רבי יוסף צוברי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יוסף צוברי
Harav yosef tzoberi.jpg
לידה יוני 1916
ו' בסיון ה'תרע"ו
צנעא
פטירה 3 באוגוסט 2000
ב' באב ה'תש"ס
תל אביב
רבותיו הרב סעיד עוזרי, הרב יחיא ערוסי הלוי
תלמידיו הרב שלום נגר, הרב יוסף ערקי
בני דורו הרב יחיא אלשיך, הרב חיים כסאר
חיבוריו מסורת מדויקת, סידור כנסת הגדולה[1], מגיד מראשית, ויצבור יוסף בר[2], אמת ואמונה

הרב יוסף צוברי (בכתיב התימני המקורי: צבירי; חג השבועות ה'תרע"ו, צנעא - ב' באב ה'תש"ס; יוני 1916 - 3 באוגוסט 2000) היה פוסק תימני, רבה של העדה התימנית בתל אביב בין 1952 לפטירתו וזוכה הפרס לספרות תורנית הלכתית ע"ש הגרי"מ טולידאנו לשנת התשנ"א.

ביוגרפיה[3]

נולד בצנעא בירת תימן לרבי יעקב צוברי. את ראשית לימודיו התורניים עשה אצל תלמידי חכמים מהעיר צנעא, בישיבת בית אלאוסטא שהקים ר' שלום בן אהרן הכהן, בראשות הרב סעיד עוזרי, שהיה רבו המובהק.

בגיל 27 בשנת תש"ד (1943) עלה הרב יוסף עם משפחתו לישראל והתיישב בשכונת כרם התימנים שבתל אביב, שם כיהן כרב בית הכנסת "אגודת אחים" ועסק בהוראה ובמתן שיעורים בהלכה ובמדרש. כעבור שלוש שנים נתבקש לעבור לשכונת התקווה כדי לעמוד בראש בית הכנסת "אגודת אחים". בשכונת התקווה לימד בבית ספר תנ"ך, משנה ותלמוד. לאחר שהרב שלום יצחק הלוי, שהיה הרב הראשי של יהודי תימן בתל אביב, עזב את העיר, השתדל הרב אברהם חייבי (מהדמויות הבולטות בקרב העדה התימנית בתל אביב) למען הרב צובירי כדי שהוא ימונה כרב העדה התימנית בעיר. לשם כך, הוא לימדו בביתו את כל מלאכת השחיטה והניקור ודיני הטריפה הלכה למעשה היות שהם היו נצרכים לכל מורה הוראה. בשנת תשי"ב (1952), בגיל 36, נבחר לרב הראשי ליהודי תימן בתל אביב והסביבה.

נחשב למנהיג של הציבור השאמי הצנעני, והרבה מהציבור השאמי בארץ מתפלל לפי סידורו "כנסת הגדולה".

בין תלמידיו הרב שלום נגר, הרב יוסף עראקי הכהן אשר משמש כיום כרב בית הכנסת "אגודת אחים" והרב יוסף עראקי הכהן (שמותיהם זהים) אשר מוציא לאור את ספריו.

קורות חייו נדפסו בספר "אמת ליוסף".

פועלו התורני וחיבוריו

הרב יוסף צובירי עמל רבות על ספרי הלכה ודקדוק ורבים מכתבי ידו טרם ראו אור.

  • מסורת מדויקת (כיום הודפס בתוך תאג' פרשה מפורשה) – על דקדוק הקריאה בתנ"ך
  • סידור כנסת הגדולה[1] – על ספר זה זכה בפרס לספרות תורנית
  • אמת ואמונה - רפואות, סגולות וקמעות
  • מגיד מראשית – על אגדה של פסח ועשיית הסדר
  • ויצבור יוסף בר[2] - שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך
  • אמונת ה' – יש המייחסים אותו לרב צוברי[4], על פי יחוס זה חיבר אותו בהיותו צעיר בן 18, ספר המגן על "הזוהר" והקבלה כנגד הרב יחיא קאפח אשר יצא כנגד הקבלה בספרו מלחמות ה'
  • פירוש על התלמוד – טרם ראה אור

ההתנגדות לשיטתו

לשיטתו של הרב צובירי ישנה התנגדות מצד רבנים בולטים בעדה התימנית. חלקה אף ביקורת חריפה בעיקר זו המתייחסת לדבריו כלפי הזרם ה"בלאדי", ובעניין המסורת התימנית בתפילה ובקריאה בתורה, לטענתם יש בדבריו אף זלזול במהרי"ץ. בין המבקרים, הרב יחיא אלשיך[5], הרב נתנאל אלשיך[6], הרב יצחק רצאבי[7], הרב יוסף צדוק[8], הרב ב. צברי[9], והרב אליהו גמליאל[10].

ספרים רבים יצאו כתגובה על ספריו, ולטענתם הוכיחו מגמתיות וחוסר דיוק בדבריו, בין השאר "והצדיקו את הצדיק", "אורח לצדיק" ו"חקרי לשון".

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • עץ יוסף, נפש לנשמת מורינו ורבינו רבי יוסף ב"ר יעקב צובירי זצוק"ל, בעריכת הרב משה ב"ר יחיא עמיאל מנהריה, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 במאגר אוצר החכמה עוד ארבעה כרכים לספר סדור כנסת הגדולה
  2. 2.0 2.1 במאגר אוצר החכמה עוד שלשה כרכים לספר ויצבור יוסף בר
  3. מהספר "אמת ליוסף" ומהאתר http://nosachteiman.co.il/?CategoryID=744
  4. יש הטוענים שאת הספר חיבר הרב יוסף צוברי בעזרת רבותיו ובראשם הרב סעיד עוזרי, אולם הפרופסור יוסף טובי הוכיח על פי מכתב מאותה התקופה כי מחבר הספר היה הרב יחיא ערוסי הלוי מרבותיו של הרב צובירי.
  5. כמובא בהקדמה לספר "אורח לצדיק"
  6. כמובא בהקדמה לתאג' תורת אבות
  7. מובא בהרבה מקומות, לדוג' כאן
  8. שחיבר לשם כך ספר שלם "והצדיקו את הצדיק"
  9. שחיבר לשם כך ספר שלם "אורח לצדיק"
  10. שחיבר לשם כך ספר שלם "חקרי לשון"
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0