יפת בן נח
יָפֶת, אישיות מהתנ"ך, בנו השלישי של נח במקרא, אחיהם של שם ושל חם.
על פי רשימת העמים שבבראשית, י', ליפת היו שבעה בנים (כלומר, מיוחסים לו שבעה עמים): גומר, מגוג, מדי, יוון, תובל, משך, ותירס. (משך ותובל מוזכרים מספר פעמים בנבואת יחזקאל, ומהנבואות כמו גם ממקורות אשוריים ויווניים נובע כי שתי האומות שכנו באזור מזרח אסיה הקטנה. גם במקורות האשוריים והיווניים שתי האומות בלתי ניתנות להפרדה). ההיסטוריון הפרסי מוחמד אבן ג'ריר א-טברי טוען, כי היתה לו גם בת בשם שאקבאה, שנישאה לבן-דודה לוד בן שם.
ובני גומר: אשכנז וריפת ותוגרמה. ובני יוון: אלישה ותרשיש, כתים ודודנים.
יפת ושם אחיו נתברכו על ידי אביהם בשל התנהגותם הנאה בשעת המעשה המגונה של חם: ”יַפְתְּ אֱלֹקִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם”[1] שכוונת הדברים כנראה: ירחיב אלקים ליפת (נחלתו) ובשכנותו עם שם ישעבדו להם את כנען.[2].
יפת בתרבויות שונות
עם התפשטות התנ"ך באירופה, נתפסה הדמות של יפת על ידי הנוצרים האירופאים כאבי האירופאים. לכן הביטוי "יפתי" נזכר בהקשרם של האירופאים. הביטוי היה שימושי גם בפיהם של סופרים פרה-דארוויניסטים במה שהפך לימים להיות הקבוצה ההודו-אירופית, דוברת השפות ההודו-אירופיות.
יש המאמינים כי יפת נזכר אצל תרבויות אחרות: היוונים הפאגאנים מכירים אותו כ"יאפטוס", הסנסקריט ההודי מכיר אותו כ"פרה-יפאתי" והרומאים מכירים אותו כ"לו-פאטר" או "האב יובה", שהפך ליופיטר[דרוש מקור: לכל הפירושים כאן]. בכל אופן, אלה הם כנראה רק צירופי מקרים. באיטלקית נשמר השם ג'פטו שמקורו מ"יפת".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ספר בראשית, פרק ט', פסוק כ"ז.
- ^ דב קמחי, "אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך", הוצאת יהושע צ'צ'יק, 1969, כרך א', ערך: יפת, עמוד 441-442
| צאצאי נח לפי ספר בראשית | ||
|---|---|---|
| שם ובניו | עילם • אשור • ארפכשד • לוד • ארם • עוץ • חול • גתר • מש • שלח | |
| חם ובניו | כוש • מצרים • פוט • כנען • סבא • חוילה • סבתה • רעמה • סבתכא • נמרוד • לודים • ענמים • להבים • נפתוחים • פתרוסים • כסלוחים • יבוסי • אמורי • גרגשי • חיוי • ערקי • סיני • ארודי • צמרי • חמתי | |
| יפת ובניו | גומר • מגוג • תירס • יוון • תובל • משך • מדי • ריפת • אשכנז • תוגרמה • אלישה • תרשיש • כיתים • דדנים | |