מדינה דו-לאומית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מדינה דו-לאומית היא מדינה שאוכלוסייתה כוללת שני לאומים עיקריים בגודלם – להם יש נציגות במוסדות השלטון על פי חוק ובאופן יחסי לגודלם (כגון בלגיה). זאת בניגוד למדינת לאום, שאוכלוסייתה המזוהה עם לאום אחד בלבד ויש זיקה בין השלטון לבין לאום זה, או מדינה רב־לאומית בה יש שלושה לאומים או יותר (כגון שווייץ).

מדינה דו־לאומית מתנהלת תוך נייטרליות בין הלאומים ושמירה על שוויון מלא ביניהם.

כדי שמדינה תחשב למדינה דו-לאומית, הלאומיות חייבת להיות בעלת משמעות החורגת מהמשמעות הדמוגרפית, ובמדינה יש שתי קהילות נפרדות ומובחנות המקימות ביניהן דו-שיח (אם יש מדרג היררכי בין הקהילות זו אינה מדינה דו-לאומית). כל לאום מנהל מערכת נפרדת ומקבילה של חינוך, תרבות, שפה ולעיתים אף ממשל. השותְפות לא חייבת להיות בין קהילות שוות לחלוטין, יכולה להיות שותפה זוטרה ושותפה בכירה, אולם עיקרון השותפות חייב להישמר על־מנת שהמדינה תחשב למדינה דו־לאומית.

מדינה שבה יש רוב המאפשר למיעוטים להתקיים היא מדינת לאום אתנית עם מיעוטים.

בעבר, הייתה צ'כוסלובקיה מדינה דו-לאומית, עד ששני הלאומים שבה נפרדו לשתי מדינות ריבוניות – צ'כיה וסלובקיה. יש המבקשים להפוך את ישראל למדינה דו-לאומית המשותפת לפלסטינים וליהודים (מה שמכונה בשם פתרון המדינה האחת).

ראו גם

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
מירון בנבנישתי, כך הפכה ישראל למדינה דו-לאומית, באתר הארץ

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.