יום הניצחון (9 במאי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מתוך המצעד במוסקבה לציון יום הניצחון בשנת 2018
חגיגות יום הניצחון במוסקבה, 2005

יום הניצחון או יום הניצחון במלחמת המולדת הגדולה הוא היום שבו חגגו בברית המועצות, וממשיכים לחגוג בחבר המדינות את הניצחון של הצבא האדום על גרמניה הנאצית במהלך החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, שנקראת גם מלחמת המולדת הגדולה. היום נחגג ב-9 במאי. בישראל מצוין היום כיום הניצחון על גרמניה הנאצית המעוגן בחוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית, התשע"ז–2017.

מדי שנה נערכים במהלך החג מצעדים צבאיים שהמפורסם שבהם הוא המצעד הצבאי במוסקבה, משגרים זיקוקין די-נור, שמים זרי פרחים על קברי חיילים שנהרגו במהלך המלחמה ועומדים דקת דומייה לזכרם. בנוסף לאירועים אלה, היום מוכרז בכל המדינות כיום שבתון וערוצי הטלוויזיה משדרים בו תוכניות הקשורות למלחמת העולם ולאירועי יום הניצחון.

בברית המועצות

היום הפך ליום שבתון רק בשנת 1965, כ-20 שנה לאחר הניצחון. במהלך קיומה של ברית המועצות המצעד הצבאי המרכזי בכיכר האדומה נערך בשנים 1965, 1975, 1985 ו-1990.

לרגל חגיגות ה-30 לניצחון הכריז המשטר הסובייטי ב-1975 על תחרות לכתיבת שיר מיוחד ליום הניצחון. הצמד ולדימיר חריטונוב (מילים) ודוויד טוקמנוב (לחן) חיברו יחדיו שיר שנקרא "דן פובדי", יום הניצחון (День Побе́ды), מארש עליז וקצבי. חבר השופטים, שהורכב כולו מאנשים שגדלו על ברכי התרבות הסובייטית בעידן סטלין, לא אהבו את השיר, שבוצע בידי הזמר הרוסי המפורסם לב לשצ'נקו (Лев Ле́щенко). אלא שהשיר הפך ללהיט ענק לאחר שלשצ'נקו השמיע אותו ב-10 בנובמבר אותה שנה, בקונצרט חגיגי בארמון הקונגרסים של הקרמלין, לרגל יום המיליציה. הקהל הנלהב קם על רגליו, הריע ממושכות וביקש הדרן. השיר התחבב מהר מאד גם על ליאוניד ברז'נייב ומאז הוא מושר בכל שנה בחגיגות יום הניצחון, כשבכיכר האדומה מתלווה לשירה גם ירי מאסיבי של זיקוקין די-נור. הבית האחרון בשיר, שמעלה לא אחת דמעות של התרגשות בקרב השרים, אומר: ”אמא, לא כולנו חזרנו. חצינו את כל אירופה, את חצי כדור הארץ, כדי להגיע ליום הזה, יום הניצחון”.

גם לאחר התפרקות ברית המועצות, מדינות חבר העמים ממשיכות לחגוג את ציון המאורע ביום זה. המצעד הצבאי הראשון לאחר התפרקות ברית המועצות נערך בשנת 1995.

וטרנים ממלחמת העולם השנייה, יוצאי הצבא האדום, צועדים ברחובות קייב ב-9 במאי 2011, במצעד לרגל 66 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית. כמקובל בקרבם, הם עונדים על דש מדיהם את אותות ההצטיינות בהם זכו.

ברוסיה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מצעדי יום הניצחון במוסקבה

ברוסיה מציינים את יום הניצחון ב-9 במאי במצעד צבאי חגיגי שנתי בכיכר האדומה, בהשתתפות וֶטֶרָנים, יוצאי צבא ממלחמת העולם השנייה. מצעדים דומים מתקיימים באוקראינה, בבלארוס ובמדינות נוספות של חבר המדינות. השיר המרכזי המושמע בטקסים אלה הוא "יום הניצחון". מצעד יום הניצחון ברוסיה וגרורותיה נחשב לראוותני במיוחד וצועדים בו אלפי חיילים ומכשור צבאי.

בישראל

בימת הטקס ב"יער הצבא האדום". מצד ימין דגלי ישראל וברית המועצות ומצד שמאל, אנדרטה לזכר חיילי הצבא האדום.
גן הפרטיזנים בחולון, 11 במאי 2008. בעיר שבה יש אוכלוסייה גדולה של עולים מרוסיה, מניחים מדי שנה, ביום השואה ובתשעה במאי, פרחים בצד השלט הנושא את שם הגן.

בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, בשבת הקרובה ל-9 במאי - יום הניצחון על גרמניה הנאצית וכניעתה לצבא האדום, היו נאספים אלפי חוגגים "ביער הצבא האדום" בהר הרוח הסמוך למעלה החמישה. החוגגים היו חברי מק"י, בנק"י, מפ"ם ואנשי שמאל רבים לחגיגת הזדהות עם ברית המועצות. על במה היו נואמים חברי כנסת של מק"י כמו מאיר וילנר, שמואל מיקוניס, תופיק טובי ואחרים, בשבח ברית המועצות ובגנות המקארתיזם האמריקאי ודיכוי המגזר הערבי באמצעות הממשל הצבאי. אלכסנדר פן היה קורא משיריו והקהל היה חוגג בפיקניק המוני. עם הפילוג במק"י ולאחריו - ניתוק הקשרים עם ברית המועצות, נפסקו החגיגות ההמוניות. אף על פי שעד היום, נוהגים חברי מק"י וחד"ש לציין את האירוע בפיקניק והנחת זרים.

בסוף השבוע שאחרי 9 במאי ישנו פיקניק מטעם תנועת הידידות עם עמי ברית המועצות, ביער הצבא האדום, בו מניחים זרים על אנדרטה לזכר חיילי הצבא האדום בזמן המלחמה ושרים שירים.

באופן רשמי הוחלט על ציון יום הניצחון עם חקיקת חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה בשנת 2000, ביוזמת הממשלה וחברי כנסת מסיעות ישראל בעליה והאיחוד הלאומי-ישראל ביתנו. בחוק זה נכלל תיקון עקיף לחוק זיכרון השואה והגבורה - יד ושם, הקובע את 9 במאי כיום הניצחון על גרמניה הנאצית, עם אפשרות להזיזו כאשר הוא חל ביום חג, מנוחה או שבתון, או ביום זיכרון או ציון ממלכתי, או ביום שלפני אחד מימים אלה. ביולי 2017 אושר בכנסת חוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית, התשע"ז–2017, המוקדש כולו לקביעת 9 במאי כיום לציון ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית.[1]

ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, נשא ב-9 במאי 2007 נאום במליאת הכנסת, לציון 62 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית, בו אמר:

"ביום זה יום הניצחון על הנאציזם – אנחנו מצדיעים למי ששחררו את העולם מן הסיוט שבו הוא חי במשך שש שנים ארוכות, מיליוני החיילים מצבאות בעלות הברית שניצחו במערכה הגורלית לעתידה של האנושות, המערכה הכבדה רבת הקרבנות על כבודו של האדם וחירותו.
לצד הכוחות שנלחמו בחירוף נפש נגד חיית האדם הנאצית היו גם כמיליון וחצי מן הגיבורים האלה – בני העם היהודי – חיילים בצבאות בעלות הברית, לוחמים ביחידות הפרטיזנים בארצות מזרח אירופה ובשורות המחתרות האנטי-פשיסטיות במערב אירופה ובצפון אפריקה.

בכל מלחמה – נלחמים על החיים ועל המוות. במלחמה נגד הנאציזם, נלחם הלוחם היהודי לא רק על חייו שלו אלא על חיי העם היהודי כולו. כרבע מיליון לוחמים יהודיים נפלו בקרב. יותר מ-200,000 זכו בעיטורי גבורה ובאותות הצטיינות. הם לחמו בכל הצבאות בכל הגזרות – ובכל התפקידים, מהם גם תפקידי פיקוד בכירים ביותר. המודעות לכך שהמלחמה היא מלחמה על גורלו של העם היהודי הביאה לא פחות מ-30,000 איש ואישה מתוך ה-400,000 שמנה היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם, להתנדב לשורות הצבא הבריטי מתוך רצון להשתתף במאמץ המלחמתי. חמשת אלפים וחמש מאות מהם לחמו במסגרת הבריגדה שלקחה חלק בקרבות נגד הדיוויזיות הגרמניות על אדמת איטליה – ואנשיה יצאו בהמשך להצלת שארית הפליטה ברחבי אירופה העשנה".[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יום הניצחון בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0