לואיז, נסיכת הממלכה המאוחדת
ערך זה עוסק בבתה של | לידה |
18 במרץ 1848 ארמון בקינגהאם, לונדון, אנגליה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 בדצמבר 1939 (בגיל 91) ארמון קנזינגטון, לונדון, אנגליה | ||||||
| שם מלא | לואיז קרוליין אלברטה | ||||||
| מדינה | הממלכה המאוחדת | ||||||
| מקום קבורה | בית פרוגמור, טירת וינדזור | ||||||
| בן זוג | ג'ון קמפבל, דוכס ארגייל התשיעי | ||||||
| שושלת בית וינדזור | |||||||
| |||||||
|
| |||||||
לואיז קרוליין אלברטה, נסיכת הממלכה המאוחדת (Princess Louise, Duchess of Argyll, 18 במרץ 1848 - 3 בדצמבר 1939), הידועה גם בשם לואיז, דוכסית ארגייל, הייתה בתה השישית של המלכה ויקטוריה ובעלה הנסיך אלברט. הנסיכה לואיז הייתה פסלת ואמנית מוכשרת, וכן תומכת נלהבת של התנועה הפמיניסטית.
לפני שנישאה בשנת 1871 לואיז שימשה כמזכירתה של אמה. בסוף שנות השישים של המאה ה-19 חיזרו אחר הנסיכה מחזרים רבים אולם אמה המלכה רצתה להכניס דם חדש למשפחה והציעה שבתה תנשא לאציל בריטי רם דרג. למרות התנגדות חלק מחברי משפחת המלוכה הבריטית, לואיז נישאה לג'ון, מרקיז לורן והיורש לדוכסות ארגייל. למרות התחלה מאושרת לחיי הנישואים, התרחקו בני הזוג אחד מהשני בהדרגה, בעיקר בשל אי הצלחתם להביא ילדים לעולם.
בשנת 1878 מינה ראש הממשלה בנג'מין ד'יזראלי את בעלה לתפקיד המושל הכללי של קנדה. לואיז לא נהנתה משהותה בקנדה בשל געגועיה למולדתה וסלידתה מהבירה אוטווה. בשנת 1883 חזרו בני הזוג לבריטניה. לאחר מותה של המלכה ויקטוריה בשנת 1901 נכנסה הנסיכה לואיז לחוג החברתי שהקים אחיה, המלך אדוארד השביעי. נישואיה של לואיז שרדו למרות הקשיים, בעיקר הודות לתקופות ארוכות של פירוד, והיא הייתה שבורת לב עם מותו של בעלה בשנת 1914. לאחר מלחמת העולם הראשונה היא החלה להמעיט בהופעותיה הפומביות ולהתבודד יותר ויותר. היא מתה בארמון קנזינגטון בשנת 1939 בגיל 91.
שנותיה הראשונות
הנסיכה לואיז קרוליין אלברטה נולדה ב-18 במרץ 1848 בארמון בקינגהאם שבלונדון. היא הייתה ילדתם השישית ובתם הרביעית של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, ובעלה אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה. לידתה של הנסיכה לואיז הייתה הלידה המלכותית הראשונה בה השתמשו בכלורופורם להרדמה.
כמו שאר אחיה ואחיותיה, לואיז חונכה תחת משטר החינוך הנוקשה שתכנן אביה, אלברט. הילדים הצעירים למדו לא רק שפות שונות, ספרות, מדעים, היסטוריה וכדומה, אלא גם כישורים מעשיים יותר, כמו בישול, חקלאות, נגרות וניהול משק הבית. כבר מגיל צעיר הייתה לואיז ילדה מוכשרת וחכמה וכישוריה האמנותיים נתגלו במהרה. בשל מעמדה המלכותי הנסיכה לא יכלה לפתח קריירה אמנותית, אך המלכה הרשתה לה להשתתף בשיעורי אמנות ובשנת 1863 אף להרשם לקולג' המלכותי לאמנות. שנינותה ותבונתה הפכו אותה לחביבתו של הנסיך אלברט, וסקרנותה הרבה גרמו לחברי משפחת המלוכה להדביק לה את הכינוי "גברת למה הקטנה".
מותו של הנסיך אלברט
אביה של לואיז, הנסיך אלברט, נפטר ממחלת הטיפוס בטירת וינדזור ב-14 בדצמבר 1861. המלכה ויקטוריה הייתה שבורת לב ממותו של בעלה והורתה על כל בני ביתה לעבור מווינדזור לבית אוסבורן שבאי וייט. האווירה בחצר המלוכה הבריטית הפכה לעגמומית וקודרת לאחר מותו של הנסיך ולנסיכה לואיז נמאס במהרה מתקופת האבל הארוכה שכפתה אמה על המשפחה. לכבוד יום הולדתה ה-17 ביקשה לואיז לפתוח את אולם הנשפים בארמון לנשף יציאה לחברה, שלא נערך בארבע השנים מאז מותו של אלברט. המלכה סירבה לבקשה, ושיעמומה של הנסיכה מהשגרה היומיומית והמעבר הקבוע בין הארמונות המלכותיים הרגיז את אמה, שראתה בלואיז נערה וכחנית וחסרת שיקול דעת.
המלכה ניחמה את עצמה בתקופת אבלה בכך שהמשיכה עם התוכניות שתכנן אלברט לעתיד ילדיהם. היא חיתנה את בתה אליס עם הנסיך לודוויג, לעתיד הדוכס הגדול של הסה בשנת 1862 ואת בנה הבכור אדוארד עם אלכסנדרה, נסיכת דנמרק בשנת 1863. ויקטוריה הפכה זאת למסורת שבתה הרווקה הבכורה ביותר תשמש לה כמזכירתה, ולואיז נכנסה לתפקיד זה לאחר חתונתה של אחותה הגדולה הלנה בשנת 1866. למרות חששה של אמה כי לואיז הייתה חסרת שיקול דעת, הנסיכה הצעירה הצטיינה בתפקידה והעלתה את קרנה בעיני המלכה.
נישואים
לואיז הייתה כלה מבוקשת בין בתי המלוכה האירופאים כמו כל בנותיה של המלכה ויקטוריה. למרות זאת הליברליות והפמיניזם של הנסיכה הצעירה, גרמו למלכה להבין כי יש למצוא לה חתן במהרה. התנאי החשוב ביותר לוויקטוריה היה שבעלה של לואיז יתגורר בקרבתה, כדי שלא תאבד את חברתה של בתה.
לואיז התנגדה לרעיון של נישואים עם נסיך זר וביקשה להנשא לג'ון קמפבל, היורש לדוכסות ארגייל. נישואים כאלה בין נסיכה מלכותית לנתין בריטי לא הוכרו רשמית מאז שנת 1515, אז צ'ארלס ברנדון, דוכס סאפוק נישא למרי טיודור, אחותו של המלך הנרי השמיני. אחיה של לואיז, נסיך ויילס, התנגד בחריפות לנישואי אחותו עם אציל מהאצולה הנמוכה, אך למרות זאת המלכה ויקטוריה אישרה את הנישואים משום שהאמינה כי הם יביאו אושר ללואיז ושקט למשפחה, וכן משום שהבינה כי הזמנים השתנו וכי נישואים בין ילדיה לבין נסיכים מבתי המלוכה הגדולים של אירופה מביאים רק בעיות ומתח מדיני. בנוסף לכך, ויקטוריה שאפה להכניס דם חדש למשפחה, שכן כל השושלות האירופאיות הגדולות היו מקורבות אחת לשנייה.
הנסיכה לואיז התארסה לג'ון קמפבל ב-3 באוקטובר 1870, לאחר שהוא הוזמן רשמית לטירת בלמורל לקבל את אישור המלכה. טקס החתונה נערך בטירת וינדזור ב-21 במרץ 1871, ופעם הראשונה בהיסטוריה הבריטית נאלצו השוטרים להשתמש במחסומים כדי לרסן את הקהל הרב שהתקהל מחוץ לכנסייה.
אשת מושל קנדה
הנסיעה לקנדה
בשנת 1878 מינה ראש ממשלת בריטניה, בנג'מין ד'יזראלי, את ג'ון קמפבל למושל הכללי של קנדה. ב-15 בנובמבר 1878 יצאו בני הזוג מליברפול והושבעו לתפקידם בהליפקס עשרה ימים לאחר מכן. הנסיכה לואיז הפכה לבת המלוכה הראשונה להתגורר בבית רידו, משכנה המלכותי הרשמי של המלכה באוטווה. היא מצאה את המקום ריק כמעט לגמרי ולכן ניצלה את כישוריה האמנותיים לעצב ולקשט את הבית ביצירותיה הרבות. העיתונות הקנדית לא קיבלה בברכה את המושל החדש ואת רעייתו וראתה בכך הכנסה לא מבורכת של מלכותיות לחברה הקנדית הפשוטה יחסית. למרות זאת חששותיהם של הקנדים התבדו במהרה כשהם גילו כי קמפבל והנסיכה לואיז היו ליברלים ונינוחים יותר אפילו מקודמיהם בתפקיד.
החיים בקנדה
החודשים הראשונים של הנסיכה לואיז בקנדה היו עצובים בשל החדשות שהגיעו על מותה של אחותה האהובה, אליס, ב-14 בדצמבר 1878, בדיוק יום השנה ה-16 למותו של אביהן, אלברט. אף על פי שהתגעגעה רבות למולדתה, לואיז התרגלה לחורף הקנדי הקשה ונהנתה במיוחד מהחלקה על הקרח ומנסיעה במזחלות. בניגוד לבריטניה, שם הנסיכה, כבת למשפחת המלוכה, הייתה חשובה יותר מבעלה בכל אירוע פומבי, בקנדה המושל קיבל קדימות על רעייתו. חלק מנשות הפוליטיקאים הקנדים, שהוזמנו לבית המושל לסעודות שערך פעמיים בשבוע, סלדו מלואיז וממעמדה. לואיז ובעלה ייסדו את האקדמיה הקנדית המלכותית לאמנויות ונהנו במיוחד מנסיעות לטורונטו ולקוויבק, אותה הפכו למעון הקיץ שלהם.
ב-14 בפברואר 1880, במהלך חורף קשה במיוחד, עברו לואיז וג'ון תאונת דרכים במזחלתם, שהתהפכה וגררה אותם לאורך 400 מטר. לואיז איבדה את הכרתה כאשר ראשה פגע בחוזקה בגג המזחלת והזוג נלכד בתוכה. לאחר שהצליחו לחלץ את השניים ולהסיע אותם לבית רידו גילו הרופאים כי אוזנה של לואיז נקרעה כאשר העגיל שלה נתפס בצד המזחלת. למרות זאת העיתונות הקנדית פרסמה כי הנסיכה נפצעה רק בצורה קלה ביותר וכי היא סתם מנצלת את המצב כדי להתחמק ממחויבותיה.
שנותיה האחרונות של ויקטוריה
סכסוך משפחתי
לואיז ובעלה חזרו לבריטניה ב-27 באוקטובר 1883 והתיישבו בארמון קנזינגטון. בשנת 1896 נכנס ג'ון לפרלמנט מטעם המפלגה הליברלית. בניגוד לג'ון ולאביו, לואיז תמכה בשלטון הבית לאירלנד, ומאבק פוליטי זה גרם לקרע בין בני הזוג עד שהשניים לא יכלו עוד להתגורר באותו בית.
הנסיכה לואיז לא הסתדרה עם אחיותיה הלנה וביאטריס וככל הנראה קינאה בהן על נישואיהן המוצלחים ומרובי הילדים עם נסיכים שהיו פופולריים מאוד בקרב הציבור הבריטי.
נסיכה לא רגילה
במהלך שנותיה האחרונות של ויקטוריה לואיז מילאה מגוון חובות ציבוריות כמו פתיחת מבנים ציבוריים, הנחת אבן פינה וכדומה. בדומה לאחותה הגדולה ויקטוריה לואיז הייתה ליברלית ותמכה בזכות בחירה לנשים, בניגוד גמור לדעותיה של המלכה. לואיז אף ביקרה באופן סודי את אליזבת גארט, הרופאה הראשונה בבריטניה, לה התנגדה המלכה באופן נחרץ.
ללואיז היה חשוב במיוחד להראות כאשה מן השורה ולא כחברת משפחת המלוכה, וכאשר טיילה בחו"ל היא השתמשה בשם "גברת קמפבל". הנסיכה הייתה ידועה גם בחביבותה כלפי משרתיה וכלפי אנשים מהמעמדות הנמוכים.
חייה המאוחרים
התקופה האדוארדית
לאחר מותה של המלכה ויקטוריה בשנת 1901 נכנסה הנסיכה לואיז לחוגים החברתיים של אחיה, המלך אדוארד השביעי, עמו היא חלקה הרבה מן המשותף. בינתיים בעלה של לואיז, שירש מאביו את התואר "דוכס ארגייל" בשנת 1900, תפס את מקומו בבית הלורדים לאחר שסירב להצעה לקבל את תפקיד המושל הכללי של אוסטרליה. לואיז בילתה את רוב זמנה בבית אוסבורן שבאי וייט אך היא גם נסעה רבות לסקוטלנד, שם התגוררה עם בעלה בבית אבותיו בארגייל. אף על פי שבני הזוג היו כעת דוכסים, מצבם הכלכלי לא היה טוב ולואיז אף נמנעה מלהזמין את אחיה המלך לסקוטלנד בשל מצבם הכספי הקשה.
החל משנת 1911 בריאותו של הדוכס החלה להתרופף ולואיז טיפלה בו במסירות. באותה התקופה היחסים בין בני הזוג היו קרובים מאי פעם. באביב של שנת 1914 לואיז שהתה בארמון קנזינגטון בעוד שמצבו של ג'ון, ששהה באי וייט, החל להדרדר במהירות לאחר דלקת ריאות קשה. לואיז נקראה לאי ב-28 באפריל, וב-2 במאי נפטר הדוכס בגיל 69. מותו של בעלה גרם ללואיז לעבור התמוטטות עצבים, ולקח לה זמן רב להתגבר על כך.
אלמנותה ומותה
לואיז העבירה את שנותיה האחרונות בארמון קנזינגטון יחד עם אחותה ביאטריס. אף על פי שבריאותה החלה להתרופף היא המשיכה להשתתף באירועים ציבוריים והופעתה הפומבית האחרונה הייתה בשנת 1937. בשנת 1938, לאחר הוויתור על הכתר של אדוארד השמיני, בנו של אחיינה, היא כבר הייתה חלשה מכדי לצאת מביתה.
הנסיכה לואיז נפטרה ב-3 בדצמבר 1939 בגיל 91, בעודה לובשת את בגדי ההינומה שלבשה בחתונתה 68 שנים קודם לכן. בניגוד למסורת המלכותית היא הורתה על שריפת גופתה, ובשל המלחמה שהחלה בדיוק לוויתה הייתה פשוטה ושקטה.
מורשתה
מחוז אלברטה שבקנדה נקרא על שמה של הנסיכה לואיז (אלברטה היה שמה השלישי). בנוסף לכך גם אגם לואיז, שנחשב לאחד המקומות היפים ביותר בהרי הרוקי הקנדים, נקרא על שמה.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
