יום הניצחון (9 במאי)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חג ריקה.
יום הניצחון או יום הניצחון במלחמת המולדת הגדולה הוא היום שבו חגגו בברית המועצות, וממשיכים לחגוג במדינות ברית המועצות לשעבר את הניצחון של הצבא האדום על גרמניה הנאצית בהכרעת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, שנקראת גם מלחמת המולדת הגדולה. היום נחגג ב-9 במאי, תאריך המציין את יום כניעת גרמניה הנאצית לפי שעון מוסקבה.[1] בישראל מצוין היום כיום הניצחון על גרמניה הנאצית המעוגן בחוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית, התשע"ז–2017.
מדי שנה נערכים במהלך החג מצעדים צבאיים שהמפורסם שבהם הוא המצעד הצבאי במוסקבה, משגרים זיקוקין די-נור, שמים זרי פרחים על קברי חיילים שנהרגו במהלך המלחמה ועומדים דקת דומייה לזכרם. בנוסף לאירועים אלה, היום מוכרז בכל המדינות כיום שבתון וערוצי הטלוויזיה משדרים בו תוכניות הקשורות למלחמת העולם ולאירועי יום הניצחון.
בברית המועצות
היום הפך ליום שבתון רק בשנת 1965, כ-20 שנה לאחר הניצחון. במהלך קיומה של ברית המועצות המצעד הצבאי המרכזי בכיכר האדומה נערך בשנים 1965, 1975, 1985 ו-1990.
לרגל חגיגות ה-30 לניצחון הכריז המשטר הסובייטי ב-1975 על תחרות לכתיבת שיר מיוחד ליום הניצחון. הצמד ולדימיר חריטונוב (מילים) ודוויד טוקמנוב (לחן) חיברו יחדיו שיר שנקרא "דן פובדי", יום הניצחון (День Побе́ды), מארש עליז וקצבי. חבר השופטים, שהורכב כולו מאנשים שגדלו על ברכי התרבות הסובייטית בעידן סטלין, לא אהבו את השיר, שבוצע בידי הזמר הרוסי המפורסם לב לשצ'נקו (Лев Ле́щенко). אלא שהשיר התפרסם לאחר שלשצ'נקו השמיע אותו ב-10 בנובמבר אותה שנה, בקונצרט בארמון הקונגרסים של הקרמלין, לרגל יום המיליציה. הקהל קם על רגליו, הריע ממושכות וביקש הדרן. השיר התחבב מהר מאוד גם על ליאוניד ברז'נייב ומאז הוא מושר בכל שנה בחגיגות יום הניצחון, כשבכיכר האדומה מתלווה לשירה גם ירי מאסיבי של זיקוקין די-נור. הבית האחרון בשיר אומר: ”אמא, לא כולנו חזרנו. חצינו את כל אירופה, את חצי כדור הארץ, כדי להגיע ליום הזה, יום הניצחון”.
גם לאחר התפרקות ברית המועצות, מרבית מדינות חבר העמים ממשיכות לחגוג את ציון המאורע ביום זה. ב-2022 לאחר פרוץ מלחמת אוקראינה–רוסיה, אוקראינה עברה לציין את יום הניצחון בתאריכו האירופי, 8 במאי.[2] המצעד הצבאי הראשון לאחר התפרקות ברית המועצות נערך בשנת 1995.
ברוסיה
ערך מורחב – מצעדי יום הניצחון במוסקבה
ברוסיה מציינים את יום הניצחון ב-9 במאי במצעד צבאי חגיגי שנתי בכיכר האדומה, בהשתתפות וֶטֶרָנים, יוצאי צבא ממלחמת העולם השנייה. מצעדים דומים מתקיימים באוקראינה, בבלארוס ובמדינות נוספות של חבר המדינות. השיר המרכזי המושמע בטקסים אלה הוא "יום הניצחון". מצעד יום הניצחון ברוסיה וגרורותיה נחשב לראוותני במיוחד וצועדים בו אלפי חיילים ומכשור צבאי.
בישראל
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, בשבת הקרובה ל-9 במאי - יום הניצחון על גרמניה הנאצית וכניעתה לצבא האדום, היו נאספים אלפי חוגגים ב"יער הצבא האדום" בהר הרוח הסמוך למעלה החמישה. החוגגים היו חברי מק"י, בנק"י, מפ"ם, אחדות העבודה ואנשי שמאל רבים לחגיגת הזדהות עם ברית המועצות. כמו כן השתתפו באירועים נואמים ממדינות הגוש המזרחי.[3] על הבמה היו נואמים חברי כנסת של מק"י כמו מאיר וילנר, שמואל מיקוניס, תופיק טובי ואחרים, בשבח ברית המועצות ובגנות המקארתיזם האמריקאי ודיכוי המגזר הערבי באמצעות הממשל הצבאי. אלכסנדר פן היה קורא משיריו והקהל היה חוגג בפיקניק המוני. עם הפילוג במק"י ולאחריו - ניתוק הקשרים עם ברית המועצות, נפסקו החגיגות ההמוניות. אף על פי שעד היום, נוהגים חברי מק"י וחד"ש לציין את האירוע בפיקניק והנחת זרים.
בסוף השבוע שאחרי 9 במאי ישנו פיקניק מטעם תנועת הידידות עם עמי ברית המועצות, ביער הצבא האדום, בו מניחים זרים על אנדרטה לזכר חיילי הצבא האדום בזמן המלחמה ושרים שירים.
באופן רשמי הוחלט על ציון יום הניצחון עם חקיקת חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה בשנת 2000, ביוזמת הממשלה וחברי כנסת מסיעות ישראל בעליה והאיחוד הלאומי-ישראל ביתנו. בחוק זה נכלל תיקון עקיף לחוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, הקובע את 9 במאי כיום הניצחון על גרמניה הנאצית, עם אפשרות להזיזו כאשר הוא חל ביום חג, מנוחה או שבתון, או ביום זיכרון או ציון ממלכתי, או ביום שלפני אחד מימים אלה. ביולי 2017 אושר בכנסת חוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית, התשע"ז–2017, המוקדש כולו לקביעת 9 במאי כיום לציון ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית.[4]
ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, נשא ב-9 במאי 2007 נאום במליאת הכנסת, לציון 62 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית, בו אמר:
"ביום זה יום הניצחון על הנאציזם – אנחנו מצדיעים למי ששחררו את העולם מן הסיוט שבו הוא חי במשך שש שנים ארוכות, מיליוני החיילים מצבאות בעלות הברית שניצחו במערכה הגורלית לעתידה של האנושות, המערכה הכבדה רבת הקורבנות על כבודו של האדם וחירותו.
לצד הכוחות שנלחמו בחירוף נפש נגד חיית האדם הנאצית היו גם כמיליון וחצי מן הגיבורים האלה – בני העם היהודי – חיילים בצבאות בעלות הברית, לוחמים ביחידות הפרטיזנים בארצות מזרח אירופה ובשורות המחתרות האנטי-פשיסטיות במערב אירופה ובצפון אפריקה.
בכל מלחמה – נלחמים על החיים ועל המוות. במלחמה נגד הנאציזם, נלחם הלוחם היהודי לא רק על חייו שלו אלא על חיי העם היהודי כולו. כרבע מיליון לוחמים יהודיים נפלו בקרב. יותר מ-200,000 זכו בעיטורי גבורה ובאותות הצטיינות. הם לחמו בכל הצבאות בכל הגזרות – ובכל התפקידים, מהם גם תפקידי פיקוד בכירים ביותר. המודעות לכך שהמלחמה היא מלחמה על גורלו של העם היהודי הביאה לא פחות מ-30,000 איש ואישה מתוך ה-400,000 שמנה היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם, להתנדב לשורות הצבא הבריטי מתוך רצון להשתתף במאמץ המלחמתי. חמשת אלפים וחמש מאות מהם לחמו במסגרת הבריגדה שלקחה חלק בקרבות נגד הדיוויזיות הגרמניות על אדמת איטליה – ואנשיה יצאו בהמשך להצלת שארית הפליטה ברחבי אירופה העשנה".[5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מצעד הניצחון בכיכר האדומה, 9 במאי 2005
- אדי ז'נסקר, כ-15 אלף וטרנים יוצאי מדינות חבר העמים חיים בישראל. יום הניצחון על גרמניה הנאצית הוא חג לאומי ומקור לגאווה עבורם, באתר "שיחה מקומית", 8 במאי 2014
חגיגות יום הניצחון בירושלים, יוני 1945, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- עצרת אלפים ביער הצבא הסובייטי בהרי בירושלים, קול העם, 31 במאי 1959
חוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית, בספר החוקים הפתוח
הערות שוליים
- ^ Michael Y. Park, Why Does Russia Celebrate V-E Day on May 9?“, History Net, April 29 2022
- ^ אנשיל פפר, אוקראינה מתנתקת מ"יום הניצחון", שהפך למפגן לאומנות רוסית, באתר הארץ, 9 במאי 2022
- ^ "חג הצבא הסובייטי", הארץ, 10 במאי 1953
יום הצבא האדום, שערים, 9 במאי 1956
עצרת לציון הנצחון על גרמניה הנאצית, הצופה, 9 במאי 1965 - ^
היסטוריית החקיקה של חוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית, התשע"ז–2017, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ דברי ראש הממשלה בישיבה מיוחדת לציון 62 לניצחון על גרמניה הנאצית, בכנסת, באתר של משרד ראש הממשלה
38663339יום הניצחון (9 במאי)