ישראל גודוביץ

ישראל גודוביץ'
	ישראל גודוביץ', 2003
	ישראל גודוביץ', 2003
לידה	12 בינואר 1934 (גיל: 90); חיפה, פלשתינה (א"י)
תקופת הפעילות	מ-1955
יצירות ידועות	בית ספר שדה בחצבה

חזיתו הצפונית של בניין חדר האוכל בקיבוץ כרם שלום, אפריל 2010

ישראל מאיר גוּדוֹביץ' (נולד ב-12 בינואר 1934) הוא אדריכל ישראלי.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

ישראל מאיר גודוביץ נולד בשנת 1934 בחיפה ליעקב ולפרידה, שהייתה נכדתו של הרב אריה לייב הכהן פופקא ונינתו של החפץ חיים; נולד ארבעה חודשים לאחר פטירת החפץ חיים ונקרא על שמו. הוא בוגר תיכון חדש ובוגר הפקולטה לאדריכלות של הטכניון בחיפה וכן עמית לתואר שני באדריכלות באוניברסיטת טוקיו - שם למד אצל האדריכל קנזו טנגה, והצטרף לצוות של קבוצת U.R.T.E.K יחד עם האדריכלים ארטה איסוזקי ורייקו טומיטה.

הפרויקט הבולט הראשון שיצר גודוביץ היה בית ספר שדה בחצבה, שזכה לפרסום עולמי, ובעקבותיו נערכה תערוכת אדריכלות במוזיאון ישראל. גודוביץ תכנן גם את בית ספר שדה נעמה בשארם א-שייח וכן תכנן הרחבה לבית ספר שדה עין גדי. בשנים 1967–1975 היה ממונה על התכנון הכפרי במשרד השיכון.

במסגרת קמפיין הבחירות לראשות העיר של רון חולדאי בשנת 1998, טבע גודוביץ לראשונה את המושג "העיר ההיסטורית של תל אביב", ואף תחם את גבולותיה בין הרחובות יהודה הלוי והרכבת ומסילת הרכבת הישנה בדרום, הים במערב, נחל הירקון בצפון ורחוב אבן גבירול במזרח. בעקבות זכייתו של חולדאי בבחירות הוא מינה את גודוביץ למהנדס העיר, והוא כיהן בתפקיד זה מינואר 1999 ועד פרישתו לאחר כשנה, במרץ 2000. בתקופת כהונתו הציג את חזונו לעיר בתערוכה שנקראה "אם תרצו". בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 רץ בראש רשימת "מדינת תל אביב" למועצת העיר, אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה.

בשנת 2015 השתתף בעונת ה-VIP השנייה של האח הגדול, אך פרש מרצונו כעבור עשרה ימים בבית לאחר שהגיע לדבריו לתחושת מיצוי.^[1]

גודוביץ נשוי מאמצע שנות ה-50 לאראלה, אדריכלית שהייתה שותפתו לעבודה והוא מתגורר עמה בתל אביב. בני הזוג הם הורים לשני בנים: ד"ר תומר גודוביץ, מומחה לתחבורה ציבורית, והאדריכל דקל גודוביץ.

פרויקטים נבחרים

שכונת מגורים לזוגות צעירים באור יהודה.
אנדרטת אוגדת הפלדה - הוקמה במקור במרכז ימית ונהרסה והוקמה מחדש בסמוך לכרם שלום.
חדר אוכל - קיבוץ כרם שלום.
חדר אוכל - קיבוץ יד חנה.
היכל הספורט ע"ש בנדל - מרכז אזורי צמח.
תערוכת הכ"ה למדינת ישראל - גני התערוכה בתל אביב.
תחנת הדלק סונול - כביש החוף במבואות חיפה ליד שכונת שער העלייה.
האצטדיון הלאומי בבופוטאצוואנה (אנ').^[2]
הקולוסיאום - עיצוב פנים מועדון בכיכר אתרים בתל אביב.
"מגדלי אביב" - בדרך בגין בתל אביב.
בית קורקס - רעננה.
מרכז תרבות ובית הכנסת הגדול של קהילת חב"ד - מוסקבה.
בית ספר שדה חצבה - חצבה (נטוש בחלקו)
בית ספר שדה נעמה - אופירה (פורק והמבנים הועתקו לשטח ישראל)

ספריו

Architecturology: A Interim Report, Tel-Aviv: Ad Pub. Co., 1967. (הספר יצא במהדורה מקוונת ב-2014)

Red tape: מחווה לפרקינסון: תרשים זרימה ארכיטקטוני; הקדמה מאת סיריל נורתקוט פרקינסון, תל אביב: חמו"ל, 1980. (בחסות חברת סונול ישראל) (קטלוג התערוכה "רד טייפ" (כינוי לביורוקרטיה), שנערכה בגלריה מבט בתל אביב מ-23 ביוני 1980)^[3]
40X40: ארבעים מגדלים – ארבעים שנה; עורך הספר: משה ליכטמן, תל אביב: עם עובד, תשס"ז 2007. ("דיאלוג אורבני בין האייקון הנקרא "מגדל" ובין מיקומו בעיר ובסביבה, מזווית אישית")