פוטנוק
| חבל | צפון הונגריה |
|---|---|
| מחוז |
 בורשוד-אבאוי-זמפלן |
| נפה | נפת פוטנוק |
| אזור זמן | UTC +1 |
פוטנוק (בהונגרית: Putnok) היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה, הממוקמת במרחק של 40 ק"מ ממישקולץ בין הרי ביק (Bükk) לבין נהר סלאנה.
היסטוריה
במשך זמן רב העיירה הייתה עיירת שוק, ולאחר מכן ב 1881 העיירה נהפכה לכפר, כפר עם ייעוץ עצמאי לאחר 1950. מ-1 במרץ 1989, היא שוב עיר, על פי הנחות אחרות, פוטנוק כבר הייתה מיושב בעידן הנאוליתית. אין נתונים על התנחלויות בעידן ההגירה, אך בזמן הכיבוש לא היה שום יישוב משמעותי.[1]
יהודי פוטנוק
במפקד משנת 1746 מוזכרות שתי משפחות שהתגוררו בעיר לבדן עד אמצע המאה ה-19 אז הורשו יהודים להתיישב במקום. רוב היהודים עסקו במסחר ובעיקר בשיווק יינות וחיטה. בשנת 1850 התארגנה במקום קהילה יהודית ובה פעלו מוסדות צדקה רבים ובית ספר עממי שנוסד בשנת 1875. הנוצרים שמרו באופן כללי על יחסים טובים עם היהודים.
גם בתקופת ה"טרור הלבן", ועד לשואה, לא היו מקרים של אנטי-אנטישמיות.
במלחמת העולם הראשונה נפלו בקרבות 89 מיהודי פוטנוק ולאחריה החל הרעיון הציוני לצבור תומכים רבים בעיר. בשנת 1932 התארגן במקום סניף של התאחדות הנוער הציוני והוקמה הכשרה חלוצית לנוער.
בשנת 1930 נמנו בקהילה 723 נפש ובשנת 1944 חיו בעיר 468 יהודים.
הרב הראשון של פוטנוק היה רבי שלמה בראון. מלבד ידיעותיו בש"ס ובפוסקים הוא הצטיין גם בידיעותיו הכלליות ודיבר בשפה ההונגרית והגרמנית. רבי שלמה בראון נפטר בשנת תרל"ב (1872). רבה השני של פוטנוק היה רבי יעקב טננבוים ז"ל. תחילה הוא היה רב בקהילות טאיה ומזצ'אט, ולאחר מכן כיהן כ-23 שנים כרבה של פוטנוק. הוא ייסד בפוטנוק ישיבה שנתקיימה גם בימי הרבנים שבאו אחריו עד סמוך לשואה.
בעקבות פרסום החוקים היהודיים (1938 ואילך), ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי, שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, נסגרו חנויות רבות שבבעלות יהודית, ומצבם הכלכלי של יהודים רבים התערער.
ב-1941, עם פרסום חוקי אפליה נוספים, נאסר על היהודים לצאת לרחוב בשעות הערב. ב-1942 גויסו הגברים היהודיים לחיל עזר יחד עם אזרחים נוספים שהשלטונות לא רצו לצרף לשורות הצבא הלוחם. רובם נשלחו לחזית אוקראינה, שם הועסקו בפינוי מוקשים, 60 מהם נספו.
במרץ 1944, עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, נעצרו כ-60 יהודים תושבי המקום בפקודת הגסטפו. הם הואשמו בהאזנה בסתר לשידורי האויב, בהפצת שמועות תבוסתניות ובהסתרת סחורות. ב-5 באפריל הובלו לבודפשט ומשם הועברו למחנה ריכוז בגאראן (הראן (אנ') בסלובקיה המודרנית), ובראשית מאי שולחו לאושוויץ. ב-2 במאי 1944, רוכזו יהודי העיר ויהודי היישובים הסמוכים בגטו במתחם בית הכנסת, בית הספר ובבנייני הקהילה, שם הוחזקו במשך כחודש ימים 588 יהודים. האמידים מביניהם נחקרו תוך עינויים לגלות היכן הטמינו את רכושם. ב-3 ביוני הובלו יהודי הגטו למישקולץ, שם רוכזו כל יהודי המחוז. ב-6 ביוני 1944 שולחו 564 יהודי פוטנוק לאושוויץ.
לאחר מלחמת העולם השנייה חזרו 127 יהודים לפוטנוק ושיפצו את בית הכנסת. בשנים שלאחר מכן עזבו רובם את העיירה ובשנות השישים התגורר במקום מספר קטן של יהודים.[2] בעיר נותר בית קברות יהודי. מספר הנספים בני המקום באושוויץ ובעבודות הכפייה הגיע ל-509.
| שנה | מספר היהודים בכפר[3] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1880 | 508 | 3,069 |
| 1910 | 700 | |
| 1920 | 764 | |
| 1930 | 723 | |
| 1941 | 519 | 4,555 |
נולדו כאן
- לאיוש בלאו (בהונגרית: Blau Lajos פוטנוק, 29 באפריל 1861 – בודפשט, 8 במרץ 1936) היה תאולוג יהודי-הונגרי, רב, פרופסור באוניברסיטה, מנהל בית המדרש לרבנים בבודפשט.
לקריאה נוספת
- פוטנוק בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 443–445
- פוטנוק (פוטנאק), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 335–336. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
- קהילת פוטנוק, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- "פוטנוק", באתר JewishGen (באנגלית)
- פוטנוק (Putnok), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
הערות שוליים
- ^ פוטנוק, באתר בית התפוצות
- ^ פוטנוק (Putnok), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- ^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993
| יישובים בנפת פוטנוק | ||
|---|---|---|
| יישובים | פוטנוק • אגטלק • אלשוסוהה • באנרבה • דוון • דוביצ'אן • פלשקלצ'ן • פלשניאראד • גמרסלש • הט • אימולה • יאקפלווה • יושוופה • קאנו • קלמר • קיראלד • רגאי • שאיומרצ'ה • שאיונמטי • שאיופישפקי • שאיובלזד • שרנפלווה • סוהפה • טריז' • זאדורפלווה • זובוג' | |
