נסיכה מלכותית

נסיכה מלכותית
איוש נוכחי	הנסיכה אן
תאריך כניסה לתפקיד	1987
תחום שיפוט	הממלכה המאוחדת
ייסוד המשרה	1642
איוש ראשון	הנסיכה מרי

הנסיכה המלכותית (באנגלית: Princess Royal) הוא תואר שניתן באופן מסורתי (אך לא באופן אוטומטי) לבת הראשונה של מונרך בריטי. זהו תואר סמלי בלבד, והוא התואר הגבוה ביותר שיכולה לקבל נצר לבית המלוכה הבריטי שאינה המלכה. תואר זה מוענק לכל החיים, ולכן נסיכה לא יכולה להקרא "נסיכה מלכותית" במהלך תקופת חייה של נסיכה מלכותית אחרת. המלכה אליזבת השנייה, לדוגמה, לא החזיקה מעולם בתואר זה למרות היותה בתו הבכירה של המלך ג'ורג' השישי, משום שדודתה, הנסיכה מרי, החזיקה בתואר עד יום מותה בשנת 1965 ובעת מותה אליזבת כבר הייתה מלכת אנגליה.

משנת 1642, אז הוענק התואר לראשונה, היו שבע נסיכות מלכותיות בממלכה המאוחדת. כיום מחזיקה בתואר זה בתה של המלכה אליזבת, הנסיכה אן.

הרעיון להעניק תואר מיוחד לנסיכה הבכירה היה של הנרייטה מריה, נסיכת צרפת (1609-1669), בתו של אנרי הרביעי, מלך צרפת ואשתו של צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה. המלכה רצתה ליצור גרסה אנגלית של התואר מאדאם רויאל, בו נקראה בצרפת בתו הבכירה של המלך. הנסיכה הראשונה שקיבלה את התואר "נסיכה מלכותית" בשנת 1642 הייתה בתם הבכירה של צ'ארלס הראשון והנרייטה מריה, הנסיכה מרי, שנולדה בשנת 1631.

התואר לא ניתן אוטומטית לבת הבכירה, אלא מוענק על ידי המונרך עצמו לפי שיקול דעתו. במהלך ההיסטוריה הבריטית היו שתי נסיכות בכירות שלא קיבלו את התואר מאביהן: מרי, נסיכת אנגליה, בתו הבכירה של ג'יימס השני, מלך אנגליה, שמלכה בממלכה במשותף עם בעלה, ויליאם השלישי; וסופיה דורותיאה, נסיכת הנובר, בתו היחידה של המלך ג'ורג' הראשון.