קאת (צמח)

קאת
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	קלסטראים
משפחה:	קלסטריים
סוג:	Catha
מין:	קאת נאכלת
שם מדעי
Catha edulis

קאת נאכלת (שם מדעי: Catha edulis) הוא צמח ממשפחת הקלסטריים שעליו משמשים ללעיסה, בין השאר לשם מיצוי החומרים הפעילים בעלים, קאתין וקאתינון, המשפיעים על מצב הרוח. בישראל הצמח מכונה לרוב בשם גת.

מקור השם

מקור השם הוא בערבית – قات – קאת. בחלק מהדיאלקטים של הערבית המדוברת, בעיקר במרכז וצפון תימן כמו באזור צנעא, צעדה וד'מאר נהגית הקו"ף הנחצית כגימ"ל סותמת, ומכאן ההגייה הרווחת גת. שם החומר הפעיל בצמח וכן שמו המדעי, מקורם בשם הערבי "קאת".

בקרן אפריקה באתיופיה ובסומליה הוא נקרא צ'את, במזרח אפריקה – מירה, באוגנדה – מוסיטאט ובסוואהילית – מלונגה. שמות נוספים באפריקה ובאסיה: Tohat, Catha, Gat, Ciad, Tschat, Mustsawari.

לדעת הרב יצחק רצאבי, השם "קאת" מצוי בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל בבראשית כ"ב ג' ("ויבקע עצי עולה"): ”וקטע קיסין דקיתא ותאנתא ודקלא דחזיין לעלתא”. לדעת אחד מחכמי תימן שכתב את פירוש המרגלית על מדרש הגדול בשנת 1580, הקאת הוא ה"קניא" שנזכר בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות, דף נ"ו עמוד ב').

מאפייני הצמח

ישנם שני זנים עיקריים של קאת: האדום והלבן. שיח הקאת הוא ירוק-עד ועשוי להגיע לגובה של 3 מטר. הצמח דורש השקיה מרובה וכמעט שאינו פגיע למזיקים ולמחלות, למעט קימחון, אקריות ותריפס. תפוצתו המקורית של הצמח היא במזרח אפריקה (אתיופיה) ובחצי האי ערב (בעיקר בתימן ועומאן).

לעיסת הקאת

תימני לועס קאת בצנעא, 2009

לעיסת עלי הצמח נחשבת במדינות רבות כפעילות חברתית ונלווית לרוב למסיבות רעים או למפגשי אחר הצהרים או ערב. נהוג ללעוס את העלים הצעירים בזה אחר זה, וכל עלה המוכנס לפה יוצר אט אט בליטה בצד הפה שבו נלעס הקאת, בליטה ההולכת ותופחת על פי אורך זמן הישיבה. המיץ המר ממוצה אט אט תוך כדי הלעיסה, שיכולה להימשך עד מספר שעות. בדומה ללעיסת עלי טבק או קוקה, גם עלי הקאת מוצאים דרכם אל מחוץ לפה ולא נבלעים. פעולה זאת אף זכתה לכינוי: "לכזן" ("לאחסן", מכיוון שלא בולעים את העלים), ומסיבה בה נעשית לעיסה בחברותא מכונה "תכזינה" (אחסנה).

עלי הקאת הצעירים מכילים את החומרים הפעילים קאתין (Cathine) וקאתינון (Cathinone), אלקלואידים הקרובים למשפחת האמפטמינים ונחשבים לסמים פסיכואקטיביים בדרגה בינונית-קלה. השפעת החומרים הפעילים משתנה על פי הכמות, אורך זמן צריכת הקאת, והיא גם משתנה מלועס ללועס. יש מי שחשים בשעת הלעיסה תחושה של עליזות ושמחה, ויש מי שצריכת הקאת גורמת לו לתחושת אופוריה קלה, התרגשות, ערנות מוגברת, כושר ריכוז, ביטחון עצמי, ידידותיות, שביעות רצון, השראה מוגברת ועידוד הדיבור.

צמח הקאת מכיל חומרים רבים ולכן אינו קל למחקר. ממה שידוע הצמח בטוח ללעיסה וללא נזקים בריאותיים, למי שאינו לועס באופן יומיומי כמויות משמעותיות. מי שכן לועס עשרות שנים באופן יומיומי – מומלץ לבדוק את בריאות הפה והלב. כמו כן התגלו מקרים של תלות פסיכולוגית. לא נמצאה התמכרות פיזיולוגית. ככלל, השפעת הקאת אינדיבידואלית. אנשים שונים ילעסו את אותה הכמות באותו זמן וירגישו דברים שונים. נמצא כי הלעיסה משפיעה לרעה על הנהיגה אצל חלק מהנהגים ואצל אחרים – כלל לא.

מחקר השוואתי בנושא נזקי סמים פסיכואקטיביים שפורסם בירחון המדעי-רפואי Lancet, דירג את צמח הקאת במקום האחרון אחרי אלכוהול סיגריות וקפה.

ערך תזונתי

הקאת משופע ברזל (פי 18 מברוקולי), ויטמין סי, סידן (פי 6 מברוקולי), בטא קרוטן (פי 9 מברוקולי) ועוד בדומה לירקות העליים.

מסורות רפואיות

לקאת נודעו סגולות רפואיות ויש משתמשים בו לדיכוי תיאבון במקרי השמנת יתר, המרצת מחזור הדם, הורדת רמת הסוכר והשומנים בדם (לא לסכרתיים), סיוע לדרכי הנשימה ("מייבש", במקרים של שפעות וקצרת), שיפור איכות תאי הרבייה ועוד. מחקר שנעשה ב-2004 הזריק קאתינון (חומר הממריץ המצוי בקאת) לזרעונים של חולדות ושל בני אדם ומצא שהחומר הממריץ את הזרעונים ומשפר את יכולת ההפריה בשלב האחרון. אפקט דומה הושג על ידי הזרקת אדרנלין.

מסחר והגבלות

בשל נוכחות הקאתינון בצמח הקאת, הוא אסור למסחר בארצות הברית, בגרמניה, בבריטניה בחלק ממדינות אירופה ובמצרים. הוא מותר לשימוש ברוב מדינות האיחוד האירופי ובחלק ממדינות ערב.

בישראל לא הייתה שום הגבלה על צמח הקאת עד שבפיצוציות החלו להימכר גלולות סינתטיות בשם "חגיגת". ה"חגיגת" הכיל גם כמויות גדולות של קאתינון שפגע במשתמשיו. בעקבות כך התקיים דיון בכנסת ולפי המלצת משרד הבריאות, הותר הצמח לשימוש ולמסחר בצורתו הטבעית בלבד. נכון ל-2011, מגודל צמח הקאת בישראל, לשימוש מסחרי, בשטח בהיקף כולל של כ-1,000 דונם, המשווקים לירקנים ולפיצוציות.

לאור העובדה כי הצמח מותר לשימוש ברוב מדינות העולם, מחירו נמוך יחסית, ופחות גורמים עבריינים מעורבים בסחר. שמועות שהסחר בקאת תומך בטרור הופרכו. נמצא שהדבר נכון לשתי מדינות בלבד: אפגניסטן וקולומביה. יש המניחים כי גם בתימן הקאת משמש למימון ארגוני טרור כמו אל-קאעידה.

קיימת הערכה שמחצית מאוכלוסיית תימן נוהגת לשבת בצוותא, בדרך כלל בשעות אחר הצהרים, ללעיסת קאת. בעבר נעשו ניסיונות מטעם גורמים בממשל להניא את האזרחים מהמשך קיומו של הרגל זה.

בהלכה

על לעיסת עלי הקאת יש הסוברים שצריך לברך "שהכל נהיה בדברו", ויש הסוברים שלא לברך כלום ושעדיף לפטרו בברכה על מין אחר.

בעלי הקאת לא נוהג דין ערלה.

אין קדושת שביעית נוהגת בעלי הקאת.

עלי הקאת נגועים מאד באקריות רבות ובכנימות. והנקודות הלבנות שבעלי הקאת גם הם סימן לנגיעות. ויש ליזהר להוריד לחלוטין את העלים הקטנים והמקופלים. ואת היתר צריך לשרות ב"סבון כלים" ואחר כך לנקותם היטב.

לקריאה נוספת

• הרב יצחק רצאבי, עצי עולה, בני ברק תשס"א.
• הרב אוריאל חוברה, ברכת הקאת, תשפ"ב.

קישורים חיצוניים

• קאת, באתר ITIS (באנגלית)
• קאת, באתר NCBI (באנגלית)
• קאת, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• קאת, באתר Tropicos (באנגלית)
• קאת, באתר GBIF (באנגלית)
• קאת, באתר The Plant List (באנגלית)
• קאת, באתר IPNI (באנגלית)
• קאת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ד"ר איתי גל, "סיגריות ואלכוהול מסוכנים יותר מאקסטזי ו-LSD", באתר ynet, 24 במרץ 2007
• ליאור אוחנה, איריס ליפשיץ קליגר, כך הפכה ישראל לספקית גת למסיבות באירופה, באתר "ידיעות אחרונות", 30 במרץ 2019
• הודעת הסמים המסוכנים (שינוי תוספת ראשונה לפקודה), התשס"ה-2004 - פרוטוקול ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בנושא נזקי ה"חגיגת"
• קירסטי הורסי, כימיקלים מעלי קאת יכולים לתרום לפוריות, באתר ivf.net‏, 24 ביוני 2004 (באנגלית) - על כך שלעיסת גת מחזקת את הזרעונים בשלב האחרון
• מסמך של האו"ם, בנושא גת וסמים אחרים (באנגלית)
• על הצמח, באתר הבוטנאים "אקס-פלנטה" (באנגלית)
• ?Harmless habit or dangerous drug - כתבה של BBC News על האפשרות לאסור על השימוש בקאת בבריטניה (באנגלית)
• Khat - מתוך אתר הרשות האמריקאית למלחמה בסמים
• גאת/קאת, מתוך אתר "גאמנון"
• סרטון של ה BBC על הגת באתיופיה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36739869קאת (צמח)