיזם בוש הייתה מוצלחת במיוחד, כיוון שהייתה מגמה של שיפור בנתוני הביצועים של התלמידים במתמטיקה ובקריאה כפי שהשתקפו במבחני ההערכה הארציים.[24] המבקרים טענו שהתמקדות בהצלחה כמותית ובמבחנים, באה על חשבון מרכיבים חיוניים אחרים הנדרשים לחינוך.[25][26] החוק נשאר בתוקף לאורך כל תקופת כהונתו של בוש כנשיא וכך גם לאורך רוב תקופת כהונתו של הנשיא ברק אובמה. במהלך שנת 2012 העניק אובמה למדינות שונות פטור מיישום החוק,[27] ולבסוף, בדצמבר 2015, בוטל החוק והוחלף ברפורמה חדשה הנקראת "Every Student Succeeds Act". במקום החוק נוסחו תקנות חדשות שאפשרו לבתי הספר בין השאר, גמישות רבה יותר בקביעת יעדיהם הלימודיים.[28]

בוש החל לקדם במקביל גם רפורמה מקיפה בשוק הבריאות שהייתה רצופה במאבקים ונפרסה על פני חודשים רבים. החוק עבר בקונגרס ברוב קטן ונכנס לתוקפו ב-8 בדצמבר 2003.[29] הרפורמה היוותה את השינוי הגדול ביותר מזה 38 שנים בתוכנית המדיקר, וכללה הגדלה של החברות הפרטיות בשוק הביטוח, וסיוע לאוכלוסיות חלשות בתשלום עבור תרופות.[30]

עם ראשית כהונתו השנייה, ולאחר שהבטיח זאת במערכת הבחירות של שנת 2004, החל בוש לקרוא לרפורמה דומה גם בתחום הביטוח הלאומי, רפורמה שתכלול הפרטה חלקית של המערכת.[31] הצעתו של בוש נתקלה בהתנגדות חריפה בקונגרס. בניסיון להשיג תמיכה יצא בוש למסע שכנוע ארוך ברחבי ארצות,[32] אך סקרים העידו שהתמיכה הציבורית בתוכנית נמוכה.[33] לבסוף החליטה ההנהגה הרפובליקנית בקונגרס לא להעלות את ההצעה לדיון, לאחר שהיה נראה שהיא לא תזכה לרוב.[34] בעקבות הירידה בפופולריות של בוש עקב הטיפול בהוריקן קתרינה, וכן זכייתם של הדמוקרטים בקונגרס ברוב בבחירות האמצע של שנת 2006, ירד לחלוטין הסיכוי להעביר את הרפורמה.

מדע, אנרגיה וסביבה

בוש הרבה לטעון שארצות הברית "מכורה לנפט" זר,[35] ועל כן עליה להפוך לעצמאית אנרגטית על ידי הרחבת ייצור הנפט המקומי של ארצות הברית.[36] לצורך כך פעל בוש בשלהי כהונתו להסרת האיסור על קידוחי נפט במים הטריטוריאליים של ארצות הברית וקרא לקונגרס להשלים את המהלך.[37] בעניין זה טען בוש כי "הדבר היחיד שעומד בין העם האמריקאי ועתודות נפט עצומות הוא פעולה של הקונגרס האמריקאי (התרת קידוחי נפט)".[37]

חקר החלל

ערכים מורחבים – החזון לחקר החלל, תוכנית קונסטליישן

ב-14 בינואר 2004, זמן לא רב לאחר אסון מעבורת החלל קולומביה, נשא בוש נאום לאומה בעניין מה שהצטייר כדשדוש בתוכנית החלל האמריקאית. בנאום, אשר עד מהרה זכה לכינוי החזון לחקר החלל, סקר בוש את אתגריה של ארצות הברית בתחום. הוא התווה שורה של יעדים מרחיקי לכת בחקר החלל, לרבות השלמת פיתוח פרויקט חללית אוריון וביצוע משימות מאוישות לירח ולמאדים. לימים נודע המתווה כתוכנית קונסטליישן. בשנים הבאות הוגדל תקציבה השנתי של סוכנות החלל האמריקאית ב-5% מדי שנה, עד שב-2008 הגיע לשיא של 18 מיליארד דולר.[38] בהתאם למתווה של בוש, בשנים הבאות עבדו צוותים על גיבוש מסמך מדיניות רשמי לתוכנית החלל האמריקאית בראשית המאה ה-21. עבודה זו הגיעה לסיומה בשלהי שנת 2006, אז הוצגה לציבור "מדיניות החלל הלאומית של ארצות הברית לשנת 2006" (2006 U.S. National Space Policy). בין מטרותיה הרשמיות של התוכנית עומדות "הבטחת חופש הפעילות של ארצות הברית בחלל לשם ההגנה על האינטרסים האמריקניים" ו"הרחבת הנוכחות האנושית במערכת השמש באמצעות אמצעים מאיושים ובלתי מאוישים". בנוסף, הושם דגש על עידוד היזמות הפרטית בחקר החלל, הרחבת שיתוף הפעולה הבינלאומי וקידום ענייני הביטחון הלאומי של ארצות הברית.[39]

איכות הסביבה

בעוד ממשל ביל קלינטון קידם את אמנת פרוטוקול קיוטו, אמנה הקוראת לצמצום פליטת גזי חממה לאטמוספירה ומלחמה בהתחממות הגלובלית, כבר במרץ 2001 הורה הנשיא בוש להסיר את חתימתה של ארצות הברית מאמנת קיוטו, בטענה שיישום האמנה יהיה יקר מדי וכן בטענה שהאמנה מפלה לרעה את ארצות הברית.[40][41] בוש טען שהוא איננו מטיל ספק בשאלת ההתחממות הגלובלית והוא מודע לכך שמדובר בבעיה רצינית.[42] עם זאת, הוא טען שבשאלת אחריותו של האדם לתופעה קיימת מחלוקת, כאשר יכול להיות שהדבר נובע באופן טבעי.[43]

במהלך כהונתו הוביל בוש גם מספר מהלכים שזכו לשבחים מפעילי איכות סביבה שונים. בכלל זה אפשר לציין שורה של צווים נשיאותיים שהעביר על מנת להתמודד עם בעיות סביבתיות,[44][45] הכרזה על איי הוואי הצפוניים מערביים (Northwestern Hawaiian Islands) כעל אזור מוגן ובכך הפיכתה לשמורת הטבע הימית הגדולה ביותר בארצות הברית,[46] וקידום השימוש באנרגיות חלופיות.[47]

הוריקן קתרינה

ערך מורחב – הוריקן קתרינה
בוש במטוסו בחולפו על האזורים שנפגעו מהוריקן קתרינה, אוגוסט 2005

פחות משנה לאחר שנבחר בוש לנשיא בפעם השנייה, ספגה ארצות הברית את המשבר הפנימי הגדול ביותר שחוותה מאז פיגועי 11 בספטמבר 2001. בשלהי אוגוסט 2005, הכתה סופת הוריקן קתרינה את דרום מזרח ארצות הברית וגרמה לאחד מאסונות הטבע ההרסניים ביותר שפקדו אי פעם את ארצות הברית.[48] ב-27 באוגוסט, יומיים לפני שהגיעה הסופה לשיאה, הכריז הנשיא בוש על מצב חירום בלואיזיאנה,[49] וביום המחרת במיסיסיפי ובאלבמה.[50] בוש הורה להעביר את אזורי האסון הצפויים לטיפולם של המחלקה לביטחון המולדת ושל הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום, אך היו כאלה שטענו כי למרות הוראתו של בוש, הגופים הללו לא נקטו פעולות של ממש כדי להתכונן כראוי לאסון הצפוי.[51] בשבועות שקדמו לבואה של הסופה, פונו רוב תושבי העיר ניו אורלינס שבלואיזיאנה, שמלכתחילה סומנה כחוליה החלשה. עם הגיעה של סופת הוריקן קתרינה לאזור ניו אורלינס, קרסה מערכת הסכרים של העיר וכ-80% משטח העיר הוצף.[52] כתוצאה מכך, חוותה העיר נזקים קשים, מעשי שוד וביזה רבים ואובדן של חיי אדם שנאמד במאות הרוגים. מתוך 60,000 אלף תושבים שלא עזבו את העיר לפני בוא הסופה, פינה משמר החופים של ארצות הברית כמחציתם.[53] ב-2 בספטמבר עשרות אלפים מאנשי המשמר הלאומי של ארצות הברית הגיעו לעיר על מנת לסייע בעבודות החילוץ ולהשיב לה את הביטחון והסדר.[54] באותו יום ערך בוש סיורים במקומות שונים בלואיזיאנה, מיסיסיפי ואלבמה.[55]

לפחות 1,833 בני אדם נהרגו בהוריקן הקטלני,[56] ועלות הנזקים הוערכה בכ-108 מיליארד דולר (במונחי 2005).[57] תפקודו של הנשיא בוש באותה עת גרר ביקורת חריפה כלפיו. נטען כנגדו כי מינה אנשים בלתי מוכשרים לסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום,[58] וכי המלחמה שיזם בעיראק הקשתה על ריכוז המאמצים בטיפול במשבר.[59] כמענה לביקורת, הודיע בוש כבר בעיצומם של האירועים כי הוא נושא באחריות על המחדלים.[54] תפקודו של בוש בכל הקשור להוריקן קתרינה הגביר את מגמת הירידה בפופולריות שלו, והיו מי שטענו כי היה זה נקודת מפנה פוליטית, שממנה לא יכול היה להתאושש עוד.[60]

חוק ומשפט

ביטחון פנים

ערכים מורחבים – חוק הפטריוט, המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית

בעקבות פיגועי 11 בספטמבר וראשית המלחמה העולמית בטרור, נקט ממשל בוש שורה של צעדים משמעותיים ושנויים במחלוקת, צעדים אשר ננקטו במטרה להגביר את ביטחון הפנים של ארצות הברית. לצד מהלכים רבים שנבעו מצווים נשיאותיים שהוציא בוש, המדיניות גובתה בשורה של חוקים שהעביר הקונגרס, כאשר החוק החשוב ביותר היה חוק הפטריוט (USA PATRIOT Act). החוק, אשר נכנס לתוקף ב-26 באוקטובר 2001, צמצם בין השאר בצורה דרמטית את המגבלות שהוטלו על רשויות אכיפת החוק בפעילות לאיסוף מודיעין בתחומי ארצות הברית, והרחיב את שיקול דעתן של רשויות ההגירה ואכיפת החוק לעצור ולגרש מהגרים החשודים בפעולות הקשורות לטרור.[61][62] אחד המהלכים המרכזיים הנוספים שהוביל בוש בנושא היה הרחבה חסרת תקדים של פעילויות המעקב וההאזנה של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA), כאשר המטרה היא סיכול יוזמות של ארגוני טרור לפגע בארצות הברית וביעדים אמריקניים מעבר לים. בכלל זה גם הוטמעו מערכות מתקדמות בארגון, שהגדילו את יכולות המעקב שלו.[63] עוד דבר שהנהיג בוש היה אישורו ל-CIA להשתמש בשיטות חקירה מחמירות יותר כנגד אנשים העוסקים בטרור או החשודים בכך,[64][65] כאשר בלטו טענות לעינויים שאירעו לכאורה בעצורים החשודים בטרור במתקן המעצר בגואנטנמו.[66] לצד כל זאת, הוחמרו בכל ארצות הברית נוהלי האבטחה, כאשר הדבר בולט במיוחד בביטחון נמלי התעופה והטיסות בארצות הברית.[67] דבר נוסף שנעשה בתחום היה הקמת המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית (United States Department of Homeland Security), מחלקה בממשל האמריקני הנושאת באחריות להגנה על הטריטוריה של ארצות הברית מפעולות טרור ותגובה לאסונות טבע. מטרתה העיקרית של המחלקה היא להתכונן, למנוע ולהגיב למצבי חירום.[68]

צעדיו של בוש עוררו מחלוקות עזות בארצות הברית. תומכיהם טענו שמדובר בצעדים הכרחיים על מנת לחזק את הביטחון הלאומי, ושלולא הם ספק אם היה ביכולתה של ארצות הברית למנוע מתקפות טרור נוספות אחרי ה-11 בספטמבר.[69] ממשל בוש האמין כי המדיניות החדשה "סיפקה מידע קריטי" שהציל את חייהם של אמריקאים רבים.[70] מנגד, טענו רבים שמדובר במדיניות מופרזת שתוצאותיה הן פגיעה רחבה בזכויות אדם וריכוז כוח גדול מדי בידי הממשל הפדרלי.[71][72]

הגירה

בוש מבקר בגבול ארצות הברית-מקסיקו סמוך לעיר אל פאסו, נובמבר 2005

בין השנים 2000 עד 2005, כמעט 8 מיליון מהגרים קבעו את מושבם בארצות הברית, נתון גבוה יותר מכל תקופה אחרת בתולדות ארצות הברית.[73] מוצאם של רוב המהגרים הוא ממקסיקו ושאר מדינות אמריקה הלטינית, וכמחצית מהם נכנסו לארצות הברית באופן בלתי חוקי.[74] עם ראשית הקדנציה השנייה של בוש, התופעה הגיעה לשיאה ורבים, בעיקר במחנה השמרני והימני יותר במפלגתו, תבעו את בלימת ההגירה. מדיניותו של בוש בנושא ההגירה, נחשבה למאוזנת ומרכזית יחסית. מחד הוא פעל להקשחת הגבולות, כאשר תגבר את גבול ארצות הברית-מקסיקו באלפים מחיילי המשמר הלאומי של ארצות הברית, הרחיב את תקציב משטרת הגבולות והורה על הקמתה של גדר הגבול בין ארצות הברית למקסיקו.[75][76] מאידך קרא הנשיא בוש לקונגרס לאפשר ל-12 מיליון המהגרים שכבר נמצאים בארצות הברית אשרת עבודה במסגרת מעמד של "עובדים זמניים".[76] בחודשים מאי ויוני 2007, קידם בוש חקיקה בקונגרס שתאפשר לו לתת את אשרות העבודה שרצה לספק למהגרים שבארצות הברית, ומצד שני להגדיל עוד יותר את תקציב משטרת הגבולות. הצעת החוק (Comprehensive Immigration Reform Act of 2007) קודמה כיוזמה דו-מפלגתית.[77] העמדה של בוש כנגד רבים מתומכיו במפלגה הרפובליקנית הביאה לקרע במפלגתו,[78] ולבסוף הצעת החוק נפלה בהצבעה בסנאט, עם 53 מתנגדים ו-46 תומכים.[79]

מינויים לבית המשפט העליון

בקיץ 2005, עם הודעת הפרישה של סנדרה דיי אוקונור בחודש יולי, ופטירתו של נשיא בית המשפט ויליאם רנקוויסט בחודש ספטמבר, ועל רקע החולשה הפוליטית ממנה סבל לנוכח הוריקן קתרינה והדשדוש במלחמה בעיראק, קיבל הנשיא בוש הזדמנות נדירה למינוי שני שופטים לבית המשפט העליון של ארצות הברית. המינוי הראשון היה של ג'ון רוברטס שיועד תחילה להחליף את אוקונר כשופט, ואחרי פטירתו של רנקוויסט מונה לנשיא בית המשפט. על אף שהיה ברור שהמועמד הוא שמרן מובהק, כישוריו המשפטיים וקסמו האישי גרמו למינוי לעבור בסנאט בתמיכה של רבים מחברי המפלגה הדמוקרטית, מה שנחשב כהצלחה גדולה של בוש.[80]

לעומת זאת, ניסיון המינוי השני של בוש התגלה ככישלון. בוש מינה לתפקיד את היועצת המשפטית האישית שלו, הארייט מאיירס. ביקורת רבה הושמעה על המינוי של מקורבת ועל חוסר הניסיון של המועמדת במשפט חוקתי. הימין השמרני חשש שמאיירס לא תהיה מחויבת לנושאים הקרובים לליבו, כמו המאבק בהפלות. גורמים שמרניים רבים יצאו בפומבי נגד המינוי, והנושא גרם לקרע בין בוש לבין רבים מתומכיו.[81] לבסוף, לאחר סדרת פגישות בין מאיירס לבין חברי הסנאט התברר שהמינוי שלה לא מובטח, והיא נאלצה לפרוש. במקומה של מאיירס מונה השופט הפדרלי סמואל אליטו, אשר מינויו זכה לאישור הסנאט ב-31 בינואר 2006, בהצבעה שהתפלגה כמעט לחלוטין על פי הקווים המפלגתיים.[82]

הפלות והמתות חסד

בוש התנגד להפלות מלאכותיות, עם זאת לא נעשו צעדים משמעותיים לאסור זאת. בתחום זה הוציא לפועל כבר ביומו הראשון בתפקיד, מדיניות במסגרתה ארגונים לא ממשלתיים המקבלים מימון פדרלי נדרשים להימנע מקידום ותמיכה בהפלות.[83][84] עוד יותר מהתנגדותו להפלות, התנגד בוש באופן נחרץ להמתות חסד, ובמסגרת זאת ניסה לקדם מהלכים לאיסור פדרלי של העניין.[85][86]

חקיקה

יחסי הכוחות בקונגרס

קונגרס זמן כהונה הסנאט בית הנבחרים
הקונגרס ה-107 של ארצות הברית 3 בינואר 2001 עד 3 בינואר 2003
50
48
2
221
211
2
הקונגרס ה-108 של ארצות הברית 3 בינואר 2003 עד 3 בינואר 2005
51
48
1
229
205
1
הקונגרס ה-109 של ארצות הברית 3 בינואר 2005 עד 3 בינואר 2007
55
44
1
232
201
1
הקונגרס ה-110 של ארצות הברית 3 בינואר 2007 עד 3 בינואר 2009
49
49
2
202
233
0
     המפלגה הרפובליקנית      המפלגה הדמוקרטית      עצמאיים (שחברו לדמוקרטים)

חוקים שהממשל קידם ועברו בקונגרס

2001
9 באפריל
2002 United States federal budget
 חוק תקציב המדינה לשנת 2002.
7 ביוני
Economic Growth and Tax Relief Reconciliation Act of 2001
 רפורמת קיצוצי המס הראשונה של בוש.
28 בספטמבר
United States-Jordan Free Trade Area Implementation Act
 הסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית לירדן.
26 באוקטובר
Uniting and Strengthening America by Providing Appropriate Tools Required to Intercept and Obstruct Terrorism Act of 2001
 חוק הפטריוט: החרפת הלחימה בטרור באמצעות הגדלת הסמכויות של רשויות הביטחון והאכיפה.
28 בנובמבר
Internet Tax Nondiscrimination Act
 הסדרת סוגיות המס ברשת האינטרנט.
2002
8 בינואר
No Child Left Behind Act
 רפורמת הדגל של בוש במערכת החינוך.
4 בפברואר
2003 United States federal budget
 חוק תקציב המדינה לשנת 2003.
9 במרץ
Job Creation and Worker Assistance Act of 2002
27 במרץ
Bipartisan Campaign Reform Act of 2002
 הסדרת מימון קמפיינים פוליטיים על ידי גורמים פרטיים.
13 במאי
Farm Security and Rural Investment Act of 2002
 הסדרה של מגוון נושאים הקשורים הקשורים במשקים חקלאיים,
לרבות אקולוגיה, אנרגיה, מסחר ותזונה.
30 ביולי
Sarbanes-Oxley Act of 2002
 חוק סרבנס-אוקסלי: חיוב בעלי תפקידים בחברות עסקיות להצהיר
על קיום בקרות נאותות בארגון שיבטיחו דיווח כספי מדויק.
16 באוקטובר
Joint Resolution to Authorize the Use of United States Armed Forces Against Iraq
 חוק המעניק גיבוי של הקונגרס לפעולה צבאית אמריקנית בעיראק.
25 בנובמבר
Homeland Security Act of 2002
 הקמת המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית הנושאת
באחריות להגנה מפני פעולות טרור ואסונות טבע.
2003
3 בפברואר
2004 United States federal budget
 חוק תקציב המדינה לשנת 2004.
11 במרץ
Do-Not-Call Implementation Act
 הסדרת רישום שיחות טלפון בארצות הברית.
30 באפריל
Prosecutorial Remedies and Other Tools to end the Exploitation of Children Today Act of 2003
 תוכנית להגנה על ילדים מפני התעללות.
27 במאי
United States Leadership Against HIV/AIDS, Tuberculosis and Malaria Act of 2003
 תוכנית להגברת המאמץ הממשלתי כנגד איידס, שחפת ומלריה.
28 במאי
Jobs and Growth Tax Relief Reconciliation Act of 2003
 רפורמת קיצוצי המס השנייה של בוש.
3 בספטמבר
United States-Chile Free Trade Agreement Implementation Act
 הסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית לצ'ילה.
3 בספטמבר
United States-Singapore Free Trade Agreement Implementation Act
 הסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית לסינגפור.
4 בספטמבר
Prison Rape Elimination Act of 2003
 תוכנית להתמודדות עם תקיפה בעניינים שבצניעות של אסירים בבתי כלא.
5 בנובמבר
Partial-Birth Abortion Ban Act of 2003
 איסור על סוגים מסוימים של הפלות מלאכותיות.
3 בדצמבר
Healthy Forests Restoration Act of 2003
 הגנה על יערות מפני שרפות יער ופגעים אחרים.
8 בדצמבר
Medicare Prescription Drug, Improvement, and Modernization Act of 2003
 רפורמת המדיקר של בוש.
16 בדצמבר
American Dream Down Payment Act of 2003
 סיוע ברכש דיור למשפחות מעוטות יכולת.
16 בדצמבר
Controlling the Assault of Non-Solicited Pornography and Marketing Act
 הסדרת ענייני דואר הזבל בדואר האלקטרוני.
2004
2 בפברואר
2005 United States federal budget
 חוק תקציב המדינה לשנת 2005.
1 באפריל
Unborn Victims of Violence Act
 הכרה בעובר כישות משפטית אם נפגע, נפצע או נהרג.
17 ביוני
United States-Morocco Free Trade Agreement Implementation Act
 הסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית למרוקו.
3 באוגוסט
United States-Australia Free Trade Agreement Implementation Act
 הסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית לאוסטרליה.
22 באוקטובר
American Jobs Creation Act of 2004
 הסדרת ענייני מס בהתאם לתקנות ארגון הסחר העולמי.
2005
7 בפברואר
2006 United States federal budget
 חוק תקציב המדינה לשנת 2006.
18 בפברואר
Class Action Fairness Act of 2005
 הסדרת ענייני הצגה ושיפוט של תובענות ייצוגיות.
11 במרץ
Real ID Act
 הגדלת הפיקוח והבקרה על תעודות זהות ורישיונות נהיגה,
במטרה להפחית את איום הטרור.
20 באפריל
Bankruptcy Abuse Prevention and Consumer Protection Act
 רפורמה בתחום פשיטות הרגל של חברות עסקיות.
2 באוגוסט
Dominican Republic-Central America-United States Free Trade Agreement Implementation Act
 הסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית לקוסטה ריקה, אל סלוודור,
גואטמלה, הונדורס, ניקרגואה והרפובליקה הדומיניקנית.
8 באוגוסט
Energy Policy Act of 2005
 תוכנית להגברת השימוש באנרגיות חלופיות.
10 באוגוסט
Safe, Accountable, Flexible, and Efficient Transportation Equity Act of 2005
 הבטחת תקציב שוטף לתחזוק תשתיות התחבורה בארצות הברית.
26 באוקטובר
Protection of Lawful Commerce in Arms Act
 הגנה על סוחרי נשק ומאשמה בפשעים בוצעו בכלי נשק שמכרו לפושעים.
2006
11 בינואר
United States-Bahrain Free Trade Agreement Implementation Act
 הסכם הסחר החופשי בין ארצות הברית לבחריין.
6 בפברואר
2007 United States federal budget
 חוק תקציב המדינה לשנת 2007.
27 ביולי
Adam Walsh Child Protection and Safety Act
 הסדרת הטיפול והענישה בעבירות שבצניעות.
17 באוגוסט
The Pension Protection Act of 2006
 רפורמה במגזר חברות הפנסיה.
30 בספטמבר
Iran Freedom and Support Act
 תמיכה כספית ומדינית בקבוצות אופוזיציה וארגונים פרו-דמוקרטיים
באיראן.
4 באוקטובר
Department of Homeland Security Appropriations Act, 2007
 הקצבת 22.8 מיליארד דולר לצורך הגברת השיטור בגבול ארצות
הברית מקסיקו והקמת גדר הפרדה בין המדינות.
17 באוקטובר
Military Commissions Act of 2006
 הסדרת שיפוט חשודים בטרור בבתי דין צבאיים.
26 באוקטובר
Secure Fence Act of 2006
 העברה תקציבית נוספת לצורך הקמת גדר ההפרדה בין ארצות
הברית למקסיקו.
2007
5 בפברואר
2008 United States federal budget
 חוק תקציב המדינה לשנת 2008.
22 במאי
Food, Conservation, and Energy Act of 2008
 ענייני סובסידיות למגזר החקלאי.
25 במאי
U.S. Troop Readiness, Veterans' Care, Katrina Recovery, and Iraq Accountability Appropriations Act, 2007
 העברה תקציבית לצורך הטיפול בהוריקן קתרינה והמלחמות בעיראק ואפגניסטן.
26 ביולי
Foreign Investment and National Security Act of 2007
 הסדרת ענייני ביטחון בהשקעות כלכליות זרות בארצות הברית.
9 באוגוסט
America Creating Opportunities to Meaningfully Promote Excellence in Technology, Education, and Science Act of 2007
 הגדלת ההשקעה הממשלתית בחדשנות ומחקר ופיתוח.
19 בדצמבר
Energy Independence and Security Act of 2007
 הרחבת תוכנית האנרגיה מאוגוסט 2005 לעידוד שימוש באנרגיות חלופיות.
2008
4 בפברואר
2009 United States federal budget
 חוק תקציב המדינה לשנת 2009.
13 בפברואר
Economic Stimulus Act of 2008
 הגדלת תמריצים כלכליים לחברות פרטיות במטרה להגדיל את הפעילות הכלכלית במשק.
21 במאי
Genetic Information Nondiscrimination Act
 איסור על שימוש במידע גנטי בקבלה לעבודה ולביטוחי בריאות.
30 ביוני
Supplemental Appropriations Act of 2008
 העברה תקציבית למחלקת ההגנה.
30 ביוני
Post-9/11 Veterans Educational Assistance Act of 2008
 הגדלת הסיוע והתמיכה בלימודים ליוצאי צבא ששירתו בשנות המלחמה העולמית בטרור.
30 ביולי
Housing and Economic Recovery Act of 2008
 חוק שנועד להתמודד עם משבר הסאבפריים בתחום המשכנתאות.
14 באוגוסט
Consumer Product Safety Improvement Act
 הגדלת הרגולציה בעניין בטיחות מוצרים הנמכרים לציבור.
3 באוקטובר
Emergency Economic Stabilization Act of 2008
 תוכנית החילוץ למשבר העולמי: השקעת 700 מיליארד דולר לרכישת משכנתאות בעייתיות מידי הבנקים האמריקאים שנקלעו למצוקה.
13 באוקטובר
Drug Trafficking Vessel Interdiction Act
 הסדרת איסור הסחר בסמים באמצעות צוללות מתחת לפני המים.
16 באוקטובר
Rail Safety Improvement Act of 2008
 תוכנית לשיפור בטיחות תחבורת הרכבות בארצות הברית.

חוקים שעברו בקונגרס והנשיא הטיל עליהם וטו

2006
19 ביולי
Stem Cell Research Enhancement Act
 התרת ההגבלות על מחקרים בתאי גזע עובריים.
2007
1 במאי
U.S. Troop Readiness, Veterans' Care, Katrina Recovery, and Iraq Accountability Appropriations Act of 2007
 כפיית לוח זמנים על הממשל להוצאת הכוחות האמריקניים מעיראק.
21 במאי
Food, Conservation, and Energy Act of 2008
 ענייני סובסידיות למגזר החקלאי.
20 ביוני
Stem Cell Research Enhancement Act of 2007
 ניסיון נוסף להתרת ההגבלות על מחקרים בתאי גזע עובריים.
3 באוקטובר
State Children's Health Insurance Program Reauthorization Act of 2007
 הרחבת ביטוח הבריאות הממלכתי בקרב ילדים.

לקריאה נוספת

  • Kennedy, Jr., Robert F. (2005). Crimes Against Nature: How George W. Bush and His Corporate Pals Are Plundering the Country and Highjacking Our Democracy. New York: HarperCollins. pp. 256 pages.
  • Mcguinn, Patrick J. No Child Left Behind And the Transformation of Federal Education Policy, 1965-2005 (2006)
  • Rhodes, Jesse H. An Education in Politics: The Origins and Evolution of No Child Left Behind (Cornell University Press; 2012) 264 pages; explores role of civil-rights activists, business leaders, and education experts in passing the legislation.
  • Van Bergen, Jennifer. The Twilight of Democracy: The Bush Plan for America. Common Courage Press, 2004.
  • Herman, Susan N.. Taking Liberties: The War on Terror and the Erosion of American Democracy. Oxford University Press, 2011.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Office of Management! and Budget; National Economic Council, September 27, 2000
  2. ^ "Bush praises Congress for passing tax cut", May 26 2001, CNN
  3. ^ "Tax Policy Under President Bush". Cato Institute.
  4. ^ "Senate passes tax cut", May 23 2003, CNN Money
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Tax Facts > Overview > Federal Receipts & Outlays
  6. ^ Fiedler; Kogan, R. (December 13, 2006). "From Surplus to Deficit: Legislation Enacted Over the Last Six Years Has Raised the Debt by $2.3 Trillion". Archived from the original on June 18, 2009.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 "National Debt by Year: Compared to GDP, and Major Events". about.com
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 "GDP growth (annual %)". Data.worldbank.org.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 Trading Economics, United States Unemployment Rate
  10. ^ Tully, Shawn (May 5, 2006). "Welcome to the Dead Zone".
  11. ^ Two top economists agree 2009 worst financial crisis since great depression; risks increase if right steps are not taken. (February 29, 2009). Reuters.
  12. ^ Guodong, Du (February 27, 2008). "Dollar hits record low against euro, oil prices rally". Xinhua News Agency. Archived from the original on March 5, 2008.
  13. ^ Michael Simkovic, Competition and Crisis in Mortgage Securitization
  14. ^ Andrew Clark (November 13, 2008). "Paulson abandons plans to buy up America's toxic mortgage assets". The Guardian (London).
  15. ^ David Lawder (November 12, 2008). "U.S. backs away from plan to buy bad assets". Reuters.
  16. ^ "Final vote results for roll call 674". Clerk of the United States House of Representatives. September 29, 2008.
  17. ^ "H.R.1424". THOMAS (Library of Congress). October 1, 2008.
  18. ^ Andrew Clark (3 October 2008). "Bush signs $700bn economic bail-out plan approved by Congress". The Guardian (London).
  19. ^ Roubini, Nouriel (September 29, 2008). "History shows the bail-out won't solve the banking crisis". The Guardian (London).
  20. ^ "5 Reasons Americans Are Right To Blame Bush For The Economy", 14 June 2012, Annie-Rose Strasser & Tara Culp-Ressler, Think Progress
  21. ^ "Did Bush cause the financial crisis?", 7 January 2009, Greg Wood, BBC
  22. ^ Dillon, Sam (March 16, 2010). "No Child Left Behind Act". The New York Times. Archived from the original on October 19, 2007.
  23. ^ "President Signs Landmark No Child Left Behind Education Bill". The White House. January 8, 2002. Archived from the original on November 7, 2010.
  24. ^ Paley, Amit R (June 6, 2007). "Scores Up Since 'No Child' Was Signed". The Washington Post.
  25. ^ W. James Antle III (August 1, 2005). "Leaving No Child Left Behind". The American Conservative. Archived from the original on September 10, 2012.
  26. ^ Harvard Graduate School of Education (June 1, 2002). "No Child Left Behind?". HGSE News. Archived from the original on October 23, 2002.; Edited by Gary Orfield and Mindy L. Kornhaber (May 1, 2001). Raising Standards or Raising Barriers?. The Century Foundation Press.
  27. ^ 07/19/2012 12:01 am Updated: 08/13/2012 11:04 am (July 19, 2012). "No Child Left Behind Waivers Granted To 33 U.S. States, Some With Strings Attached". Huffingtonpost.com.
  28. ^ "Obama signs new K-12 education law that ends No Child Left Behind". Washington Post. December 10, 2015.
  29. ^ "Bush signs landmark Medicare bill into law". CNN. December 8, 2003.
  30. ^ "Summary of Medicare Act of 2003" (PDF).
  31. ^ Wolk, Martin (February 16, 2005). "Bush pushes his Social Security overhaul". MSNBC. Archived from the original on November 4, 2013.
  32. ^ Patrick O'Connor (June 1, 2005). "Social Security in Limbo". The Hill. Archived from the original on December 5, 2005.
  33. ^ "Bush shifts approach on Social Security reform". Financial Times. April 28, 2005.
  34. ^ Patrick O'Connor (June 1, 2005). "Social Security in Limbo". The Hill. Archived from the original on December 5, 2005.
  35. ^ "President George W. Bush's address before a joint session of the Congress on the State of the Union". C-SPAN. January 31, 2006.
  36. ^ "President Bush Discusses Energy". The White House. June 18, 2008. Archived from the original on July 8, 2010.
  37. ^ 37.0 37.1 "Bush lifts executive ban on offshore oil drilling". CNN. July 14, 2008. Archived from the original on July 17, 2008.
  38. ^ "The Vision for Space Exploration" (PDF). NASA. February 2004.
  39. ^ 2006 U.S. National Space Policy
  40. ^ "Letter from the President to Senators Hagel, Helms, Craig, and Roberts". Office of the Press Secretary. March 13, 2001. Archived from the original on May 7, 2013.
  41. ^ "Summary of the Kyoto Report—Assessment of Economic Impacts". Energy Information Administration. July 16, 2002. Archived from the original on June 24, 2012.
  42. ^ "Interview with President Bush". White House Transcript (Politico). May 13, 2008.
  43. ^ "Press Conference". The White House. June 26, 2006. Archived from the original on February 9, 2010.
  44. ^ Bush, George W. Executive Order 13212—Actions To Expedite Energy-Related Projects, United States Department of Energy, May 18, 2001. Amendment.
  45. ^ Sovacool et al. Preventing National Electricity-Water Crisis Areas in the United States (PDF) p389 Columbia Journal of Environmental Law, July 20, 2009.
  46. ^ "The Nature Conservancy Applauds President Bush for Creating World's Largest Marine Conservation Area in Hawaii". The Nature Conservancy. June 16, 2006. Archived from the original on March 16, 2011.
  47. ^ "President Bush Delivers State of the Union Address". The White House. January 23, 2007. Archived from the original on April 10, 2009.
  48. ^ Knabb, Richard D; Rhome, Jamie R.; Brown, Daniel P (December 20, 2005). "Tropical Cyclone Report: Hurricane Katrina: August 23–30, 2005". National Hurricane Center.
  49. ^ "Statement on Federal Emergency Assistance for Louisiana". The White House. August 27, 2005. Archived from the original on May 7, 2013.
  50. ^ "Statement on Federal Emergency Assistance for Mississippi". The White House. August 28, 2005. Archived from the original on May 7, 2013.; "Statement on Federal Emergency Assistance for Alabama". The White House. August 28, 2005. Archived from the original on May 7, 2013.
  51. ^ Dyson, Michael Eric (2006). Come Hell or High Water: Hurricane Katrina and the Color of Disaster. Basic Civitas. p. 57. מסת"ב 978-0-465-01761-4.
  52. ^ Swenson, Dan D; Marshall, Bob (May 14, 2005). "Flash Flood: Hurricane Katrina's Inundation of New Orleans, August 29, 2005" (SWF). Times-Picayune.
  53. ^ United States Government Accountability Office (July 2006). Coast Guard: Observations on the Preparation, Response, and Recovery Missions Related to Hurricane Katrina (PDF).
  54. ^ 54.0 54.1 "TPM Hurricane Katrina Timeline". TPM. September 20, 2005. Archived from the original on October 1, 2005.
  55. ^ "National Guard descends on New Orleans, giving evacuees hope". USA Today. Associated Press. September 3, 2005.
  56. ^ Knabb, Richard D; Rhome, Jamie R; Brown, Daniel P; National Hurricane Center (December 20, 2005). Hurricane Katrina: August 23 – 30, 2005 (PDF) (Tropical Cyclone Report). United States National Oceanic and Atmospheric Administration's National Weather Service.
  57. ^ Blake, Eric S; Landsea, Christopher W; Gibney, Ethan J; National Hurricane Center (August 2011). The Deadliest, Costliest, and Most Intense United States Tropical Cyclones from 1851 to 2010 (And Other Frequently Requested Hurricane Facts) (PDF) (NOAA Technical Memorandum NWS NHC-6). United States National Oceanic and Atmospheric Administration's National Weather Service. Archived from the original on November 27, 2012.
  58. ^ Hsu, Spencer S.; Susan B. Glasser (September 6, 2005). "FEMA Director Singled Out by Response Critics". The Washington Post.
  59. ^ Pete Yost (August 30, 2005). "Overseas deployments hinder National Guard hurricane presence". Independent Media Center. Associated Press. Archived from the original on March 2, 2014.
  60. ^ "Katrina called Bush's biggest blunder". The Boston Globe. May 31, 2012. p. Page 1. Archived from the original on December 10, 2012.
  61. ^ "The USA PATRIOT Act," the full text
  62. ^ H.R. 3199, Bill Summary and Status
  63. ^ Sanger, David E.; O'Neil, John (January 23, 2006). "White House Begins New Effort to Defend Surveillance Program". The New York Times.
  64. ^ Talev, Margaret; Marisa Taylor (April 23, 2009). "Bush-era interrogations: From waterboarding to forced nudity". The Olympian.
  65. ^ Mazzetti, Mark (April 16, 2009). "Obama Releases Interrogation Memos, Says C.I.A. Operatives Won't Be Prosecuted". The New York Times. Archived from the original on April 17, 2009.
  66. ^ "Guantanamo Tactics 'Tantamount to Torture' -NY Times". Reuters. Archived from the original on 8 December 2004.
  67. ^ "The Evolution of Airline Security Since 9/11", IFPO, Alycia B. Taylor and Sara Steedman, December 2003
  68. ^ Official website of the Department of Homeland Security, About DHS: History: Creation of the Department of Homeland Security
  69. ^ McGreal, Chris (9 November, 2010). "Bush on torture: Waterboarding helped prevent attacks on London". The Guardian
  70. ^ Tran, Mark (February 5, 2008). "CIA admit 'waterboarding' al-Qaida suspects". The Guardian (London). Archived from the original on February 12, 2008.
  71. ^ Lithwick, Dahlia; Turner, Julia (September 8, 2003). "A Guide to the Patriot Act, Part 1". Jurisprudence (Slate).
  72. ^ "Analysis of Specific USA PATRIOT Act Provisions: Expanded Dissemination of Information Obtained in Criminal Investigations". Analysis. Electronic Privacy Information Center.
  73. ^ "Study: Immigration grows, reaching record numbers". USA Today. December 12, 2005.
  74. ^ "Immigration surge called 'highest ever'". The Washington Times. December 12, 2005. Archived from the original on January 8, 2010.
  75. ^ "US-Mexico Border Fence / Great Wall of Mexico". Global Security
  76. ^ 76.0 76.1 "Bush takes tough talk on immigration to Texas". CNN. November 29, 2005. Archived from the original on August 13, 2007.
  77. ^ "Fact Sheet: Border Security and Immigration Reform" (Press release). The White House. May 17, 2007. Archived from the original on May 14, 2011.
  78. ^ Klaus Marre (June 28, 2007). "46–53, immigration bill goes down in defeat". The Hill.
  79. ^ "The White House Fact Sheet: Improving Border Security and Immigration Within Existing Law". The White House. August 10, 2007. Archived from the original on May 2, 2013.
  80. ^ U.S. Senate Roll Call Votes - Nomination of John Roberts, senate.gov.
  81. ^ Greenburg, Jan Crawford. Supreme Conflict: The Inside Story of the Struggle for Control of the United States Supreme Court.2007. Penguin Books. Page 278.
  82. ^ "U.S. Senate Roll Call Votes – Nomination of Samuel Alito". Senate.gov. Archived from the original on August 29, 2008.
  83. ^ Mexico City Policy - Voluntary Population Planning, The White House
  84. ^ http://www.whitehouse.gov/the_press_office/MexicoCityPolicy-VoluntaryPopulationPlanning/ Mexico City Policy - Voluntary Population Planning,The White House]
  85. ^ Johnson, Kevin (2002-04-18). "Federal judge backs Oregon suicide law". USA Today.
  86. ^ Babington, Charles; Allen, Mike (2005-03-21). "Congress Passes Schiavo Measure". The Washington Post.


ג'ורג' ווקר בוש
משפחה ג'ורג' הרברט ווקר בוש (אב) • ברברה בוש (אם) • ג'ב בוש (אח) • לורה בוש (רעיה) • מיס ביזלי (כלבה)
מקומות מגורים בית הילדות של ג'ורג' ווקר בוש • מתחם בוש • חוות קפלת הערבה
פעילות מוקדמת המשמר הלאומי של טקסס • אוניברסיטת הרווארד • אוניברסיטת ייל • אחוות הגולגולת והעצמות • המפלגה הרפובליקנית • טקסס ריינג'רס • מושל טקסס
הנצחה המרכז הנשיאותי ג'ורג' ווקר בוש
נשיא ארצות הברית ה-43
מערכות בחירות הבחירות לנשיאות 2000 • הבחירות לנשיאות 2004
מדיניות מדיניות החוץ של הממשל • מדיניות הפנים של הממשל
קבינט דיק צ'ייני (סגן הנשיא) • קולין פאוול (מזכיר המדינה) • קונדוליזה רייס (מזכירת המדינה) • דונלד רמספלד (מזכיר ההגנה) • רוברט גייטס (מזכיר ההגנה)
אירועים מרכזיים פיגועי 11 בספטמבר (2001) • המלחמה בטרור (החל מ-2001) • מלחמת אפגניסטן (2001-2014) • מלחמת עיראק (2003-2011) • הוריקן קתרינה (2005) • המשבר הכלכלי העולמי (2008)


ערך מומלץ
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27937426מדיניות הפנים של ממשל ג'ורג' ווקר בוש

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מדיניות_הפנים_של_ממשל_ג%27ורג%27_ווקר_בוש&oldid=2710286"