יחסי הממלכה המאוחדת – פינלנד
יחסי הממלכה המאוחדת – פינלנד | |
---|---|
הממלכה המאוחדת | פינלנד |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
243,610 | 338,145 |
אוכלוסייה | |
69,277,140 | 5,619,338 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
3,340,032 | 300,187 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
48,213 | 53,420 |
משטר | |
מונרכיה חוקתית | רפובליקה |
בין הממלכה המאוחדת לבין פינלנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ושתי המדינות חברות באיחוד האירופי.
היסטוריה
הקיסרות הגרמנית הכירה בפינלנד ב-28 במרץ 1918, וב-6 במאי 1919 כוננו היחסים בין שתי המדינות.
בסתיו 1939 תקפה ברית המועצות את פינלנד במלחמת החורף, ופינלנד זכתה לאהדה רבה בבריטניה, בשל עמידתה הנועזת נגד הסובייטים. בפברואר 1940 הציעו בעלות הברית סיוע צבאי ממשי. כמאה אלף חיילים אמורים היו לנחות בנמל נרוויק שבצפון נורווגיה, ולתמוך בפינלנד דרך שטח שוודיה. אולם רק חלק קטן מהכוח יועד להילחם לצד פינלנד. שוודיה ונורווגיה חששו כי מטרתו האמיתית של הכוח הייתה לתפוס ולהחזיק את נמל נרוויק וכן את מכרות הברזל שבצפון שוודיה, זאת על מנת לפגוע בייצוא המחצבים לגרמניה. כיוון שחששו כי ארצותיהם תהפוכנה בשל כך לשדה קרב בין בעלות הברית לרייך השלישי, סירבו נורווגיה ושוודיה לאשר את מעבר הכוח בשטחן. אחרי המלחמה התברר כי מפקד חיל המשלוח ששלחו בעלות הברית קיבל הנחיה מפורשת להימנע מכל מגע קרבי עם הסובייטים.
צרפת ובריטניה הבטיחו להקצות לפינלנד כוח עזר בן 20,000 חיילים עד סוף פברואר, בתנאי שבדרכו לחזית יותר לו לתפוס את אזוריה ההרריים של צפון שוודיה: הברזל שנחצב שם והועבר לגרמניה היה בבחינת עורק אספקה משמעותי למאמץ המלחמתי של הרייך השלישי. בעלות הברית סירבו להצעה להנחית כוחות עזר דרך נמל פטסאמו שבצפון מזרח פינלנד.
ממשלת שוודיה בראשותו של פר אלבין הנסון (Per Albin Hansson) סירבה לאשר מעבר כוחות צבא מזוינים בשטחה. אף על פי ששוודיה לא הכריזה על נייטרליות במלחמת החורף, היא הייתה נייטרלית בסכסוכים שבין צרפת ובריטניה לבין ברית המועצות מזה ולבין גרמניה מזה. הסכמה למעבר צבא צרפתי-בריטי בשטחה הייתה בבחינת סטייה משמעותית מהדין הבינלאומי בדבר נייטרליות. כשצרפת ובריטניה הבינו שפינלנד מתכוונת לחתום על הסכם שלום, הן הגישו הצעה לסיוע בן 50,000 חיילים. הגעתם הותנתה בכך שפינלנד תבקש את הסיוע לפני 12 במרץ. אולם בפועל רק 6,000 מהחיילים הללו יועדו להילחם למען פינלנד, ורוב הכוח יועד לאבטח את מכרות הברזל שבצפון שוודיה.
בקיץ 1941 הצטרפה פינלנד לגרמניה הנאצית במלחמה נגד הסובייטים, ותקפה את ברית המועצות במלחמת ההמשך. באוגוסט 1941 ניתקה פינלנד את יחסיה עם בריטניה בשל הפצצה בריטית על כוחות גרמניים שהיו מוצבים על אדמת פינלנד. בריטניה הכריזה מלחמה על פינלנד ב-6 בדצמבר 1941 כאשר במהלך המלחמה הייתה רק לחימה ימית מעטה בין שני הצדדים. בקיץ 1944 עברה פינלנד למחנה בעלות הברית, ואף גירשה את כוחות הוורמאכט משטחה במהלך מלחמת לפלנד, ולאחר המלחמה חידשו בריטניה ופינלנד את היחסים הדיפלומטיים ביניהן.
בשנת 1995 הצטרפה פינלנד לאיחוד האירופי, ובנוסף היא ובריטניה חברות במועצת אירופה ובארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה.
יחסים דיפלומטיים
בריטניה מחזיקה בפינלנד שגרירות בהלסינקי, ו-5 קונסוליות בקוטקה, מרייהאמן, אואולו, רובניימי, וטורקו. מאידך, פינלנד מחזיקה בבריטניה שגרירות בלונדון, ו-21 קונסוליות באברדין, בלפסט, ברמינגהאם, בריסטול, קרדיף, דובר, אדינבורו, ג'ילינגהאם, גלזגו, גרימסבי, הול, ג'רסי, לידס, ליברפול, מנצ'סטר, מידלסברו, ניוקאסל, נוטינגהאם, פלימות', שפילד, וסאות'המפטון[1].