יחסי טאיוואן–סין
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
| יחסי הרפובליקה הסינית – הרפובליקה העממית של סין | |
|---|---|
|
|
| |
| הרפובליקה הסינית | הרפובליקה העממית של סין |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 35,980 | 9,596,967.75 |
| אוכלוסייה | |
| 23,179,820 | 1,418,233,615 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 17,794,782 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 12,547 | |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה עממית |
יחסי טאיוואן–סין מתייחסים ליחסים המדיניים בין הרפובליקה הסינית שבאי טאיוואן לבין הרפובליקה העממית של סין. בין המדינות אין יחסים דיפלומטים או הכרה מאחר שכל אחת מהן טוענת לבעלות על סין כולה.
היסטוריה
תקופת הרפובליקה הסינית
ערכים מורחבים – הרפובליקה הסינית (1912–1949); קוומינטנג
הרפובליקה הסינית הוקמה בשנת 1912 לאחר נפילת שושלת צ'ינג במהפכת שינהאי, שהחלה בהתקוממות ווצ'אנג.
בשנת 1928 החל צ'יאנג קאי שק, במערכה צבאית לאיחוד הרפובליקה תחת שלטון אחד. שלו היו שותפים גם גורמים קומניסטיים. צ'יאנג אמנם הצליח להשתלט על סין. אולם, היה עימות פנימי מתמשך בין הצבא הסיני ברשותו, לבין המפלגה הקומניסטית הסינית, תוך כדי שבשנת 1937 פרצה מלחמת סין–יפן השנייה. שהפכה מהר מאוד לחלק ממלחמת העולם השנייה. מהר מאוד הבנו הסינים כי עליהם להתאחד כנגד האויב היפני. על כן, הוזנח העימות הפנימי בין שתי המפלגות.
בשנת 1945, נגמרה מלחמת העולם השנייה, ועמה גם מלחמת סין-יפן השנייה. לאחר גמר המלחמה חזרו שתי המפלגות לעימותים, שהתדרדרו לכדי מלחמת אזרחים שהסתיימה בשנת 1949, ובהשתלטות הצבא הקומונסטי על כל שטחי סין היבשתית, ברחו חברי מפלגת קוומינטנג לאי טאיוואן. והקימו בה ממשלה חדשה, בראשות צ'יאנג קאי שק, שהצטמצמה לאי טאיוואן להאיים הסמוכים לו. כל אחת משתי המדינות שנוצרו התעקשה שהיא הרפובליקה הסינית המקורית.
הקמת המדינה עד שנת 1971 ועזיבתה את האומות המאוחדות
לאחר מלחמת האחים בסין, והקמתה של טאיוואן בתור מדינת איים נפרדת, טאיוואן החלה להתנהג כמדינה נפרדת, אך עם זאת עדיין לא הכריזה עצמאות. מדינות רבות בעולם החלו להכיר בטאיוואן, אך עם זאת הייתה התנגדות רבה מצד הרפובליקה העממית של סין, שעדיין מגדירה רשמית את האי טאיוואן כאחד מ-32 מחוזותיה.
טאיוואן הייתה חברה באו"ם, ושלחה אליו נציג מטעמה.
משנת 1971 ועד היום
- ערך מורחב – המשבר הטאיוואני-סיני (2021–2022)
החל משנת 1971 איבדה טאיוואן את מקומה באו"ם לטובת הרפובליקה העממית של סין, במשך השנים לאחר שנת 1971 מדינות רבות העבירו את הכרתן במדינה זו, נכון לשנת 2020 רק 15 מדינות מכירות בה כמדינה, וזאת משום הלחץ של הרפובליקה העממית של סין על מדינות העולם.[1]
באוקטובר 2021 פלשו 38 מטוסי קרב סיניים למרחב האווירי של טאיוואן במהלך ציון יום השנה להקמת הרפובליקה על ידי הסינים. טאיוואן הזניקה מטוסי קרב ופרסה מערכות טילים.[2]
ב-2 באוגוסט 2022 ביקרה יו"ר בית הנבחרים האמריקאי ננסי פלוסי בטאיוואן, צעד שמביע את תמיכתה של ארצות הברית בעצמאותה. בעקבות זאת ב-4 באוגוסט, יומיים לאחר מכן, פתחה סין בתרגיל צבאי גדול המדמה השתלטות על המרחב הימי והאווירי של טאיוואן, והטלת מצור על המדינה.
ב- 9 באוגוסט 2022 טאיוואן הודיעה על פתיחת תרגיל צבאי משלה, והודיעה "שסין מתכוונת לפלוש לאי". בתגובה לכך הסינים האריכו את התרגיל הצבאי שלהם מסביב לטאיוואן.
איחוד מחדש
בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוקמה בטאיוואן מפלגה נוספת פרט לקוומינטנג, המפלגה הפרוגרסיבית הדמוקרטית (אנ'). המפלגה, הדוגלת באיחוד עם הרפובליקה העממית של סין, זכתה בבחירות בשנת 2000. מאז חלו תהפוכות רבות בממשל הטייוואני. עם זאת, בשנת 2019 העביר הפרלמנט הטייוואני חוק שנועד להילחם בהתערבות הרפובליקה העממית של סין במדינה[3], חוק זה עורר את חמתה של הרפובליקה העממית של סין, התומכת באיחוד עם טאיוואן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אדר פרימור, אוקראינה 2: כל העולם צריך לדאוג מפלישה סינית לטייוואן, באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2022
סין, יחסים, טאיוואן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ עמרי גלפרין, טבע הדברים, טייוואן: הסדין האדום של הרפובליקה הסינית, באתר ynet, 25 באוגוסט 2012.
- ^ יואב זהבי, 38 מטוסים פלשו בו זמנית: המסר המאיים של סין למערב, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 באוקטובר 2021
- ^ רויטרס, טייוואן העבירה חוק שנועד להילחם ב"הסתננות הסינית", באתר וואלה!, 31 בדצמבר 2019
39606350יחסי טאיוואן–סין