יוהנס פריסנר
 | |
| גנרל יוהנס פריסנר | |
| לידה |
22 במרץ 1892 חמניץ, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
26 ביוני 1971 (בגיל 79) באד רייכנהאל, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1911–1945 (כ־34 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-אוברסט (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-102 מפקד הקורפוס ה-23 מפקד הארמייה הרביעית מפקד פלגת הארמייה פריסנר מפקד פלגת הארמייה נארווה מפקד קבוצת ארמיות צפון מפקד קבוצת ארמיות דרום אוקראינה מפקד קבוצת ארמיות דרום | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
גנרל-אוברסט יוהנס (הנס) פריסנר (בגרמנית: Johannes (Hans) Frießner; 22 במרץ 1892 – 26 ביוני 1971) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
פריסנר נולד ב-22 במרץ 1892 בחמניץ, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1911 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-103 (הסקסוני ה-2). לאחר מכן הועבר פריסנר לרגימנט הרגלים ה-179, ולחם בשורותיו בתחילת מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן שימש כקצין מטה בדיוויזיה ה-24 (הסקסונית ה-2). על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של המסדר הצבאי של סנט היינריך (סקסוניה), צלב האבירים של מסדר אלברט הסקסוני עם חרבות, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר פריסנר ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1924 מונה למפקד פלוגה 5 ברגימנט ה-10 (הסקסוני), בשנת 1928 מונה כמדריך טקטיקות ושליש למפקד בית הספר באקדמיה הצבאית בדרזדן, וב-1 באפריל 1933 הועלה לדרגת מיור. ב-1 באוקטובר 1934 מונה למפקד גדוד ברגימנט הרגלים גטינגן, ובמקביל מונה למדריך בבית הספר הצבאי בפוטסדם, וב-1 באוקטובר 1935 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. ב-1 במרץ 1938 מונה פריסנר לראש מטה מפקדת הפיקוח על בתי הספר הצבאיים בברלין, וב-20 בספטמבר 1938 הועלה לדרגת אוברסט.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה היה פריסנר ראש אגף החינוך של הוורמאכט, וב-1 באוגוסט 1940 הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-1 במאי 1942 מונה פריסנר למפקד הדיוויזיה ה-102, שהייתה חלק מהקורפוס ה-23 במסגרת הארמייה התשיעית, וב-1 באוקטובר 1942 הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-19 בינואר 1943 מונה פריסנר למפקד הקורפוס ה-23 שהיה חלק מהארמייה התשיעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, וב-1 באפריל הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. פריסנר לחם עם הקורפוס שבפיקודו באזור אורל, ועל כך קיבל ב-9 ביוני 1943 את הצלב הגרמני בזהב. לאחר מכן לחם עמו בקרב קורסק, ועל כך קיבל את צלב האבירים של צלב הברזל. בדצמבר 1943 מונה למפקד הארמייה הרביעית, ופיקד עליה עד ינואר 1944. ב-4 בפברואר 1944 מונה פריסנר למפקד "פלגת הארמייה פריסנר", שהפכה ב-23 בפברואר לפלגת הארמייה נארווה, והחזיקה את הקו בתפר בין הארמייה ה-16 לארמייה ה-18 כחלק מקבוצת ארמיות צפון. על פעולותיו בקרבות קיבל פריסנר ב-9 באפריל 1944 תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-1 ביולי 1944 הועלה פריסנר לדרגת גנרל אוברסט, וב-4 ביולי מונה למפקד קבוצת ארמיות צפון במקום גנרל גאורג לינדמן, אך ב-23 ביולי הועבר לפקד על קבוצת ארמיות דרום אוקראינה. פריסנר פיקד על קבוצת הארמיות במבצע יאשי-קישינב שבו כותרה הארמייה השישית, ובעקבותיה השתלט הצבא הסובייטי במהירות על רומניה ובולגריה, וברומניה התחוללה הפיכה, שהביאה להדחתו של אנטונסקו, ולמעבר של רומניה ממחנה הציר למחנה בעלות הברית. ב-23 בספטמבר שונה שמה של קבוצת הארמיות לקבוצת ארמיות דרום, אולם הכוחות הסובייטיים המשיכו בהתקדמות מהירה דרך בולגריה, נכנסו לצפון יוגוסלביה, חברו עם צבא הפרטיזנים של טיטו, וב-20 באוקטובר שחררו את בלגרד. באוקטובר חדרו הכוחות הסובייטיים להונגריה המזרחית, ורק אז נבלמה התקדמותם, לאחר שנתקלו בהתנגדות עזה של כוחות הונגריים וגרמניים מתוגברים. ב-22 בדצמבר 1944 הודח פריסנר מתפקידו, עקב כישלונו בבלימת הסובייטים.
לאחר המלחמה
בסוף המלחמה נפל פריסנר בשבי האמריקאי, ממנו שוחרר בנובמבר 1947. לאחר שחרורו כיהן פריסנר כיו"ר איגוד החיילים הגרמנים, שהגן על מעשי הוורמאכט בשעת המלחמה, וכתב ספר על מה שהוא כינה "הבגידה של הרומנים" - המעבר של רומניה למחנה בעלות הברית ב-1944. פריסנר התגורר בבאד רייכנהאל עד למותו ב-26 ביוני 1971.
קישורים חיצוניים
- יוהנס פריסנר באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
35359333יוהנס פריסנר