ויקטוריה, נסיכת סקסוניה-קובורג-זאלפלד

ויקטוריה, נסיכת סקסוניה-קובורג-זאלפלד
Marie Luise Victoire von Sachsen-Coburg-Saalfeld
לידה	17 באוגוסט 1786; קובורג, דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד
פטירה	16 במרץ 1861 (בגיל 74); וינדזור, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
שם מלא	מריה לואיזה ויקטוריה, נסיכת סקסוניה-קובורג-זאלפלד
מדינה	גרמניה, בריטניה
בן זוג	אמיך קרל, נסיך ליינינגן ; הנסיך אדוארד אוגוסטוס, דוכס קנט וסטרת'רן
שושלת בית סקסוניה-קובורג-גותה (ענף של בית וטין)
תואר	דוכסית קנט וסטראת'רן
אב	פרנץ, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד
אם	אוגוסטה, רוזנת רויס-אברסדורף
צאצאים	קרל, נסיך ליינינגן; פאודורה, נסיכת ליינינגן; ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת

ויקטוריה, נסיכת סקסוניה-קובורג-זאלפלד (בגרמנית: Marie Luise Victoire von Sachsen-Coburg-Saalfeld;‏ 17 באוגוסט 1786 – 16 במרץ 1861) הייתה נסיכה גרמנית, ואמה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת.

ביוגרפיה

ילדותה

ויקטוריה נולדה ב-17 באוגוסט 1786 בקובורג שהשתייכה לדוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד, לפרנץ, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד, ולאוגוסטה, רוזנת רויס-אברסדורף, בתם של היינריך העשרים וארבעה, רוזן רויס-אברסדורף וקרולינה ארנסטינה, רוזנת ארבאך-שנברג. ויקטוריה הייתה אחותם של ארנסט הראשון, דוכס סקסוניה-קובורג-גותה ולאופולד הראשון, מלך בלגיה.

משפחתה

ב-21 בדצמבר 1803 התחתנה ויקטוריה עם אמיך קרל, נסיך ליינינגן, בנם של קרל פרידריך וילהלם, נסיך ליינינגן וכריסטיאנה וילהלמינה לואיזה, רוזנת זולמס-רדלהיים ואסנהיים. ממנו היו לה 2 ילדים:

קרל, נסיך ליינינגן (12 בספטמבר 1804 - 13 בנובמבר 1856), התחתן עם הרוזנת מריה קלבלברג.
פאודורה, נסיכת ליינינגן (7 בדצמבר 1807 - 23 בספטמבר 1872), התחתנה עם ארנסט הראשון, נסיך הוהנלוהה-לנגנבורג.

צאצאיה מנישואים אלו כוללים בין היתר את קרל השישה עשר גוסטב, מלך שוודיה, פליפה השישי, מלך ספרד, וקונסטנטינוס השני, מלך יוון.

בשנה זו, בעקבות מותה בטרם עת של נכדתו היחידה בתוך מסגרת הנישואים של המלך ג'ורג' השלישי, שארלוט הנסיכה מווילס, נוצר משבר ירושה. ליורש העצר ולאחיו הצעיר של יורש העצר - הנסיך פרדריק, דוכס יורק לא היו ילדים, ובניו האחרים של המלך ג'ורג' היו אף הם לא נשואים. בעקבות המשבר, כל בניו של המלך ג'ורג', ובהם גם ויליאם הרביעי, דוכס קלרנס (לימים, המלך ויליאם הרביעי) מיהרו להתחתן על מנת להוליד יורש לכס המלוכה.

ב-29 במאי 1818 התחתנה ויקטוריה עם הנסיך אדוארד אוגוסטוס, דוכס קנט וסטרת'רן בשלוס אהרנברג שבקובורג, ובשנית ב-11 ביולי 1818 בארמון קיו שבפארק ריצ'מונד. לבני הזוג נולדה ילדה אחת - אלכסנדרינה ויקטוריה (לימים, המלכה ויקטוריה).

הזוג נאלץ לחיות חיי צניעות בשל חובותיו הכבדים (לימים, בתם, המלכה ויקטוריה, שילמה את החובות מהכנסותיה הפרטיות), ולבסוף החליטו להתגורר בקוטג' וודברוק (Woodbrook Cottage) בסידמות' שבדבון.

אדוארד אוגוסטוס נפטר ב-23 בינואר 1820 בקוטג' וודברוק, לאחר הצטננות שאירעה בשל טיול שערך בקור מבלי ביגוד מתאים. אביו, המלך ג'ורג' השלישי מת שישה ימים לאחר מכן.

לאחר מותו של אדוארד אוגוסטוס לא היה לוויקטוריה לכאורה כל סיבה להישאר באנגליה: לא הייתה לה משפחה שם והיא דיברה בקושי אנגלית. אולם, היא בחרה להישאר משום שעל פי סדר ירושת המלוכה הבריטית הייתה אפשרות שבתה תהיה למלכה (לשלושת אחיו הבוגרים של הנסיך אדוארד לא היו ילדים).

בשנת 1830 חוקק הפרלמנט הבריטי את חוק העוצרוּת, שקבע כי במקרה שהמלך ימות לפני שבתה ויקטוריה תגיע לגיל 18, תשמש ויקטוריה, כעוצרת עד לבגרותה. המלך ויליאם היה מסוכסך עם ויקטוריה, בעיקר מפני שהאמין כי מאהבה, ג'ון קונרוי (שרבים האמינו כי היה אביה הביולוגי של המלכה ויקטוריה) השפיע עליה מעבר למידה הראויה. ויליאם הצהיר כי הוא מקווה שיחיה לפחות עד יום הולדתה ה-18 של הנסיכה, רק כדי שאמה לא תמלוך בשמה.

אחרית ימיה ומותה

בשנת 1837 הוכתרה בתה למלכת הממלכה המאוחדת, ובשנת 1839 התחתנה עם אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה. לאחר הולדת ויקטוריה, הנסיכה המלכותית, התפייסה ויקטוריה עם בתה, והתקרבה מאוד לבתה ולנכדיה.

ב-16 במרץ 1861 מתה ויקטוריה, והיא בת 74, מה שהשפיע מאוד על המלכה ויקטוריה, שבנוסף לכך גם איבדה את בעלה כמה חודשים יותר מאוחר.