רבי יוסף אלטר הגר
.JPG) | |||||
| קברו (באמצע), ליד רבי אבדימי דמן חיפה | |||||
| לידה | קוסוב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ח' בתמוז ה'תרל"ט חיפה, ארץ ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין היהודי הישן של חיפה, ישראל | ||||
| מקום מגורים | קוסוב, סירט, רדאוץ, צפת | ||||
| מקום פעילות | סירט, רדאוץ, צפת | ||||
| בת זוג | לאה, נכדת רבי משה צבי מסאווראן | ||||
| אב | רבי חיים הגר מקוסוב | ||||
| אם | ציפורה | ||||
| |||||
רבי יוסף אלטר הגר (או אלטר יוסף; בערך ה'תקפ"ג – ח' בתמוז ה'תרל"ט) היה אדמו"ר מגזע קוסוב ברדאוץ שבבוקובינה, ואחר כך בארץ ישראל, צפת. מייסד חסידות רדוביץ.
ביוגרפיה
נולד כבן שני לרב חיים הגר ולציפורה בת רבי יהודה מאיר משפיטבקה. נישא ללאה בת רבי ישראל בן הרב משה צבי מסאווראן. התגורר בסאווראן, והיה חסידו של רבי משה צבי. אחרי פטירת רבי משה צבי, בכ"ה טבת תקצ"ח, עבר להתגורר בקוסוב ליד אביו.
אחרי פטירת אביו, בשנת תרי"ד, החל לכהן כאדמו"ר יחד עם שני אחיו, הרב יעקב שמשון הגר מקוסוב והרב מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ. בשנה הראשונה שהו שלושת האחים בקוסוב, לבקשת אמם, כעבור שנה עבר לסערעט (סירט)[1] שם התגורר כמה שנים ואחר כך עבר לרדאוץ (ראדעוויץ), על שמה נקרא.
בשנת תרל"ג עלה לארץ ישראל והשתקע בצפת, שם פתח בית מדרש וניהל אדמו"רות. את מקומו ברדוביץ כאדמו"ר, מילא בנו רבי משה על פי מינוי אביו.
בחודש כסליו תרל"ט נפטרה אשתו ונקברה בבית הקברות העתיק בצפת. רבי יוסף אלטר הגר נסע להבראה בחיפה ולרחוץ בימה, ובשהותו בחיפה בח' בתמוז נפטר. על מקום קבורתו התנהל ויכוח בין תושבי צפת לתושבי חיפה, כשבסופו של דבר נקבר בבית העלמין היהודי הישן של חיפה, ליד ציונו של האמורא רבי אבדימי דמן חיפה. כעבור תקופה הוקם על מקום קברו אוהל, על ידי בנו רבי משה.[2]
על פי המסופר היה נחשב לחכם, ואחרי פטירת אביו אמרו עליו שבוודאי יצליח להקים חצר מפוארת עם חסידים רבים, אך למעשה עקב מגוריו ברדוביץ שהייתה עיר מרוחקת ללא גרעין של חסידים לא הצליח לפתח בה את חצירו והוא עלה לארץ ישראל.[3]
בשנת תרל"ח, בעקבות סכסוך שהתגלע בהנהלת כולל עסטרייך-גליציה וכתבי פלסתר שיצאו נגד אחד המשולחים, שלחו דייני ורבני העיר צפת מכתב לראשי הכולל, בראש החותמים בא רבי יוסף אלטר מרדוביץ.[4]
משפחתו
- בנו הרב משה הגר (רדוביץ) - מילא את מקומו כאדמו"ר ברדוביץ, ובשנת תרנ"ז עלה אף הוא לארץ ישראל וכיהן כאדמו"ר בחיפה ולאחר מכן בצפת. בספרו "וייקח משה" הוא מביא ציטוטים רבים מתורותיו של אביו, ולפי דבריו בהקדמתו הוא קרא לספרו על שם הפסוק "וייקח משה את עצמות יוסף" כרמז לדברי אביו המוזכרים בספרו.
- בתו - נישאה לרבי שמואל שמעלקא רובין, בן רבי יצחק רובין מברודי, חתן הרב שלום רוקח מבעלז ונכד הרב נפתלי מרופשיץ. רבי שמעלקא כיהן כאדמו"ר מפורסם בסערעט (סירט) והיו לו חסידים רבים. כאשר חמיו רבי יוסף אלטר עלה לארץ עברו אליו חלק מהחסידים.
- בתו שיינדל רחל - נישאה לרב מאיר יהודה שפירא, אדמו"ר בבוקובסק.
לקריאה נוספת
- אבן שתייה, "מערכה חמישית: אדמו״ר הק׳ רבי אלטיר יוסף מראדיוויץ" עמודים ש"א-ש"כ
- שלמה יוסף אוביץ, "בית צדיקי ראדאוויץ", בתוך: וייקח משה, בני ברק תש"ס
קישורים חיצוניים
- רבי אלטר יוסף האגער בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס". (ביידיש)
- זאב בלוי, הערב: 142 לפטירת הרה"ק יוסף אלטר מראדוביץ זצ"ל בן ה'תורת חיים' מקוסוב ויז'ניץ, באתר JDN
הערות שוליים
- ^ ישראל בן שלמה חריף, עטרת תפארת ישראל, הסכמה של "רבי אלטיר יוסף מסעריד", באתר היברובוקס
- ^ אדמו"ר רבי יוסף אלטר האגר מראדוביץ, באתר mytzadik.
- ^ כך סיפר החסיד יודל עביר רוזנברג. יהודה לייב קוסטינר, טובות זכרונות חיפה תשע"ו, עמוד י"ג.
- ^ כרם החסידות Shevat 5746, באתר היברובוקס
יוסף אלטר הגר36470616Q20607195