יחסי נמיביה–סין
| יחסי נמיביה–סין | |
|---|---|
|
|
| |
| נמיביה | סין |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 824,292 | 9,596,967.75 |
| אוכלוסייה | |
| 3,056,251 | 1,417,968,458 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 12,351 | 17,794,782 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,041 | 12,549 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה עממית |
היחסים הבילטרליים בין הרפובליקה העממית של סין לרפובליקה של נמיביה כוננו לראשונה למחרת עצמאותה של נמיביה, אך היחסים עם תנועות העצמאות של נמיביה החלו בשנות ה-60.[1]
תמיכה סינית בתנועות עצמאות
החל משנות ה-60, במהלך מלחמת העצמאות של נמיביה, סיפקה סין לתנועות עצמאות שונות של נמיביה (בתחילה האיחוד הלאומי דרום מערב אפריקה (SWANU) [2] ומאוחר יותר לארגון העם של דרום מערב אפריקה (SWAPO) "תמיכה מוסרית וחומרית".[1]
סין מאז עצמאות נמיביה
סין ונמיביה כוננו יחסים דיפלומטיים ב-22 במרץ 1990, למחרת עצמאותה של נמיביה.[1] ממשלת נמיביה היא תומכת של מדיניות סין האחת. [3]
יחסים כלכליים
סין ונמיביה פיתחו קשרים כלכליים הדוקים, כאשר הסחר צמח פי שניים בין שתי המדינות מ-2003 עד 2006.
מימון פיתוח סיני לנמיביה
משנת 2000 עד 2011, היו כ-64 פרויקטים סיניים רשמיים למימון פיתוח שזוהו בנמיביה באמצעות דיווחים שונים בתקשורת. [4] במהלך ביקור בפברואר 2007, נשיא סין חו ג'ינטאו התחייב לנמיביה "מיליארד יואן של הלוואות מוזלות, 100 מיליון דולר של אשראי מועדף ליצוא, מענקים של 30 מיליון יואן ו-30 מיליון יואן של הלוואות ללא ריבית."[1] בנובמבר 2005, נשיא נמיביה, Hifikepunye Pohama, וחבר הלשכה המדינית של סין, לי צ'אנג צ'ון, היו עדים לחתימה על הלוואה מוזלת בסך 250 מיליון יואן על ידי בנק היצוא-ייבוא של סין, שתשמש לרכישת קטרים ורכבות עבור רכבת חדשה שנבנית בצפון נמיביה. [5]
הגירה
על פי ההערכות, מספר רב של סינים התגוררו בנמיביה מאז העצמאות. בשנת 2006 נאמד מספרם ב-40,000. [6]
שערורייה של יוה ג'יאנג
באפריל 2008, משלוח נשק על ה-An Yue Jiang הפליג מסין והיה מיועד לזימבבואה. היא נעצרה ביציאה לדרום אפריקה בגלל מחאות בנוגע לנשק והבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות זימבבואה שהתקיימו חודש קודם לכן. בחיפוש אחר יעד לספינה, נשמעו שמועות שהיא תעגון בנמיביה בואלוויס ביי. ב-24 באפריל 2008, התקיימה מחאה בבירת נמיביה וינדהוק, שם צעדו מאתיים מפגינים מפארק גן חיות במרכז וינדהוק אל השגרירות הסינית.[7] בין המובילים את המפגינים היו הבישוף והפוליטיקאית של SWAPO, זפניה קמטה ומרכז הסיוע המשפטי.[7] כתוצאה מהמאבק הספינה לא עגנה בנמיביה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Interpretation of China-Namibia Relations in Foreign Ministry of the People's Republic of China
- ^ SWANU official web site (אורכב 07.11.2004 בארכיון Wayback Machine)
- ^ President Hu calls for closer China-Namibia ties in China Daily, 20 December 2005
- ^ Austin Strange, Bradley C. Parks, Michael J. Tierney, Andreas Fuchs, Axel Dreher, and Vijaya Ramachandran. 2013. China’s Development Finance to Africa: A Media-Based Approach to Data Collection. CGD Working Paper 323. Washington DC: Center for Global Development.
- ^ Strange, Parks, Tierney, Fuchs, Dreher, and Ramachandran, China’s Development Finance to Africa: A Media-Based Approach to Data Collection.http://aiddatachina.org/projects/131
- ^ "40,000 Chinese in Namibia". The Namibian. as quoted in the Southern African Migration Project (SAMP). 21 בנובמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-2012-09-27. נבדק ב-21 במרץ 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 7.0 7.1 Namibians say NO to arms by Tanja Bause, The Namibian, 25 April 2008
34956535יחסי נמיביה–סין