יחסי אוגנדה – הממלכה המאוחדת
| יחסי אוגנדה – הממלכה המאוחדת | |
|---|---|
|
|
| אוגנדה | הממלכה המאוחדת |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 241,038 | 243,610 |
| אוכלוסייה | |
| 50,472,568 | 69,277,140 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 49,273 | 3,340,032 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 976 | 48,213 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה חוקתית |
יחסי אוגנדה–הממלכה המאוחדת הם יחסי החוץ בין הממלכה המאוחדת לאוגנדה.
סקירה כללית
בשנות ה-60 של המאה ה-19 הגיעו לאזור אוגנדה חוקרים בריטים בחיפושיהם אחר מקורות הנילוס, ובסוף שנות ה-70 של המאה ה-19 הגיעו לאזור מיסיונרים אירופאים אשר הכירו לתושבי המקום את הנצרות. האזור הוחכר ב־1888 לחברת מזרח אפריקה הבריטית וב־1894 הפך באופן רשמי למדינת חסות של האימפריה הבריטית (אוגנדה הבריטית), כששטחים נוספים וממלכות שכנות צורפו לאזור. שטח החסות הסופי הנקרא אוגנדה נוצר ב־1914. בשנת 1962 הוענקה לאוגנדה עצמאות במסגרת חבר העמים הבריטי.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 מחה נשיא אוגנדה מילטון אובוטה על מכירת הנשק הבריטית לדרום אפריקה. ממשלת בריטניה שמחה כאשר אידי אמין הפיל את אובוטה בינואר 1971. בריטניה הייתה המדינה הראשונה שהכירה במשטר האוגנדי החדש ובתוך כמה חודשים סיפקה לאמין סיוע צבאי. עם זאת, היחסים הידרדרו עד נקודת השבר בשנת 1972, כאשר ללא התייעצות או אזהרה, אמין גירש את האוכלוסייה ההודית של אוגנדה (כמחציתם החזיקה בדרכונים בריטיים), ואילצה את בריטניה לקבל מספר רב של פליטים למרות חוקי ההגירה המגבילים שלה. בריטניה הגיבה בכך שעצרה את כל הסיוע לאוגנדה והטילה עליה אמברגו כלכלי. בינואר 1973 אמין החזיר את הנציב העליון שלו מלונדון, הלאים אחוזות תה בריטיות וחברות אחרות (אך לא בנקים בריטיים), ואיים לגרש את 7,000 תושבי אוגנדה הבריטים. במרץ בשנה שלאחר מכן עזבו 6,000 בריטים את אוגנדה. ביולי 1976, במסגרת מבצע יונתן שביצעה ישראל באוגנדה להצלת נוסעי טיסה שנחטפה אל נמל התעופה הבינלאומי אנטבה, חיילי אמין הרגו את דורה בלוך, אישה בת ערובה שהחזיקה באזרחות בריטית וישראלית ואושפזה בקמפלה כנקמה על המבצע. לאחר הרצח בריטניה ניתקה את קשריה הדיפלומטיים עם אוגנדה. אף על פי כן, למרות גילויי הזוועה שביצעו פקידי המדינה, הממשלה הבריטית אפשרה לחברות פרטיות לספק לאמין מוצרי יוקרה ששולמו בקפה אוגנדי עד 1979.
מיד לאחר הפלת משטר אמין ב-1979, בריטניה הכירה בממשלה הזמנית והבטיחה סיוע וסיוע טכני. בהמשך תקופת הביניים שלחה ממשלת בריטניה צוות להכשרת המשטרה, יוזמה שנויה במחלוקת שלא המשיכה מאז. הרשויות הבריטיות הגיבו בזהירות להצלחתו לכאורה של אובוטה בבחירות בשנת 1980, אך לאחר ששכנע אותם במדיניותו הכלכלית הפרו-מערבית, הם תמכו בו עד הסוף המר. למרות הביקורת של ממשלות המערב על משטר אובוטה, עם היוודע התנהגותו של הצבא בכל רחבי המדינה - במיוחד במשולש לווארו - השלטונות הבריטיים עוררו תחילה מחלוקת על ההאשמות או שתקו, כפי שהגיבו בשנים האחרונות של משטר אמין. בשנת 1986, למרות תמיכתם לשעבר באובוטה, הבריטים יצרו מיד קשרים קרובים עם צבא ההתנגדות העממי שנלחם באובוטה במלחמת האזרחים האוגנדית. בנובמבר 1987 ביקר מנהיג הצבא שהפך לנשיא החדש יוורי מוסווני בלונדון, שם ניהל שיחות עם המלכה וראש הממשלה, אך במקביל המשיך לבקר את ממשלתם על כישלונה של הטלת סנקציות על דרום אפריקה[1].
יחסי סחר
המשרד לסטטיסטיקה לאומית האוגנדי דיווח כי היצוא של אוגנדה לבריטניה הוכפל למעלה מפי 2 בתקופה שבין 1999 ל-2016. עם זאת, כפי שציינה אמיליה קיאמבאדה, שרת המסחר, התעשייה והקואופרטיבים, עדיין קיים חוסר איזון גדול בסחר עם בריטניה. למעלה מ-100 חברות בבריטניה פועלות באוגנדה, ביניהן טולו נפט ובנק ברקליס[2].
נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יחסי אוגנדה–הממלכה המאוחדת באתר countrystudies
- ^ Britain sets its sights on Uganda באתר uganda.the-report
- ^ אתר על יחסי מדינות
29410198יחסי אוגנדה – הממלכה המאוחדת