יחסי ארצות הברית – הודו
| יחסי ארצות הברית – הודו | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | הודו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 3,287,263 |
| אוכלוסייה | |
| 346,048,636 | 1,455,280,125 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 27,360,935 | 3,549,919 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 79,067 | 2,439 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית פדרלית | רפובליקה סוציאליסטית פדרלית |
יחסי ארצות הברית-הודו הם היחסים הדיפלומטים המתקיימים בין ארצות הברית להודו.
היחסים ידעו עליות ומורדות רבים, כאשר עד 1991, היחסים בין הודו לארצות הברית היו לא טובים בעיקר בעקבות תמיכת ארצות הברית בפקיסטן והברית הצבאית של הודו עם ברית המועצות בתגובה לכך. לאחר המלחמה הקרה, הקשרים בין שתי המדינות התהדקו וכיום מוגדרים כטובים.
לארצות הברית ישנה שגרירות רשמית בניו דלהי ולהודו ישנה שגרירות רשמית בוושינגטון די.סי.
היסטוריה
לפני עצמאות הודו
בתקופת המנדט הבריטי בהודו, ארצות הברית תמכה בתנועת העצמאות ההודית בראשות מהטמה גנדי.
מלחמת העולם השנייה
במלחמת העולם השנייה, הפכה הודו לבסיס מרכזי של כוחות הברית במלחמה נגד האימפריה היפנית. עשרות אלפי חיילים אמריקאים הגיעו להודו והביאו עמם טכנולוגיות מתקדמות וכסף. ב-1945, מתיחות פרצה בהודו עקב הדרישה האמריקאית ממשלת הממלכה המאוחדת כי הודו תקבל עצמאות. בתגובה, ראש הממשלה הבריטי, וינסטון צ'רצ'יל, דחה את הדרישה.
1947-1997
לאחר עצמאות הודו, יחסיה עם ארצות הברית היו קרים. זאת, בשל קרבתה של ארצות הברית לפקיסטן, יריבתה של הודו בזמן המלחמה הקרה, עם הצטרפותה של פקיסטן לגוש המערבי בשנת 1954.
מדיניותה של הודו לא הייתה תואמת עם ארצות הברית או עם ברית המועצות, אך הקשר בין ארצות הברית לפקיסטן השפיע על היחסים.
בעת מלחמת קוריאה, שימשה הודו כמתווכת בין ארצות הברית לסין, זאת עקב התעקשותה להישאר נייטרלית במלחמה, חרף בקשת ארצות הברית שתצטרף אליה.
בין השנים 1947–1959, סיפקה ארצות הברית להודו סיוע בסה״כ 1.7 מיליארד דולר. ברית המועצות סיפקה לעומת זאת כמחצית מהכסף שסיפקה ארצות הברית, אך תרומתה הייתה משמעותית יותר לעין שכן היא סיפקה סיוע בתשתיות, הלוואות, העברת ידע טכני, תכנון כלכלי ולימוד מיומנויות בתחום התעשיות הכבדות.
בשנת 1959, דווייט אייזנהאואר, היה נשיא ארצות הברית הראשון המבקר בהודו. בתקופת נשיאותו של ג'ון פיצג'רלד קנדי, הודו נחשבה לשותפה אסטראטגית של ארצות הברית כנגד עליית סין הקומוניסטית. במהלך מלחמת הודו-סין ב-1962, הממשל האמריקאי סייעה להגן על הודו מפני סין.
לאחר ההתנקשות בקנדי ב-1963, הידרדרו בהדרגה היחסים בין הודו לארצות הברית. בעוד יורשו של קנדי, לינדון ג'ונסון ביקש לשמור על היחסים עם הודו נגד סין הקומוניסטית, הוא גם ביקש להדק את הקשרים עם פקיסטן במטרה למנוע התעצמות צבאית של הודו. תחת ממשל ניקסון, היחסים בין ארצות הברית להודו הגיעו לנקודת שפל ב-1970 כאשר ניקסון סייע צבאית לפקיסטן, שכן הודו, נראתה נוטה לעבר ברית המועצות.
במלחמת הודו-פקיסטן ב-1971, תמכה ארצות הברית בגלוי בפקיסטן ואף השיטה את נושאת המטוסים שלה, USS Enterprise, לעבר מפרץ בנגל, דבר אשר נתפס בהודו כהפגנת כוח של ארצות הברית.
ב-1974, ערכה הודו את ניסוי הגרעין הראשון שלה, ״בודהה מחייך״, חרף בקשת ארצות הברית שלא לערוך ניסוי זה.
בסוף שנות השבעים, תחת ממשלו של ג'ימי קרטר, היחסים בין ארצות הברית להודו השתפרו. למרות חזרתה של אינדירה גנדי לשלטון ב-1980, היחסים בין שתי המדינות המשיכו להשתפר בהדרגה.
1998-2004
זמן קצר לאחר שנבחר עתאל ביהרי וג׳פאיי לראש ממשלת הודו, הוא ביצע ניסוי גרעיני. ארצות הברית גינתה בחריפות את הניסוי הגרעיני והצביעה בעד הגינוי במועצת הביטחון של האומות המאוחדות המגנה את הניסוי. נשיא ארצות הברית ביל קלינטון החליט בעקבות הניסוי להטיל סנקציות כלכליות על הודו, הקפאת הלוואות של בנקים אמריקאים לחברות ממשלתיות הודיות, איסור על הלוואות לממשלת הודו למעט רכישת מזון. עם זאת, סנקציות אלו לא הוכיחו יעילות, הודו חוותה עלייה כלכלית חזקה בכך שהמסחר שלה עם ארצות הברית היווה רק חלק קטן מהתוצר לאומי גולמי שלה. רק יפן הצטרפה לארצות הברית בהטלת סנקציות ישירות, בעוד שרוב המדינות המשיכו לקיים מסחר עם הודו. עד מהרה, החליפו הנשיא קלינטון וראש הממשלה ההודי וג׳פאיי נציגים על מנת לשקם את היחסים בין שתי המדינות. במרץ 2000, ביקר הנשיא קלינטון בהודו וניהל מגעים דו-צדדיים וכלכליים עם ראש הממשלה וג׳פאיי. במהלך הביקור הוקם ״הפורום המדעי והטכנולוגי של הודו-ארצות הברית״.
במהלך היחסים הדיפלומטים עם ממשל בוש, הסכימה הודו לאפשר פיקוח בינלאומי הדוק על פיתוח הנשק הגרעיני שלה, אך לא לוותר על הארסנל הגרעיני שלה.
לאחר פיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית, שיתף הממשל ההודי פעולה עם ממשל בוש בשליטה על נתיבי הים ההודי הקריטיים מבחינה אסטרטגית.
2004-2014
בתקופת כהונתו של ג'ורג' ווקר בוש היה נראה כי היחסים בין ארצות הברית להודו פורחים. בעיקר על רקע החששות מגידול האסלאם הקיצוני, ביטחון האנרגיה ושינוי האקלים. ג׳ורג׳ בוש אמר: ״הודו היא דוגמה מצוינת לדמוקרטיה, היא אדוקה מאוד, יש לה מנהיגים דתיים מגוונים, אבל כולם מרגישים בנוח עם הדת שלה. העולם צריך את הודו״.
לאחר הצונאמי בדצמבר 2004, ארצות הברית שיתפה פעולה עם הודו בפעולות חיפוש והצלה באזורים שנפגעו.
בשנת 2005, חתמו הודו וארצות הברית על הסכם מסגרת ביטחוני למשך 10 שנים, הנועד להרחיב את שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות. באותה שנה, נחתם הסכם ״שמיים פתוחים״ תוך שיפור התיירות, העסקים המסחר בין שתי המדינות. ארצות הברית והודו גם חתמו על הסכם שיתוף פעולה בתחומי המדע והטכנולוגיה. לאחר הוריקן קטרינה, שלחה הודו כתרומה 5 מיליון דולרים לצלב האדום האמריקאי ושלחה שני שני מטעני אספקה של חומרי עזר וחומרים לסיוע. לאחר מכן, ב-1 במרץ 2006, ביקר הנשיא בוש ביקור דיפלומטי בהודו במטרה להרחיב את היחסים בין שתי המדינות.
בנובמבר 2010, ביקר הנשיא ברק אובמה בהודו, נאם בישיבה משותפת של הפרלמנט ההודי, שם הוא תמך בבקשתה של הודו למושב קבוע במועצת הביטחון של האומות המאוחדות.
הסכמים צבאיים ואסטראטגיים
במרץ 2009, חתמו הודו וארצות הברית על עסקה צבאית בסך 2.1 מיליארד דולר בה מכרה ארצות הברית שמונה P-8 Poseidons להודו. בנוסף, מכרה ארצות הברית להודו מטוסי תובלה צבאיים מסוג Boeing C-17 ומנועי אלקטריק F414 בסך 5 מיליארד דולר, אשר הוכרזו בביקורו של אובמה בהודו בנובמבר 2010.
יו״ר המטות המשולבים של ארצות הברית, מייק מאלן, עודד קשרים צבאיים חזקים יותר בין ארצות הברית להודו ואמר כי ״הודו התפתחה כשותפה אסטראטגית חזקה יותר ויותר של ארצות הברית״. מזכיר משרד החוץ האמריקאי, ויליאם ג׳וזף בראנס, אמר: ״מעולם לא היה רגע שבו הודו ואמריקה היו יותר חשובות זו לזו״. סגן שר ההגנה האמריקאי, אשטון קרטר אמר בפני אגודת בפני אגודת אסיה, בניו יורק בשנת 2012 כי היחסים בין הודו לארצות הברית הם בהיקף עולמי, מבחינת טווח ההשפעה וההשפעה של שתי המדינות.
הריגול האמריקאי נגד הודו
ב-2 ביולי 2014, הזמין משרד החוץ ההודי דיפלומטים אמריקאים לדון בטענות כי ה-CIA, ריגל אחרי אישים ויישויות הודיות בתוך הודו. מסמך משנת 2010 הודלף ע״י אדוארד סנודן ופורסם ע״י וושינגטון פוסט, כי סוכנויות המודיעין של ארצות הברית היו מורשות לרגל אחרי ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי.
תקרית דויאני חוברגדה
בדצמבר 2013, נעצרה דויאני חוברגדה, סגנית הקונסול הכללי של הודו בניו יורק, ע״י התובעים הפדרליים של ארצות הברית בגין הגשת מסמכי אשרת עבודה מזויפים עבור עוזרת הבית שלה, ולשלם לעוזרת הבין שלה ״הרבה פחות מהשכר המינימלי החוקי״. האירוע הביא למחאה מצד ממשלת הודו ולקרע ביחסי הודו-ארצות הברית. הודו דרשה התנצלות מצד ארצות הברית על ״השפלתה״ כביכול וארצות הברית סרבה להתנצל. הודו הגיבה על מה שנראה בעיניה כהתעללות בפקיד הקונסולרי שלה על ידי ביטול תעודות הזהות וזכויות היתר של אנשי הקונסוליה האמריקאית ומשפחותיהם בהודו והסרת מחסומים בטחוניים מול שגרירות ארצות הברית בניו דלהי.
חוברגדה הייתה נתונה לדין בעת מעצרה משום שהייתה לה חסינות קונסולרית בלבד ולא חסינות דיפלומטית רחבה יותר. לאחר מעצרה, העבירה ממשלת הודו את חוברגדה לשליחות ההודית באו״ם וכתוצאה מכך האשמות נגדה נסגרו במרץ 2014. עם זאת, בתוך שנה מהאירוע התחזקו יחסי הודו-ארצות הברית כאשר בינואר 2015, ביקר הנשיא אובמה בהודו.
2014 ואילך
כיום, הודו וארצות הברית מקיימות יחסים תרבותיים, אסטראטגיים וצבאיים נרחבים. ההתפתחויות האחרונות כוללות את הצמיחה המהירה של כלכלת הודו, קשרים הדוקים יותר בין התעשיות ההודיות לתעשיות האמריקאיות, בעיקר בתחום טכנולוגיית המידע והתקשורת, הנדסה ורפואה, שותפות בלתי רשמית לניהול שיתוף פעולה עם סין, טרור והידרדרות היחסים בין ארצות הברית לפקיסטן.
בפברואר 2016, הודיע הנשיא ברק אובמה על כוונתו לספק לפקיסטן 8 מטוסי F-16 בעלי יכולת גרעינית וכן מוצרים צבאיים שונים כגון 8 מכ״מים מסוג 9. זאת, למרות הסתייגויות חריפות מצד מחוקקים אמריקאים לכוונת אובמה. בעקבות הודעת אובמה, הזמינה ממשלת הודו את שגריר ארה״ב בהודו כדי להביע את מורת רוחה על מכירת מטוסי ה-F-16 לפקיסטן.
קישורים חיצוניים
24652715יחסי ארצות הברית – הודו