ליאופולד שן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ליאופולד שןאנגלית: Leopold Schen; יוני 1891 - דצמבר 1968) היה עסקן ציוני יהודי-בריטי, גזבר ונשיא קרן קיימת לישראל בבריטניה, ופעיל מרכזי לגיוס כספים עבור ייעור ורכישת קרקעות בארץ ישראל בתקופת היישוב. מייסדה של חברת "קרת בינוי ומשכנתאות בע"מ", ממקימיה של העיר קריית טבעון.

ראשית חייו

שן נולד בעיירה פרידריכשטאט[1] שבמחוז קורלנד, ברוסיה למשפחה יהודית שעסקה במסחר בפשתן. קיבל חינוך מסורתי-ציוני, ומגיל צעיר היה פעיל בגיוס כספים עבור התנועה הציונית וכן בפעילויות חסד למען עניי הקהילה. בגיל 18 נשלח ללמוד בבית ספר מסחרי פרטי בריגה והחל להשתלב בעסקי המשפחה. במהלך מלחמת העולם הראשונה עם התקדמות הכוחות של הקיסרות הגרמנית לכיבוש המדינות הבלטיות, נאלצה משפחתו לנטוש את ביתם. שן נשלח עם אשתו הטרייה טינה לבריטניה, כדי להמשיך את עסקי המשפחה.

פעילות ציבורית

שן החל להתערות בחיי הקהילה היהודית ציונית של לונדון וגילה אהדה לחזונו של מכס נורדאו אבי רעיון יהדות השרירים. כמהגר בעצמו תמך שן בפליטים יהודים בבריטניה ושילב בעסקיו פליטים מבלגיה. בשנת 1917, לאחר מהפכת קרנסקי בעת שחתמו ממשלת בריטניה והממשלה הרוסית הזמנית על הסכם לפיו על כל אזרחי רוסיה בבריטניה בגיל הגיוס לחזור ולהתייצב לשירות צבאי ברוסיה, פעל שן להקמת 'ועדה רוסית מאוחדת לענייני השירות הצבאי' כסיוע למשפחות המגויסים שנותרו בבריטניה. במסגרת הוועדה יזם שן הקמת תת-וועדה צבאית אשר ריכזה את שמות המועמדים לגיוס וסייעה לחלצם מהצו בפטורים רפואיים. שן גם יזם הקמת וועדת נשים בראשותה של רוזה גינוסר במתן סיוע ותמיכה לנשות 800 כורי הפחם הליטאים שנשלחו לשורות המלחמה ברוסיה.

פעילות ציונית במסגרת קק"ל בריטניה - גזבר ויו"ר

שן הפך לדמות מוכרת בחוגים היהודים-ציוניים בבריטניה כפעיל ציבורי וכתורם כספים. בין השנים 1924–1925 שימש שן כגזבר קק"ל בריטניה, טרום תקופתו היה הסניף הבריטי במצב רעוע מבחינה ארגונית, שפוף מוראלית ובעל הכנסות ירודות מתרומות. במהלך תקופתו כגזבר הוכפלו הכנסות הסניף הבריטי. בסוף שנת 1925 התקדם לתפקיד היושב ראש במקביל לתפקידו כחבר בוועד המנהל של הפדרציה הציונית האנגלית אולם התפטר בשל חילוקי דעות בנוגע למדיניות הארגון בבריטניה.

ציר לקונגרס ה-15 וה-16

בעת שיו"ר קרן קיימת לישראל מנחם אוסישקין מנסה לשכנעו לחזור לראשות הארגון הבריטי, נעתר שן לבקשת חבריו להקים מפלגה עצמאית לקונגרס הציוני ה-15. שן הקים מפלגה עצמאית בשם 'הציונים העצמאיים' אשר התמקדה במבנה הארגוני - כלכלי של התנועה הציונית מצע המפלגה פורסם בג'ואיש כרוניקל:

"אנו 'הציונים העצמאיים' מאמינים כי הצורך הראשון שלנו מתוך ומחוץ לפלשתינה הוא במנהלה יעילה, מצוידת באנשים מוכשרים לסוג לסוג העבודה המסוימת אותה הם צריכים לעשות.[...] חייב להיות שיתוף פעולה קרוב בין המוסדות הכספיים השונים של התנועה הציונית, לפיכך יש לעשות איחוד וצמצום של המוסדות הכספיים כדי להבטיח התייעלות כספית. השיטה הנוכחית של תקצוב על ידי הקונגרס מתפקדת בחוסר יעילות. אנו מציעים להעביר את ההחלטה לגבי חלוקת התקציב להנהלה הציונית, שחבריה יהיו מחויבים לקונגרס הציוני בלבד ללא שייכות פוליטית. שיטת ההצבעה הנוכחית של שקל מענישה את רוב התורמים לקרנות הציוניות שלנו. לכן אנו תומכים להרחבת הזיכיון לכל תורם לקרן הציונית. בראש ובראשונה כדי להבטיח החזר הלוואות עלינו להבטיח את אמון הציבור. כדי לעשות כן המוסדות הכלכליים שלנו צריכים להיות במקום שיוכלו להחזיר את ההשקעה למשקיעים. החקלאות צריכה להמשיך להוות את הבסיס של המבנה הלאומי שלנו- אנו מאשרים את עיקרון הבעלות הלאומית של הארץ. אולם 'קרן קימת', קרן האדמה של כל העם חייבת לאפשר את ישוב הארץ בידי כל סוגי המעמדות בעמנו. שיטת הקולוניאליזציה חייבת להיות מוכתבת על ידי ניסיון עבר שנצבר ובעצת מומחים, ובכך לחסל את המשך הניסויים לא רווחיים. יש להיעזר בעצת המומחים שנקראו לשם כך בידי ההנהלה הציונית לא רק בענייני החקלאות בפועל, אלא גם בעתודת הקרקעות. הפיתוח המסחרי של פלשתינה צריך להתבצע בד בבת ובהרמוניה עם הפיתוח החקלאי. יש לעודד את פיתוח היוזמה בפרברים כדי שהחקלאים היהודיים יוכלו לספק במידה מרבית את תצרוכת המזון של אנשי הערים. איחוד ואיזון התקציב חייב להיות המוטיב המרכזי של ההנהלה החדשה. יש לקבל תמיכה ממשלתית נוספת עבור עלות שירותים ציבוריים יהודיים, כמו בריאות וחינוך. אנו דורשים שיטה לחישוב מיסוי הקרקע אשר תשרת בצורה הטובה ביותר פיתוח מהיר של קרקע היישוב. אנו מתעקשים על הדרישה לביצוע מהיר יותר של סקר קרקעות כדי לסייע לנו בקבלת האדמות. הרחבת הסוכנות היהודית רצויה רק בהנחה שהיא לא תפגע בעקרונות הציונות ולא תערער על עקרונות פיתוח דמותה של ארץ ישראל".[2]

מפלגתו של שן נבחרה גם לקונגרס הציוני ה-16 אולם בזאת הסתיימה דרכו הפוליטית ובלחץ מנחם אוסישקין הוא חזר לתפקידו בקק"ל בריטניה והפעם בתפקיד הנשיא.

פעילות כנשיא קק"ל בריטניה 1927–1930

יער בלפור

פעילותו הראשונה כנשיא הייתה ליוזמה לנטיעת יער בלפור לכבוד עשור להצהרת בלפור. לצורך כך שן ערך מגבית כספים בנוכחות שועיה של התנועה הציונית בבריטניה ובכירי הפוליטיקאים היהודים בפרלמנט הבריטי. בזכות גיוס הכספים ניטעו בידי אנשי קיבוץ גניגר 50,000 עצים. ב - 23.2.1928 נחגג טקס נטיעת היער בגניגר באירוע רב רושם ובנוכחות אישים רבי מעלה ביניהם הנציב העליון לורד פאלמר ואשתו, אלפרד מונד (לורד מלצ'ט), הארי סאקר אשר יצג את ההנהלה הציונית, אוסישקין כנשיא קק"ל ודוד ילין, נשיא כנסת ישראל. בטקס גם הוקראו מברקי ברכה מהלורד בלפור, הרברט סמואל וברנהרד ברון. ימים אחדים לאחר הטקס קיבל שן מכתב תודה מהמשרד הראשי:

"יער בלפור, אשר היה ביוזמתך, יוכח כיוזמה המבריקה ביותר בהיסטוריה של קק"ל בריטניה".[3]

אדמות מפרץ חיפה

בשנת 1925 היו כ-60,000 דונם אדמות ב'עמק זבולון' (מפרץ חיפה) בבעלותה של 'חברת הכשרת מפרץ חיפה בע"מ' שהייתה שותפות בחלוקה שווה בין חברת 'קהילת ציון אמריקאית' '(Commonwealth Zion American) חברת 'משק' (Meschek ) וחברת 'קדם' (Kedem Building Company Ltd. Jaffa). החברה נכנסה למצוקה כלכלית בעקבות משבר העלייה הרביעית והציעה את אדמותיה למכירה. החברה הכלכלית לארץ ישראל הסכימה לרכוש את הקרקעות בשותפות עם קק"ל אולם התנתה את ההסכם בקבלת 25,000 ליש"ט במזומן. קק"ל פנתה לליאופולד שן להשיג את הכספים, ושן הצליח לגייס את הסכום כהלוואה מחברת הביטוח הבריטית 'נוריץ' והעבירם לקק"ל לצורך השלמת הרכישה.

פעילות כנציג קק"ל באימפריה הבריטית 1931–1946

הנפקת אגרות חוב של קק"ל

בשנת 1930 פרש שן מתפקידו כיו"ר קק"ל בריטניה וכהוקרה על עבודתו נתרמה הקמת מאגר מים על שמו בקיבוץ נען. ב־1931 מונה שן להיות נציגה של קק"ל באימפריה הבריטית. בתפקידו זה פנה שן לאוסישקין והציע לו להנפיק אגרות חוב של קק"ל. בשנת 1933 הונפקה אגרת חוב ראשונה מעוטרת באיורי שבעת המינים, מעשה ידיו של ארתור שיק. שן מכר בלונדון, גרמניה וצ'כוסולובקיה בסך 600,000 ליש"ט ואף יזם הנפקה מסודרת של מניות קק"ל בבורסה הלונדונית אולם משרד המושבות טירפד יוזמה זו בשל פרסומו של דו"ח ועדת פיל.

'תוכנית שיתוף ההון הפרטי'

לקראת שנות ה-40 נוצרו מספר גורמים אשר הבשילו להחלטה בקק"ל על שיתוף פעולה עם ההון הפרטי במדיניות רכישת הקרקעות בפלשתינה.[4] קק"ל פנתה לשן לנהל שתי תוכניות לגיוס הון בבריטניה. במסגרת 'תוכנית שיתוף ההון הפרטי' הוזמנו יהודי בריטניה להשקיע בשותפות עם קק"ל לרכישת אדמות בעיקר באזור השרון. שן הצליח לגייס כספים לרכישת אדמות ב:ואדי קבאני (כיום קיבוץ העוגן), קדימה, רמת הכובש, כפר יונה, בית ליד, גאולים ועתיל.

'תוכנית עיר גנים'

התוכנית השנייה לגיוס הון פרטי מבריטניה נחשבה כתרומה לקק"ל. במסגרת התוכנית הוזמנו יחידים לתרום 250 ליש"ט ובתמורה יקבלו חלקת אדמה לבנייה עם משק עזר לצידה בהחכרה מתחדשת ל-49 שנים. את היוזמה להקמת עיר גנים הגה פרד נטלר אולם שן היה מופקד על ניהולה ושיווקה והמתכנן שלהן היה האדריכל אלכסנדר קליין. התוכנית הצליחה לגייס תורמים להקמת 5 ערי גנים: עיר גנים 1 בדרום נתניה לחוף הים, עיר גנים 2 במזרח נתניה, עיר גנים 3 בעמק זבולון, עיר גנים 4 בצפון כפר ויתקין ועיר גנים 5 סמוך לקריית עמל שבקריית טבעון. מתוך החמש, רק אחת יצאה אל הפועל - עיר גנים 5 שנקראה בשם 'בית שערים הצפונית'.

ייסוד טבעון והקמת 'קרת'

דב פטישי, מייסדה של קרית-עמל, שאף להגדיל את השכונה ולהקים מצפון לשכונת הפועלים עיר גנים חדשה של בני מעמד בינוני, אשר בעתיד תהווה יחד עם קריית עמל ישוב מוניציפלי עצמאי מאוזן מבחינה תקציבית.[5] באוגוסט 1943, כאשר שן הגיע לביקור בפלשתינה כדי לבחון מקום לעיר גנים חמישית במספר, עדכן אותו אברהם גרנובסקי במצוקת הדיור הקשה בארץ והקושי של המשתכנים הארצישראלים בקבלת משכנתאות. באותו זמן פנה פטישי פנה לקק"ל בבקשה להקצאת שטח להגדלת 'קריית עמל'. קק"ל הפגישו בין השניים במטרה לגייס את ההון מיהודי בריטניה. שן התלהב והזמין את פטישי לאנגליה אולם בשל המלחמה הצליח פטישי להגיע ללונדון רק במרץ 1945.

בינתיים נשלחו התוכניות לשן באנגליה ושן הבין כי כדי לשווק את התוכנית בבריטניה יהיה עליו להקים חברת בינוי ומשכנתאות כדי שיוכל לפקח על הבניה עבור התורמים הבריטים וכדי לספק משכנתאות בתנאים נוחים למשתכנים הארצישראלים ואלה יוכלו לרכוש את הבתים מיהודי בריטניה. כשפטישי הגיע לאנגליה החלו הוא ושן לשווק אותה יחדיו והיא נחלה הצלחה רבה. כשפטישי חזר לארץ הורה לו שן לפתוח משרד עבור החברה הזמנית שקיבלה את השם "בית שערים הצפונית", על שם השכונה העתידה לקום. ב־24.12.1945 התכבד שן בהנחת אבן הפינה ל'בית שערים הצפונית' במיקום שיועד לביתו שלו,[6] ובחתימה על מגילת היסוד. בשלב ראשון החלה בנייתם של 200 בתים וגינות בצידם על ידי סולל בונה, נסללו דרכים, נבנה מרכז מסחרי ובו שש חנויות ובית קפה ('קפה מגדל') כשהחברה הזמנית מנהלת ומפקחת על החוזים.

במחצית 1946 סיים שן את תפקידו כנציג קק"ל באימפריה הבריטית ונפנה לייסד את חברת 'קרת לבינוי ומשכנתאות בע"מ' בשיתוף עם קק"ל (באמצעות 'הימנותא'), אשר העניקה משכנתאות למשתכנים לרכישת בתים ולבנייתם בתנאים שלא נראו בארץ. במהלך הבנייה נתגלעו סכסוכים עם 'סולל בונה' וכשהסתיים החוזה, החליט שן כי חברת 'קרת' תשמש כחברת הבינוי של 'בית שערים הצפונית'.

באוגוסט 1947 הוחלף שמה של השכונה ל'טבעון' בהמלצת יעקב אריכא מזכיר ועדת השמות של קק"ל.[7] השכונה שגשגה ו'קרת' המשיכה בתנופת הבניה שהתרחבה לכיוון הגבעות המזרחיות ובהקמת מרכז מסחרי חדש, אכסניות ובית מלון. אולם, מקורותיה הכספיים של החברה הצטמצמו ושן נפנה לגייס כספים מאמריקה. באמריקה ייסד שן חברה למימון משכנתאות בשם 'American Kereth Corporation' ונפגש עם הנדבן אברהם בלומנסון אשר מיד תרם סכום כסף נכבד להקמת שכונה בטבעון ע"ש אביו, אברהם פרץ (כיום רח' אמנון ותמר). בשכונה זו בנתה 'קרת' עוד כ -1,000 בתים ונסלל הכביש ל'רמת הדסה'. 'קרת' גם יצרה שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית בהקמת חברה קשורה משותפת בשם 'נאות עולים' אשר שן היה מנהלה בפועל. 'נאות עולים' בנתה בנוסף בטבעון 192 בתי שיכון זולים.

שמה של טבעון נישא כעיר הגנים היפה ביותר בארץ. כך סיפר עליה משה שרת (אז בתפקיד שר החוץ) בביקור שערכו הוא והנשיא יצחק בן-צבי בטבעון בשנת 1955 "הוזמנו לארוחת ערב בחברת הנשיא בביתו של ליאופולד שן, יוזמה של טבעון. שוב נוכחנו לדעת איזו פינה מרהיבה היא שכונת גבעות וחורשות זו - לעילא מכל חמודותיה של שכונת בית הכרם בירושלים, שהייתה פעם שיא של תרבות עיר גנים בארץ".[8]

הרחבת הבנייה לאזור תל אביב

בסוף 1947 לטש שן עיניו להרחיב את מפעל השיכון לאזור תל אביב. באמצעות חברה קשורה שהקים בשם נאות אביב קיבל מקק"ל שטח בן 87 דונם באזור שרונה. אולם חברת שיכון טירפדה את המהלך וקק"ל נסוגה. בשנות ה-50 רכשה 'קרת' מעיריית רמת גן את השטח להקמת השכונה תל גנים ומקק"ל קיבלה שטח נוסף להרחבת השכונה ל־1,200 יחידות דיור. במהלך שנות ה-60 המשיכה 'קרת' בבנייה בתל אביב מהידועים שבבנייניה 'מגדל נאות אביב' ומרכז הקניות 'לונדון מיניסטורס'.

סוף דבר

ליאופולד שן ומשפחתו עלו לישראל בשנת 1948. המשפחה חילקה את זמנה בין תל אביב לטבעון. בגיל 75 נטעה לכבודו קק"ל יער בן 20,000 עצים מול מגדל העמק ליד טבעון. סמוך לפטירתו, בדצמבר 1968, מכר שן את ביתו המפואר שבטבעון, בעלות זעומה, לפליטת שואה.

לקריאה נוספת

  • יוסי בן-ארצי, הכשרת מפרץ חיפה בתוך: אלי שילר (עורך) ספר זאב וילנאי ב, אריאל, 1987.

Eric Engel Tuten, Between Capital and Land: The Jewish National Fund's Finances and Zionist National Land Purchase Priorities in* Mandatory Palestine, 1939-1945, (Doctoral dissertation), Department of History, University of Utah, Aug. 2000.

  • יוסי כץ, בחזית הקרקע, קרן קיימת לישראל בטרם מדינה, מאגנס, ירושלים, תשס"ב.
  • דב פטישי, קריה בצל אלונים, תולדות העיר טבעון, צ'ריקובר, תל אביב, 1983.

קישורים חיצוניים

עיתון דבר טבעון-שם עברי קבוע לשכונה 'בית שערים הצפונית'

'קרת' מפתחת מפעלי שיכון-הבקר, אפריל 27, 1948; עמוד 3

הערות שוליים

  1. ^ בשנות ה-20 של המאה ה-20 שונה שמה לייאוניילגבה (Jaunjelgava)
  2. ^ "ג'ואיש כרוניקל", 5 באוגוסט 1927
  3. ^ ארכיון ציוני מרכזי, KKL5-2694-24
  4. ^ Tuten, P. 45-6
  5. ^ איריס גרייצר, מהשכונה אל השיכון : ההתיישבות העירונית של הפועלים בארץ–ישראל ושורשיה הרעיוניים, 1920- 1950, פרדס, 2017, עמ' 303.
  6. ^ הצפה, 10 בינואר 1946, עמ' 3
  7. ^ דבר, 28 באוגוסט 1947
  8. ^ אתר העמותה למורשת משה שרת
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0