MRO

Mars Reconnaissance Orbiter

המחשת אמן של MRO במאדים
מידע כללי
סוכנות חלל	נאס"א
מפעיל	JPL
יצרן	לוקהיד מרטין APL סוכנות החלל האיטלקית אוניברסיטת אריזונה MSSS
תאריך שיגור	12 באוגוסט 2005 11:43:00 UTC
משגר	אטלס 5
אתר שיגור	SLC-41, קייפ קנוורל
MRO באתר נאס"א
משימה
סוג משימה	מקפת
מיקום נוכחי	55°34′N 150°37′E
לוויין של	מאדים
תאריך כניסה למסלול	10 במרץ 2006
נטייה	93 מעלות
זמן הקפה	111 דקות
משך המשימה	18 שנים, 8 חודשים ו־11 ימים חלפו
מידע טכני
משקל בשיגור	2,180 ק"ג
משקל	1,031 ק"ג
כוח	2,000ואט

שיגור הגשושית MRO בטיל אטלס 5, 12 באוגוסט 2005

MRO (קיצור של Mars Reconnaissance Orbiter - "מקפת לסקר מאדים") היא גשושית רב־משימתית למחקר כוכב הלכת מאדים, היא שוגרה על ידי סוכנות החלל האמריקאית נאס"א ב־12 באוגוסט 2005. הגשושית היא מסוג מקפת ויועדה לשמש כלוויין של מאדים במשך כארבע שנים, לספק מידע על האטמוספירה והגאולוגיה שלו, לחפש הוכחות לקיום מים, לבחון אתרי נחיתה למשימות קרקעיות ולספק תמיכה תקשורתית למשימות הללו.

הגשושית החלה להקיף את מאדים ב־10 במרץ 2006, כשבעה חודשים אחרי שיגורה החלה בבלימה אטמוספירית והורידה מהירותה מ־10,400 קמ"ש ל־6,800 קמ"ש. מסלול ההקפה הראשוני הוא מסלול אליפטי בגובה רב, ובנובמבר 2006 הגיעה הגשושית לגובה מבצעי שבין 255 ל-320 ק"מ מעל פני מאדים.

המקפת ממשיכה לפעול במאדים עד היום, הרבה יותר זמן מהתכנון המקורי של המשימה.

סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מתכננת להמשיך להפעיל את הגשושית עד שנות ה-20 המאוחרות של המאה הנוכחית.

משימות

לגשושית ארבע משימות עיקריות:

1. זיהוי סימנים למים. זאת הן באמצעות זיהוי מינרלים המעידים על הימצאות מים בעבר, והן באמצעות רדאר שיזהה קיום מים תת־קרקעיים בהווה. מטרה זו אמורה לסייע בפתרון השאלה אם מאדים קיים אי פעם חיים.
2. אפיון אקלים מאדים. זאת על ידי חקירת תנועת האבק ואדי המים באטמוספירת מאדים, והשפעתם על האקלים לאורך עונות השנה.
3. אפיון הגאולוגיה של מאדים. זאת על ידי מצלמות בעלות יכולת הפרדה גבוהה, שיצלמו מבנים גאולוגיים על פני המאדים, שיאפשרו לחוקרים לזהות את התהליכים שעיצבו את פני מאדים.
4. הכנה לקראת מחקר מאויש. מצלמות הגשושית מאפשרות לצלם סלעים בגודל עד מטר אחד. זה יאפשר למתכנני משימה מאוישת הן לדעת מה המקומות המעניינים ביותר מבחינה מדעית לנחות בהם, והן מה הם המקומות הבטוחים ביותר.

הגשושית מיועדת לתמוך בשתי משימות קרקעיות. פיניקס ששוגרה ב־4 באוגוסט 2007 ונחתה על מאדים ב־25 במאי 2008 ו־MSL ששוגרה בהצלחה ב־26 בנובמבר 2011.

מכשור מדעי

• מצלמת רזולוציה גבוהה (HiRISE) - מצלמת טלסקופ ברזולוציה של 33 ס"מ מגובה 300 ק"מ
• מצלמת קונטקסט (CTX) - מצלמת טלסקופ ברזולוציה של 8 מטר
• מצלמת צבע (MARCI) - מצלמה לתמונות אקלים בשבעה צבעים
• מצלמת ספקטרוסקופ (CRISM) - מצלמת ספקטרום (אור נראה) ואינפרה אדום ברזולוציה של 18 מטר, לצילום מפות מינרלים
• מצלמת אקלים (MCS) - מצלמת ספקטרום ואינפרה אדום, לצילום מפות אטמוספירה ואקלים
• מכ"ם חודר קרקע (SHARAD) - מכ"ם תת־קרקעי, למחקר שכבות סלע וקרח עד לעומק של קילומטר אחד
• מערכת לחקר שדה כוח המשיכה של מאדים - באמצעות מעקב אחרי השינויים במהירות הגשושית
• מערכת לחקר צפיפות ומבנה האטמוספירה
• מערכת אלקטרה - מערכת תקשורת בתדר אולטרה גבוה (UHF), לקשר עם חלליות באזור מאדים ועל פניו
• מצלמת ניווט אופטי (ONC) - מצלמה לניווט מדויק, באמצעות זיהוי מיקומם של שני הירחים של מאדים, פובוס ודימוס

נתונים

בדיקת הלוח הסולארי של הגשושית

• בניית החלקים - אוניברסיטת אריזונה, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, סוכנות החלל האיטלקית, חברת מאלין ומעבדות JPL של נאס"א.
• חומרי בנייה עיקריים - סיבי פחמן, אלומיניום וטיטניום
• הרכבה - מפעל מערכות החלל של לוקהיד מרטין בדנוור, קולורדו
• משקל מלא - כ־2,180 ק"ג
• משקל יבש (ללא דלק) - כ־1,031 ק"ג
• משקל דלק - כ־1,149 ק"ג
• מנועים ראשיים - שישה, בעלי דחף כולל של 1,023 ניוטון, לניהול מסלול ההקפה
• מנועים משניים - שישה, בעלי דחף כולל של 133 ניוטון, לתיקון מסלול ושינוי גובה
• מנועים קטנים - שמונה, בעלי דחף כולל של 7 ניוטון, לשינוי גובה
• כח חשמלית - שני לוחות סולאריים, בעלי שטח כולל של 19 מ"ר, הספק כולל של 2,000 ואט ומתח כולל של 32 וולט
• הגשושית גם תשדר לכדור הארץ במהירות של פי 10 מאשר גשושיות קודמות. מלבד שידור תמונות ונתונים אחרים לכדור הארץ ממכשיריה, היא שימשה כתחנת ממסר למשימות הקרקעיות - שימשה עבור הרוברים ספיריט ואופורטיוניטי ואת משימת פיניקס ששוגרה בשנת 2007. נכון לשנת 2020 הגשושית משמשת את הרובר קיוריוסיטי ששוגר בשנת 2011 ועדין פעיל על פני המאדים ואת הרובר פרסווירנס שנחת על פני המאדים בפברואר 2021.

ממצאים

מכשירי החללית גילו מאות קילומטרים רבועים של קרחונים באזורים המשווניים של המאדים. קרחונים אלו מרובדים מתחת לשכבות קרקע.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא MRO בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של MRO
• הגשושית MRO באתר נאס"א
• אבי בליזובסקי, ‏גלעין השביט סיידינג ספרינג שחלף ליד מאדים קטן משצפו, באתר "הידען", 22 באוקטובר 2014
• MRO, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34565861MRO