לונה פארק בודפשט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לונה פארק בודפשט
Budapesti Vidám Par

פארק השעשועים בודפשט, או לונה פארק בודפשט,[1] (בהונגרית: Budapesti Vidám Park)[2] פעל בפארק העירוני של בודפשט מ-22 במאי 1950 עד 30 בספטמבר 2013, על שטח של 65 דונם. אם ניקח בחשבון גם את קודמיו המיידיים שפעלו במקום, ה"וורשטלי" (Vurstli) וה"פארק אנגלי" (Angol Park), המקום היה אחד מפארקי השעשועים הוותיקים בעולם שפועלים ברציפות עם היסטוריה של כמעט מאתיים שנה.

כש הפארק נסגר לצמיתות, החלה בניית טירת הולנמוולט לילדים (Holnemvolt Vár) בצד הדרום מערבי של האזור שנסגר שנה לאחר פתיחתו, ובחלקו המרכזי נבנית וכבר נפתח מה שנקרא פארק פאנון (Pannon Park). התמונות המוכרות מהתקופה הקודמת השתנו אפוא לטובה, נותרו רק שלוש אנדרטאות ומבנים שנהנים מהגנת שימור.

היסטוריה

העבר של האזור

בתחילת המאה ה-19, הפארק העירוני (Városliget) של היום, שהיה ידוע בכינויו Ökördűlő והיה אזור יער וחורשה עם אגם ביצות ושני איים בו, במרחק של שעה הליכה מהעיר. בימי הביניים היה האזור מיוער עם נחל, גבעה ואגם קטן. בשל השימוש העודף והכריתה שהתרחשו כבר אז, היער נהרס והאגם הפך לביצתי. מריה תרזה הורתה לנטוע יער חדש בשטח חסר המאפיינים, החולי והביצתי עוד בשנת 1755, אך התהליך התקדם לאט מאוד בגלל חוסר עניין ותשומת לב, והיער הראשון שננטע נהרס לחלוטין.

פיתוח האזור לשטח בילוי ובידור הוצע ב-1794 על ידי יאנוש בורארוש השופט הראשי של פשט וחבר פרלמנט. לזמן מה, האזור היה בבעלותו של הארכיבישוף של אסטרגום הרוזן יוז'ף בתיאני, ולאחר שהוחזר לעיר ב-1805, הוא התפתח אט אט ליעד תיירותי. השטח ניטע מחדש בהדרגה בעצים, העץ העתיק ביותר הוא משנות ה-30 של המאה ה-19. ב-1865 עוצב האזור ונפתחו שבילי הליכה. אגם הביצות שוקם במהלך המאה ה-19. מאוחר יותר נמצאו מי מרפא חמים, וגם בניית אתרי ספא על סמך זה שינתה את תדמית החורשה.

התפתחותו ותקופת הזוהר של וורשטלי (Wurstli )(1910–1805)

אנשים החלו לפקוד את האזור מתחילת המאה ה-19, אך באופן קבוע תושבי העיר שהיו במצב כלכלי טוב יותר ואשר עמדה לרשותם כרכרה משלהם (בשל המרחק) החלו להגיע למקום לפיקניקים ולחגיגות. אנשי המעמדות הפשוטים יותר, שעבדו שבעה ימים בשבוע, החלו לבקר במקום רק בירידים ובחגיגות מזדמנות, מפאת המחסור בזמן הפנוי באותה תקופה, Ökördűlő הפך לאחד מהמופעים שאליו הגיעו אפילו אלפי אנשים. גם המשפחות העניות התאספו שם והביאו איתם אוכל לפיקניקים, אבל קנו את היין והבירה במקום לסחוב אותם מרחק רב.

במהלך הפסטיבלים והירידים היו שעשועים כמו: קליעה למטרה, נדנדות, מגידי עתידות, פאקירים, בולעי אש, ליצנים, הולכים על חבל, קוסמים, אבל חלק ממבצעי הפעלולים יצאו רק לאירועים, חלקם קיבלו רישיון לכמה שנים עבור הדוכנים שלהם, למכירת משקאות. התנועה הלכה וגברה, לאט לאט החלה להיווצר במקום עיר זמנית של דוכנים ואוהלים.

ההתחלה הרשמית של ה-Wurstli נחשבת בשנת 1838, כאשר מישהו קיבל לראשונה היתר התיישבות קבוע במקום. היו לו גם מופעים, בהם בידר את הקהל עם אנשי כוח, בולעי אש ואחרים. הפעלולים שלו היו שונים מהאחרים רק בכך שהוא קיבל אישור קבוע במקום זמני.

עד מהרה הגיעו כמה אחרים. בשנת 1832 החל גם שרות האומניבוס (שרות קרונות רתומים לסוסים בקו קבוע בתשלום), מה שהפך את הגישה לפארק לקלה ולמהירה מהעיר. במהלך המצור על בודה ב-1849 (מהפיכת 1848 בהונגריה) רבים מתושבי העיר שנמלטו מהפצצת פשט ברחו אל החורשה, והסתתרו באזור הדוכנים הראוותניים עד תום הלחימה.

למרות שהעשירים והעניים כאחד ביקרו בחורשה, שנקראה אז "יער העיר" (Városerdő), נותר הריבוד החברתי. בזמן שהעשירים יותר הגיעו כדי להסתובב, לטייל, לחיות חיי חברה, לצאת לשייט, ובחורף להחליק על האגם הקפוא, העניים נמשכו יותר למופעים ולמסעדות הזולות, שהולידו את ה"וורשטלי", פארק השעשועים של המעמדות העניים, שלפי הדעות קיבל את שמו מהמילה הגרמנית "würstl", כלומר "נקניקיה" שהוגש אז עם חזרת וחרדל, הכוונה לאוכל כזה שהוגש שם שאפילו העניים יכלו להרשות לעצמם. החורשה עוצבה לפארק בסביבות 1865, ולאחר מכן נאסר לדרוך ולהתיישב על הדשא ולכן הדוכנים גורשו לצד הדרום מזרחי של החורשה ובשנת 1885, עקב בניית התערוכה הלאומית שהתקיימה בה, הם הועברו למקום אחר, לצד הצפון מערבי, באזור ספא סצ'ני של היום. כך החזירו העשירים את מרחב המחיה האלגנטי שלהם, והוורשטלי של העניים הצטמצם, אך התמונה הכוללת המדכאת עם ביתני ודוכני העץ לא השתנתה.

בין 1891 (הכנסת ימי ראשון כיום מנוחה בהונגריה) לבין 1910, ביקרו את הוורשטלי ההמונים, בדרך כלל חיילים בחופשה, משרתות, ופועלים שבילו שם את היום החופשי היחיד שלהם בשבוע.

הוורשטלי החדש והישן (1910–1925)

לאחר שגן החיות במקום (שהיה פרטי אז) פשט את הרגל והפך לנחלת עיר הבירה, העירייה רצתה לפתור גם את מצבם של הפעלולנים והמופיעים השונים שנעקרו בשל הבנייה. קטע גדול שהשתרע באותה תקופה עד מסילת הברזל, והיה מנותק מגן החיות, וזה ניתן למבצעי פעלולים. האזור עדיין היה שייך לגן החיות ומבצעי הפעלולים נאלצו לשלם דמי חכירה עבור המקומות. כמו כן נוצר רחוב חדש, שהיה קיים גם כשפארק השעשועים במקום נסגר והפך לטיילת מול הקרוסלה ורכבת המערות.

השנים האחרונות של הוורשטלי (1925–1950)

המשבר הבא הגיע ב-1925 כאשר התפשטה הידיעה שבשל הרחבת ספא סצ'ני בהוספת בריכות פתוחות וכן סלילת ההמשך המתוכנן של שדרות אנדראשי, החלק הישן של ה-Vurstli, למעט מרכז הפעלולים החדש, ייסגר, ההתעניינות באזור גברה לפתע. הדבר לא התרחש במשך שנה, אבל לבסוף, בראשון בספטמבר 1926, הוורשטלי אכן נדחק לאזור צר מאוד, למחנה הפעלולים החדש, שכבר היה מלא ברובו.

יום השנה המאה ב-1938 משך שוב את תשומת הלב לוורשטלי השחוק, והמונים יצאו לחגיגה הקשורה ב-13 ביולי, עם הופעות של האחים לטאבאר, ארפד וקלמן לטאבאר, לאסלו קלטי ומריה מזאי, בין היתר. השנים הטובות לאחר מכן הסתיימו במלחמה הנוספת שפרצה.

הפארק האנגלי (1911–1945)

מיקומם של פארק אנגלי והוורשטלי (מחנה פעלולים) בפארק העירוני בשנות ה-30

הייזם אדולף פרידמן פתח בתחילת המאה ה-20 עסק חדש באזור הסמוך לגן החיות לאחר פשיטת הרגל וההריסה של מה שהיה שם קודם, המיזם הפך ל"הפארק אמריקאי" (American Park), מרכז בילוי עם מסעדה, בית קפה, במה למופעים ווריאטה. מיקומו היה החלק של פארק השעשועים לעתיד, שהשתרע עד למסילת הברזל מאחורי רכבת המערות של היום. עם זאת, מכיוון שהוא לקח על עצמו כל הזמן מיזמים חדשים, לעיתים מפוקפקים, גם הפארק האמריקאי לא הביא את התוצאות המצופות והוא לא האריך את חוזה החכירה לאחר פקיעתו בנובמבר 1910, ומכר את הזכיות.

המיזם הבא במקום היה "הפארק האנגלי". בהתחלה הפארק הצליח מאוד, אבל בסוף שנות ה-30 הוא היה על סף פשיטת רגל. למרות זאת, נשאר פתוח במהלך מלחמת העולם השנייה זמן רב ככל האפשר. לפארק נגרם נזק חמור עקב מסילת הרכבת הסמוכה. חיילים שוכנו בכפר האלפיני של הפארק, שנשרף במהלך הלחימה.

שמו של פארק האנגלי השתנה מספר פעמים במהלך הזמן. בתקופת פרידמן הוא נקרא פארק אמריקאי, פארק לאומי במהלך מהפכת החרציות, פארק העם בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, פארק הונגריה מ-1942, "גן מאי" לזמן מה לאחר המלחמה, שוב פארק אנגלי ופארק וידאם (שעשועים) מ-1950.

מתום המלחמה ועד להלאמה (1945–1950)

בתום הלחימה, הפארק האנגלי – כיוון שהיה במקור בבעלות שלושת האחים מיינהרדט שהיו אזרחים גרמנים – עבר אוטומטית לשליטה סובייטית. ב-7 באפריל ביטלה מועצת הבירה את זכויות החכירה של משפחת מיינהרדט בחלקת הפארק האנגלי, והפקידה את כל ניהול החברה בידי איש בלתי מנוסה, אך מהימן אידאולוגית שהתאים לסובייטים. גורלה הנוסף של משפחת מיינהרדט אינו ידוע. האח האמצעי, אוטו, מת בשנות השלושים, קורט, המנהל הכללי ברח בתום המלחמה. שם המשפחה מופיע ברשימת הגרמנים שגורשו מבודפשט.

פארק השעשועים המולאם בשנות החמישים

הגלגל הענק הישן בפארק וידאם, צולם מפארק השעשועים הקטן בסביבות 1958. ברקע משמאל ניתן לראות את מבנה רכבת המערה

לאחר שנים ספורות, כבר בסביבות 1954, החלו לשחזר את הקטנוע ומלוויו השונים, המתקנים קיבלו תפאורה חדשה ומרהיבה עם דמויות מרגשות, להיטי התקופה הושמעו ברמקולים שוב בפארק, במקום שירי תנועה ושירי לכת. בשלב זה נוצר גם עיטור רכבת המערה עם הנושא ההרואי של יאנוש ויטז (האביר יאנוש). ב-1956 כבר פעלו בפארק 65 שעשועים שונים ויותר מ-2 מיליון איש בשנה ביקרו בפארק וידאם (פארק השעשועים).

שנות השישים

1959 ו-1960 היו שנות השיא של הביקורים. גם חגיגת 10 השנים של וידאם פארק עברו יפה. בתוך עשר שנים גדל מספר המבקרים פי ארבעה. בתקופה זו הופיעו גם מכונות המזל המרעישות, ואולם המשחקים נפתח בבניין מימין, מול רכבת הגלים.

היום האחרון של פארק השעשועים

שעת הסגירה ביום האחרון של העסקים

יום שני ה-30 בספטמבר 2013 היה היום האחרון לפתיחה. למרות יום העבודה, תחילת הסתיו ומזג אוויר המעונן והסוער, נוכחות מספר הרב של המבקרים הזכירה את תקופת הזוהר של הפארק, למעט השביל הצר משמאל לכניסה, מאחורי הקרוסלה, שכבר היה מחובר לגן החיות, כל השעשועים פעלו.

כרונולוגיה מסכמת

  • 1755 - תחילת הייעור הבלתי מוצלח בתחילה של האזור המוזנח והביצתי בשם Ökördűlő.
  • 1794 - יאנוש בורארוש מציע לפתח את האזור לאזור בילוי.
  • 1805 – השטח מועבר לעיר, מטיילים ופיקניקים משתלטים עליו אט אט, מתחילים ירידים.
  • 1808 - מבצעי פעלולים נאסרים בעיר פשט, הם יוצאים ל-Ökördűlő לומתרגלים למקום.
  • 1810 – הוצאת רישיון מכירת יין ראשון לשנתיים, בניית הקרוסלה הראשונה על ידי לאופולד גרוסינגר.
  • 1815 - בניית ביתן העץ הראשון על ידי הפעלולן הטירולי אלויס שמידט.
  • 1832 – השקת שירות אומניבוס לפארק.
  • 1838 - הרישיון הקבוע הראשון.
  • 1862 - הגלגל הענק הראשון.
  • 1865 - האזור שהיה כבר מעוצב, נקרא באותה תקופה יער העיר (Városerdő). הדוכנים, שהתרבו כבר אז, גורשו לקצה המזרחי של החורשה.
  • 1885 - בגלל התערוכה הלאומית, הדוכנים הותקנו בצד המערבי של הפארק.
  • 1896 - פתיחת תערוכת המילניום, Ÿ-Budavára .
  • 1890–1910 - ימי הזוהר של וורשטלי.
  • 1906 – בניית הקרוסלה .
  • 1908 - פשיטת רגל של דגם טירת בודה העתיקה (Ős-Budavár).
  • 1910 – הריסת טירת בודה העתיקה, הקמת מרכז פעלולים חדש במקומה, הפעלת הפארק האמריקאי קצר המועד.
  • 1912 – הקמת רכבת המערות ופתיחת הפארק האנגלי.
  • 1922 – בניית הרכבת ההרים.
  • 1926 - עקב הרחבת ספא סצ'ני עם בריכות, מבצעי פעלולים מוגבלים לאזור צר עוד יותר, דעיכתו של ה-Vurstli.
  • 1938 - חגיגת מאה שנה לוורשטלי, בום קצר.
  • 1945 – נזקי מלחמה קשים, הפארק האנגלי עובר לשליטת ברית המועצות, מינוי הנהלה חדשה המתאימה מבחינה אידאולוגית, נפתחת באחד במאי.
  • 1950 - הלאמה רשמית של פארק וורשטלי והאנגלי, הקמת וידאם פארק בודפשט (לונה פארק).
  • 1962 - תאונה בגלגל הענק, שני אנשים נפצעים.
  • 1965 - שריפה על רכבת ההרים, הנזק לא משמעותי.
  • 1967 – הכנסת הניהול העצמאי, תחילתו של עידן חדש של שגשוג עד תחילת שנות השמונים.
  • 1968 - רכישת 30 מכוניות דודג'ם (מתנגשות) חדשות.
  • 1969 - בניית הדודג'ם בעל הכיפה.
  • 1972 - הקטנוע נשרף.
  • 1974 – מסירת הגלגל הפנורמי.
  • 1979 - הטירה הקסומה נשרפת עקב הצתה.
  • 1994 – הפיכה לבעלות יחידה. התקדמות איטית ואחריה ירידה נוספת.
  • 2012 - אפשרות לסיום וסגירה בסוף העונה.
  • 2013 – הסגירה הסופית של פארק וידאם בסוף ספטמבר.
  • תחילת 2014 – פירוק ומכירת האטרקציות, סיפוח השטח לגן החיות, סיום אתר הפארק.
  • 29 באפריל 2014 - פתיחת פארק הולנמוולט.
  • 1 בנובמבר 2015 - סגירת פארק הולנמוולט.
  • אפריל 2016 - כל הפעלולים פרט לרכבת ההרים, הקרוסלה וסירת הפיות פורקו.
  • סתיו 2016 - הריסת אזור הכניסה.
  • 18 במאי 2018 - פתיחת טירת הולנמוולט .
  • 2019-2020. – פתיחת פארק פאנון.
גלגל ענק

שירים ופארק השעשועים

  • Bilicsi Tivadar: Ujjé, a ligetben. a YouTube-on
  • Jereb Ervin: Hullámvasút. a YouTube-on
  • Waszlavik László: A vidámpark fényein
  • Judit és a Zenemanók: Vidámpark. a YouTube-on
  • 100 Folk Celsius: Vidámpark. a YouTube-on
  • Bergendy-együttes: Szellemvasút. a YouTube-on
  • Lerch István: Óriáskerék. a YouTube-on
  • Koncz Zsuzsa: A Vurstli. a YouTube-on

גלריות תמונות

סרטונים

לקריאה נוספת

ראו גם

  • Továbbmenet nincs – bezár a Vidámpark Archiválva 2013. október 6-i dátummal a Wayback Machine-ben fovarosi.blog.hu, 2013. szeptember 30. (אין לאן ללכת יותר הלונה פארק נסגר)
  • https://web.archive.org/web/20141229202145/http://manzardcafe.blog.hu/2013/06/03/vidam_park_gabor_zoltan
  • Szilágyi György: Komédia nagyban és kicsinyben; bev. Bajor Nagy Ernő; Lapkiadó Vállalat, Bp., 1985
  • Szilágyi György: Dzsingisz Kohn córeszban. Volt egyszer egy vurstli...; Gabbiano Print, Bp., 2007 + CD

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לונה פארק בודפשט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Zalai Hírlap, 2013. október 2. (69. évfolyam, 229-230. szám) Hullámvasúton az állatkertben?
  2. ^ Művelődési közlöny, 1981 (25. évfolyam, 1-24. szám)1981-08-04 / 15. szám
בודפשט
אתרים עיקריים בניין הפרלמנט ההונגרי • בזיליקת אישטוון הקדוש • גבעת הטירה • ארמון בודה • ארמון שנדור • האי מרגיט • המוזיאון הלאומי של הונגריה • מוזיאון האמנויות היפות • מוזיאון הטכנולוגיה והתחבורה ההונגרי • ארמון גרשם • בית האופרה • כנסיית מתיאש • באסטיון הדייגים • פסל החירות • בית הקפה אבזיה • בית הקפה היפני • היכל האמנות (בודפשט) • טירת ויידהוניאד • אנדרטת המילניום • אוסף הטקסטיל של גולדברגר • תיאטרון האופרטה של בודפשט • תיאטרון ארקל • קפה ז'רבו • מסעדת גונדל • מרתף מתיאש • התיאטרון הלאומי (בודפשט) • גן החיות והבוטני (בודפשט) • אקווינקום
גשרי בודפשט גשר מגיירי • גשר ארפאד • גשר מרגיט • גשר השלשלאות • גשר אליזבת • גשר החירות • גשר פטפי • גשר ראקוצי • גשר הרכבת המחבר (הדרומי) • גשר הרכבת המחבר (הצפוני)
בתי כנסת ואתרים יהודיים בית הכנסת הגדול של בודפשט • בית הכנסת ברחוב קזינצי • בית הכנסת רומבך • גטו בודפשט • בית הכנסת של ראקושפלוטה • בית הכנסת ברחוב פאווה • בית הכנסת בדרך פרנקל לאו • בית הכנסת בכיכר טלקי • בית הכנסת של אובודה • בית הכנסת של רחוב וישגראדי • בית הכנסת בדרך דוז'ה ג'רג' • בית הכנסת בבודהוואר • בית הכנסת באויפשט • בית הכנסת של פשטארז'בט • בית הכנסת של קבאניה • בית הכנסת של כיכר בתלן • המוזיאון והארכיון היהודי-הונגרי • המרכז לזיכרון ותיעוד השואה • בית הזכוכית (בודפשט) • בית המדרש לרבנים בבודפשט • נעליים על הדנובה • בית כנסת בית שלום (בודפשט) •
בתי קברות יהודים בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה • בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני • בית הקברות היהודי ברקושקרסטור • בית הקברות היהודי פרקשרט • בית הקברות היהודי ברחוב גראנאטוש • בית הקברות היהודי ברחוב צ'רס • בית הקברות היהודי של אובודה • בית הקברות היהודי של בודה • בית הקברות היהודי של ראקושליגט
תחבורה כביש הטבעת • קלטי פאייאודבר • ניוגטי פאייאודבר • דלי פאייאודבר • הרכבת התחתית של בודפשט • נמל התעופה הבין-לאומי בודפשט פרנץ ליסט • רכבת הילדים של בודפשט • רכבת גלגלי שיניים (בודפשט) • שדרת הטבעת הונגריה • השדרה הקטנה (בודפשט) • השדרה הגדולה (בודפשט) • הרכבת הפרברית של בודפשט
כיכרות כיכר בלאהה לואיזה • אוקטוגון (בודפשט) • כיכר הגיבורים • כיכר ניוגטי • כיכר דיאק פרנץ • כיכר החירות בבודפשט • כיכר ורשמארטי
ספא (מרחצאות) ספא סנט לוקאץ' • ספא גלרט • ספא דגאי • מרחצאות פלטינוס • ספא סצ'ני
אחר בודה (עיר) • פשט (הונגריה) • אובודה • אויפשט • דנובה • הפארק העירוני • פארק ממנטו • נפליגט • אוניברסיטת אטווש לוראנד • שדרות אנדראשי • יהדות הונגריה • השוק המרכזי של בודפשט • רחוב ואצי • אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה • אוניברסיטת מוהולי-נאג' לאמנות ועיצוב • היכל האמנות (בודפשט)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37802179לונה פארק בודפשט

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=לונה_פארק_בודפשט&oldid=2558455"