לו לנרט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לו (לואיס) לנרט
לידה 24 באפריל 1921
הונגריה
פטירה 20 ביולי 2015 (בגיל 94)
רעננה, ישראל
תאריך עלייה 1948
השתייכות חיל הנחתים של ארצות הברית
צבא הגנה לישראל
דרגה קפטן (נחתים ארצות הברית) קפטן
תפקידים בשירות
טייס קרב וממייסדי טייסת 101
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות

לואיס ("לוּ") לנרט (באנגלית: Louis "Lou" Lenart‏; 24 באפריל 1921 - 20 ביולי 2015) היה טייס קרב יהודי אמריקאי ששירת במארינס והשתתף בקרבות נגד האימפריה היפנית במהלך המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט בתקופת מלחמת העולם השנייה. התגייס, במסגרת המח"ל, לשירות האוויר של ההגנה, והשתתף כטייס במלחמת העצמאות. נודע כמוביל התקיפה שעצרה את התקדמות הטור המשוריין של צבא מצרים על יד אשדוד.

קורות חיים

נעוריו

לו לנרט נולד בשם לאיוש לינוביץ' (Layos Lenovitz) לבנימין ורוז לינוביץ', הורים שומרי מסורת שעסקו בחקלאות. לנרט נולד בעיירה שָטוֹראוֹיַהאוּיְהֶיי (Satorauljaujhely) בהונגריה בקרבת הגבול עם צ'כוסלובקיה, וב-1931 גרמו תופעות אנטישמיות להגירת המשפחה לארצות הברית[1]. המשפחה התיישבה בעיירה ווילקס באר בפנסילבניה, שם השלים לנרט את לימודיו. המשפחה חוותה עוני בעקבות המשבר הכלכלי. הוריו של לנרט פרנסו את המשפחה בעזרת חנות קטנה אך מכיוון שהפרנסה הייתה מועטה, מכר לנרט מדלת לדלת אטריות שהכינה אמו בבית.

השירות בצי ארצות הברית

ב-1940 התגייס לנרט לצי ארצות הברית ונשלח לארבעה חודשי טירונות, בסיומם התנדב לשרת ביחידת קומנדו על האונייה "נורת' קרוליינה"(אנ') שעסקה בליווי ספינות שהביאו אספקה לבריטניה (שכבר הייתה מעורבת במלחמה). לאחר 18 חודשים ובהמלצת מפקדיו התקבל לנרט לקורס טיס באקדמיה של הצי. לאחר שנה סיים את הקורס והוצב בבסיס אימונים של המארינס "אל-תורו" שבקרבת לוס-אנג'לס שם התאמן בהטסת מטוס F4U קורסייר. באחת מטיסות האימון היה לנרט מעורב בתאונה שהביאה להתרסקות מטוסו ולפציעתו, לאחריה עבר תהליך ארוך של שיקום. ב-1944 העריכו מפקדיו שחזר לכושר, אישרו לו לחזור לטוס והוא הוצב בחזית האוקיינוס השקט, שם שירת עד כניעת יפן. במהלך תקופה זו ביצע לנרט משימות הפצצה, יירוט וליווי מפציצים ומטוסי צילום. באחת ממשימותיו אף זכה בעיטור ה"מארינס" בשל הצטיינותו[2]. בתום המלחמה חזר לארצות הברית, השתחרר משירות בדרגת קפטן (סרן) ועבר לגור בלוס אנג'לס.

השירות במח"ל

הידיעות על המספר הרב של קרובי משפחתו שניספו בשואה הביאו את לנרט, באפריל 1948, להחליט לעלות לישראל ולהתנדב, כטייס, במסגרת מח"ל. ב-3 במאי 1948 הטיס לנרט מטוס נורסמן מאיטליה לשדה דב[3] ואז צורף לשירות האוויר של ההגנה. ב-6 במאי נסע, עם עוד מספר טייסים, לאימונים בצ'כוסלובקיה לקראת קבלת מטוסי האוויה s-199 (הגרסה צ'כית של המסרשמיט Bf 109). כששמעו הטייסים ב-18 במאי על התקיפה שביצעו זוג מטוסים מצריים על התחנה המרכזית בתל אביב (תקיפה שגבתה את חייהם של 42 בני אדם) דרשו לסיים את האימונים ולחזור ארצה, וכך ב-20 במאי חזרו חלק מהטייסים ארצה במטוס תובלה, עליו הועמס גם מטוס קרב מפורק.

לנרט היה ממקימי טייסת הקרב הראשונה ובמהלך מלחמת העצמאות השתתף במספר משימות. לאחר מספר שבועות הועבר לנרט למפקדת חיל האוויר[4], שם היה אחראי על תיאום עם כוחות הקרקע בזירת הדרום.

תקיפת השיירה המצרית

הפעולה הידועה ביותר בה השתתף לנרט הייתה ב-29 במאי 1948. לנרט הוביל רביעיית מטוסי אוויה S-199 (מסרשמיט - המטוסים הראשונים של טייסת הקרב הראשונה) שהמריאה מבסיס עקרון (כיום תל נוף). יחד עם לנרט טסו מודי אלון, עזר ויצמן ולאונרד (אדי) כהן. כל מטוס היה חמוש בפצצה של 70 ק"ג. המטוסים תקפו ליד איסדוד את הטור המשוריין המצרי שנע מסיני צפונה לאורך ציר החוף לכוון תל אביב. המשימה צלחה והכח המצרי נעצר ליד גשר עד הלום. בתקיפה זו נפגע מטוסו של אדי כהן, והוא נהרג כשניסה להנחית את המטוס.

חייו האזרחיים

לאחר מלחמת העצמאות השתחרר לנרט מהצבא, עבד תקופת מה בחברת תעופה פרטית ואחר כך הצטרף לחברת אל על. ב-1950 היה בין הטייסים שהשתתפו במבצע עזרא ונחמיה להעלאת יהודי עיראק לישראל. במשך השנים נע בין ישראל לארצות הברית, תוך שהוא מחזיק בתים ברעננה ובלוס אנג'לס. בתקופות בהן שהה בארצות הברית עסק במגוון עבודות, בהן טייס צילום ומיפוי, מפיק סרטים (בהם נשר הברזל ונשר הברזל 2) ואיש שיווק בחברת יוז איירקראפט, ובחברת אמריקן אלקטרוניק. כמו כן היה סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת סן דייגו קליפרס מליגת ה-NBA. הוא היה בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

לנרט נישא חמש פעמים ונולדו לו שתי בנות. מנישואין לוורדה גולדברג נולדה בתו, מיכל, ששירתה אף היא בחיל האוויר. אשתו האחרונה הייתה רחל ניר.

לנרט נפטר ברעננה ב-2015 בגיל 94, והובא למנוחות בבית הקברות כפר נחמן בעיר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ האב עצמו היגר לארצות הברית כבר ב-1928 ולאחר שהסתדר הביא ב-1931 את משפחתו
  2. ^ במשימה עליה זכה בעיטור הגבורה שימש מטוסו של לנרט פתיון למטוסים יפניים דבר שאיפשר למטוסי צילום אמריקאיים לאסוף מודיעין על מטרות קרקעיות
  3. ^ שותפו לטיסה זו היה מילטון רובנפלד
  4. ^ ככל הנראה הועבר לנרט למפקדה לאחר שבשתי המשימות אותן הוביל (התקיפה באשדוד והתקיפה באל עריש) נהרגו טייסים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25771284לו לנרט

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=לו_לנרט&oldid=1919415"