רבי אריה לייב הכהן פופקא
הרב אריה לייב הכהן פופקא (קרי: פּוּפּקוֹ; תרכ"א, 1861 - כ"ג בכסלו תרצ"ט, 16 בדצמבר 1938) היה בנו הבכור ויד ימינו של החפץ חיים, סייע לו רבות בחיבור ובהפצת ספריו. בשנותיו האחרונות כיהן כרב בעיירה ראדין.
תולדותיו
נולד בראדין, בנם של הרב ישראל מאיר הכהן ("החפץ חיים") ופריידא, שהייתה בתו של אביו החורג של החפץ חיים, שמעון הלוי אפשטיין מראדין. תלמיד אביו, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, הרב יוסף זונדל הוטנר מאיישישוק והרב מאיר יונה מסוויסלוביץ. בשנת תר"מ (1880) נישא ליוכבד רבקה, בת אברהם הלפרין.
במשך שנים רבות היה יד ימינו של אביו וסייע לו בחיבור ובהפצת ספריו. לאחר פטירת החפץ חיים הוציא את הספר "תולדות וקורות חייו של מרן החפץ חיים". הוא עבר להתגורר בראדין וסייע לאחזקתה של ישיבת ראדין. לאחר פטירת רב העיירה הוא התמנה תחתיו.
היה שותף לאגודת הסתרים הציונית "נצח ישראל" בישיבת וולוז'ין. השתתף בוועידה השביעית של הסתדרות המזרחי בפולין (תרצ"ז), ואף היה חבר הנשיאות. נכח בוועידת היסוד של "כנסת רבנים המזרחיים" בוורשה, והיה שותף בניסוח ההחלטות.
בשלב מאוחר יותר הפך למתנגד חריף לציונות ולאנשיה. בספרו על אביו הקדיש כמה דפים[1] על מנת להסביר את דעת אביו ואת חששו מפני מדינה יהודית בארץ ישראל ללא שמירת תורה ומצוות. מאידך, הביע הסתייגות רבה מההתנגדות העקרונית לרעיון הציוני ולעלייה לארץ ישראל.
בשנת תרצ"ז (1937) הוציא לאור בוורשה את הספר "מכתבי הרב חפץ חיים זצ"ל". זמן קצר לאחר מכן חלה והתאשפז בבית חולים בוורשה. בכ"ג בכסלו תרצ"ט נפטר, והובא לקבורה בבית הקברות בראדין, סמוך לקבר אביו.
צאצאיו
שתיים מבנותיו, גיטל ושושנה, נותרו בברית המועצות והן עלו לישראל בשנת 1978. נכדתו פרידה (פריידא)[2] עלתה לארץ ישראל בשנת 1932, וכעבור שנה נישאה. החפץ חיים שלח לה מכתב ברכה לנישואיה והתנצל שאינו יכול להשתתף בחתונה בשל חולשתו[3]. כעבור זמן קצר נפטר החפץ חיים, וארבעה חודשים לאחר מכן נולד בנה, ישראל מאיר גודוביץ, שנקרא על שם החפץ חיים. בן נוסף, בן ציון פופקו, היגר לאנטוורפן, בלגיה ונישא שם לקרוינה ספיר. שניהם נשלחו לאושוויץ, ונספו שם יחד עם בתם הבכורה מרים. שני בניהם, דניאל ורפאל, עלו לארץ ישראל בשנת 1949.
ספריו
- תולדות וקורות חייו של מרן החפץ חיים
- מכתבי הרב חפץ חיים: קורות חייו, דרכיו, נימוקיו ושיחותיו
- ליקוטי מאמרים ומכתבים
- מחיי אבא: שיחות החפץ חיים
קישורים חיצוניים
- עדה כהן, שתי נכדותיו ונינתו של ה"חפץ חיים" עלו ארצה ולומדות עברית בבאר־שבע, מעריב, 15 בדצמבר 1978
הערות שוליים
