ביאטריס, נסיכת אדינבורו וסקסה-קובורג-גותה
| שם מלא | ביאטריס לאופולדין ויקטוריה |
|---|---|
ביאטריס, נסיכת סקסה-קובורג וגותה (20 באפריל 1884 – 13 ביולי 1966) הייתה נסיכת אדינבורו וסקסה קובורג וגותה ונכדתה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת. מאוחר יותר נישאה לבן משפחת המלוכה הספרדית, אלפונסו, נסיך ספרד, דוכס גליירה, בן דודו הראשון של אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד.
ראשית חיים
הנסיכה ביאטריס לאופולדין ויקטוריה נולדה ב-20 באפריל 1884 בקנט, אנגליה, לאלפרד, דוכס אדינבורו, בנה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, ולמריה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, בתם של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה ומריה, נסיכת הסן. היא נקראה "בייבי בי" על ידי משפחתה.
היא הוטבלה בבית איסטוול ב-17 במאי 1884 על ידי הכומר ויליאם לויד (הכומר של אביה); הסנדקים שלה היו ביאטריס, נסיכת הממלכה המאוחדת (דודתה מצד אביה),הלנה, נסיכת ולדק ופירמונט (אשתו של דודה מצד אביה, המיוצגת על ידי אמה), ווילהלם הראשון, קיסר גרמניה (המיוצג על ידי אביה).
ביאטריס בילתה את רוב שנותיה הראשונות במלטה, שם שירת אביה בצי המלכותי. יחד עם אחותה הגדולה אלכסנדרה, נסיכת אדינבורו וסקסה-קובורג-גותה, היא הייתה שושבינה בחתונת בני דודיהם מצד אביהם הדוכס והדוכסית מיורק (לעתיד ג'ורג' החמישי והמלכה מרי) ב-6 ביולי 1893.
עם מות דודו של הנסיך אלפרד, ארנסט השני, דוכס סקסה-קובורג-גותה, ב-22 באוגוסט 1893, הדוכסות עברה בירושה אל הדוכס מאדינבורו, שכן אדוארד, נסיך ויילס, אחיו הבכור של הדוכס והמלך לעתיד אדוארד השביעי, ויתר על זכותו לירושה. הדוכס והדוכסית, עם חמשת ילדיהם ששרדו, נסעו זמן קצר לאחר מכן לקובורג כדי להתיישב.
נישואין
בשנת 1902 התיידדה הנסיכה ביאטריס עם מיכאיל אלכסנדרוביץ', אחיו הצעיר של ניקולאי השני, ובאותה תקופה היורש של כס המלוכה הקיסרי. היא החלה לקבל ממנו מכתבים בספטמבר 1902, ואף על פי שהיה דוכס רוסי והיא נסיכה גרמנית, הם התכתבו באנגלית, והוא כינה אותה "סימה". עם זאת היא נמנעה מלהתחתן עם הדוכס הגדול כאשר הכנסייה הרוסית האורתודוקסית אסרה על נישואי בני דודים מדרגה ראשונה. אף על פי שנישואים כאלה הורשו בעבר בבית רומנוב (הדוכסית הגדולה יקטרינה פבלובנה, שידה נדחתה לנפוליאון בונפרטה, הורשתה פעמיים להינשא לבני דודים ראשונים. צאצאיה הפכו לסניף הרוסי של הדוכסים מאולדנבורג). ניקולאי השני האדוק, ראש הכנסייה הרוסית הרשמי, למען אחיו.
בנובמבר 1903, מיכאיל כתב לביאטריס ואמר לה שהוא לא יכול להתחתן איתה. ביאטריס המושפלת נשלחה למצרים כדי להתאושש משברון הלב, אך השתוקקה וכתבה מכתבי נזיפה למיכאיל עד 1905.
בסוף החליטה ביאטריס להתחתן עם אלפונסו, נסיך ספרד, דוכס גליירה, (1886-1975), אינפנטה מספרד, הדוכס החמישי מגליירה, שהיה בן דודו של אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד. ממשלת ספרד התנגדה להצעה של אינפנטה להתחרות עם נסיכה בריטית, שבניגוד למלכה ויקטוריה אֶאוּחֶנִיַה, נסיכת בטנברג, אשת המלך אלפונסו, לא הסכימה להמיר את דתה לקתוליות הרומית: המלך נאלץ להבהיר שאם החתונה תתקיים, בני הזוג יצטרכו לחיות בגלות.
עם זאת, ביאטריס ואלפונסו נישאו בטקס קתולי ולותרני בקובורג ב-15 ביולי 1909. בני הזוג התיישבו בקובורג עד שב-1912 הורשו אלפונסו וביאטריס לשוב לספרד ותוארו כאינפנטה הוחזרה.
באוגוסט 1913 התקבלה ביאטריס לכנסייה הקתולית.
לזוג נולדו שלושה בנים:
- אלברו אנטוניו פרננדו קרלוס פליפה (1910 – 1997)
- אלונסו מריה כריסטינו ג'וסטו (1912 – 1936)
- אטאולפו קרלוס אלחנדרו איזבלו (1913 – 1974)
מלחמת האזרחים
המשפחה עברה לאנגליה, שם התחנכו שלושת בניהם במכללת ווינצ'סטר. משפחת המלוכה הספרדית ויתרה לבסוף, וביאטריס ומשפחתה הורשו לשוב לספרד, שם הקימו את ביתם באחוזה בסנלוקר דה באראמדה.
שנות השלושים היו תקופה אומללה עבור המשפחה, שכן קריסת המלוכה הספרדית ומלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה הובילו לאובדן חלק גדול מעושרה של המשפחה. לאחר הקמת הרפובליקה הספרדית השנייה בשנת 1931 נמלטו המלך אלפונסו ומשפחתו לגלות באיטליה. בשנים שלאחר מכן, המצב הפוליטי בספרד החמיר כאשר קבוצות שונות נאבקו על השלטון. בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 פרצו העימותים למלחמת אזרחים כוללת. ביאטריס ואלפונסו איבדו את עזבונם במהלך המלחמה ובנם האמצעי של בני הזוג, אלונסו, נהרג בלחימה למען הכוחות הפשיסטיים.
חיים מאוחרים יותר
ביאטריס מתה באחוזתה באל בוטנקו בסנלוקר דה בארמדה ב-13 ביולי 1966. בעלה שרד אחריה תשע שנים. בנם אטאולפו מת בשנת 1974. הנכדים היחידים שלהם הם ילדיו של הנסיך אלברו.
בעת מותה, ביאטריס הייתה בתם האחרונה ששרדה של הנסיך אלפרד והדוכסית הגדולה מריה אלכסנדרובנה.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
31009095ביאטריס, נסיכת אדינבורו וסקסה-קובורג-גותה