גאורג-הנס ריינהרדט
 | |
| לידה |
1 במרץ 1887 באוצן, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
22 בנובמבר 1963 (בגיל 76) טגרנזי, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
 גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1907–1945 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-אוברסט |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-4 מפקד קורפוס הפאנצר ה-41 מפקד ארמיית הפאנצר השלישית מפקד קבוצת ארמיות מרכז | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
גאורג-הנס ריינהרדט (בגרמנית: Georg-Hans Reinhardt; 1 במרץ 1887 – 23 בנובמבר 1963) היה מפקד שריון גרמני במלחמת העולם השנייה שפיקד על ארמיית הפאנצר השלישית בקבוצת ארמיות מרכז בחזית המזרחית. לאחר סיום המלחמה נדון ל-15 שנות מאסר על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
ריינהרדט נולד ב-1 במרץ 1887, בבאוצן שהשתייכה לממלכת סקסוניה. בשנת 1907 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-107 (הסקסוני ה-8 - הנסיך יוהאן גאורג). בשנת 1912 עבר לרגימנט הלנסרים ה-18 לחצי שנה, ולאחר מכן חזר לרגימנט שלו, ולחם בשורותיו במהלך מלחמת העולם הראשונה, ב-25 בספטמבר 1914 הועלה לדרגת אובר לויטננט, וב-22 במאי 1916 הועלה לדרגת האופטמן, ומונה לתפקיד מטה במטה הכללי. בינואר 1917 הועבר לחזית המזרחית ומונה לתפקיד מטה בדיוויזיית הפרשים ה-8, ובסוף המלחמה שימש כקצין אג"ם בדיוויזיה ה-192 בחזית המערבית. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן, צלב האבירים של המסדר הצבאי של סנט היינריך, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר ריינהרדט ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 במרץ 1925 הועלה לדרגת מיור, ובאביב 1925 מונה למפקד פלוגה 4 ברגימנט הפרשים ה-12 (הסקסוני). באביב 1928 מונה לתפקיד מטה במשרד המלחמה, וב-10 באוקטובר 1931 הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט. באביב 1932 מונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט הרגלים ה-10 (הסקסוני), ובאביב 1933 מונה לראש מטה הדיוויזיה ה-4 של הרייכסווהר. בסתיו 1933 הועבר בחזרה למשרד המלחמה, ומילא תפקיד מטה באגף ההדרכה. ב-1 בפברואר 1934 הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 באפריל 1937 הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-12 באוקטובר 1937 מונה למפקד חטיבת הרובאים ה-1, וב-10 בנובמבר 1938 מונה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-4.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה ריינהרדט מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-4, ולחם עימה במהלך המערכה בפולין כחלק מהקורפוס הממונע ה-16 במסגרת הארמייה העשירית. על אף שכשל בתחילה, בקרב בעיירה מורקה, ב-1 בספטמבר 1939, והדיוויזיה שלו עוכבה על ידי הכוחות הפולנים מבלי שהצליח לפרוץ את קווי ההגנה, היו אנשיו בין הראשונים שפרצו את הגנת ורשה, והביאו לנסיגת הכוחות הפולנים אל מחוץ לוורשה. בשל הצטיינותו במערכה זו הועלה ריינהרדט ב-1 באוקטובר 1939 לדרגת גנרל לויטננט, וב-27 באוקטובר קיבל את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל.
ב-15 בפברואר 1940 מונה ריינהרדט למפקד הקורפוס הממונע ה-41, ובמקומו מונה לודוויג פון רדלמייר למפקד הדיוויזיה. ריינהרדט פיקד על הקורפוס במהלך המערכה על צרפת כחלק מקבוצת הפאנצר קלייסט במסגרת קבוצת ארמיות A. הקורפוס השתתף בהבקעת המגננה הצרפתית דרך יער הארדנים אל מעבר לנהר המאס, וחצה את המאס בין ה-13 במאי ל-15 במאי ליד העיירה מונתארם. ריינהרדט היה אחד מבין שלושת מפקדי השריון שהיוו את חוד החנית של הכוח המבקיע, וביססו את ראשי הגשר מעבר למאס. השניים האחרים היו ארווין רומל, אז מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-7, והיינץ גודריאן, מפקד הקורפוס הממונע ה-19. לאחר חציית המאס המשיכו כוחותיו של ריינהרדט אל תעלת למאנש, וב-1 ביוני 1940 הועלה ריינהרדט לדרגת גנרל חיל השריון. לאחר נפילת צרפת המתין ריינהרדט בראש כוח השריון שלו לקבלת פקודת צליחת התעלה במבצע ארי הים, אך בשל כישלון הלופטוואפה בקרב על בריטניה הפקודה מעולם לא הגיעה.
במהלך מבצע ברברוסה, לחם ריינהרדט עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מארמיית הפאנצר הרביעית במסגרת קבוצת ארמיות צפון, והגיע עד לנינגרד, צפונה יותר מכל מפקד גרמני אחר. ב-5 בספטמבר 1941 מונה למפקד ארמיית הפאנצר השלישית, ופיקד עליה במהלך מבצע טייפון. ב-1 בינואר 1942 הועלה ריינהרדט לדרגת גנרל-אוברסט, וב-17 בפברואר קיבל תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. במהלך 1942 ו-1943 פיקד ריינהרדט על ארמיית הפאנצר השלישית באגף הצפוני של קבוצת ארמיות מרכז מצפון לסמולנסק, ובחורף 1943–1944 ניהל קרבות הגנה מוצלחים נגד הרוסים. על פעולותיו בקרבות קיבל ריינהרדט ב-26 במאי 1944 תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. במהלך 1944 הוביל את צבאותיו בנסיגה לאורך רוסיה בחזרה לפולין ולפרוסיה המזרחית.
ב-16 באוגוסט 1944 מונה ריינהרדט למפקד קבוצת ארמיות מרכז. קבוצה זו כללה עתה את כל הכוחות הגרמנים בפולין ובמזרח פרוסיה, שהתכוננו לספוג את עוצמת המהלומה של המתקפה הרוסית. אך מינוי זה לא החזיק מעמד זמן רב, ב-26 בינואר 1945 לאחר ויכוח עם היטלר פוטר ריינהרדט מכל תפקידיו ופרש משירות פעיל.
לאחר המלחמה
ביוני 1945 נעצר ריינהרדט על ידי צבא ארצות הברית ונשפט ב"משפט הפיקוד הגבוה" במשפטי נירנברג הוא נמצא אשם בפשעי מלחמה, לרבות טיפול לא נאות בשבויים, ורצח, גירוש ולקיחת בני ערובה אזרחיים. לאחר שהכחיש את אשמתו, והורשע, נדון ל-15 שנות מאסר, אך שוחרר ב-1952.
ב-1954, לאחר שחרורו מהכלא, היה לנשיא "החברה למדעי ההגנה", וכתב מאמרים רבים בנושאים צבאיים. כהכרה בערכה של פעילותו זו ניתן לו, בשנת 1962 "הצלב הגדול של ההצטיינות" של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (Bundesverdienstkreuz), עיטור הצטיינות כללי המוענק על ידי הממשלה הפדרלית. ריינהרדט מת בטגרנזי, ב-22 בנובמבר 1963.
קישורים חיצוניים
- גאורג-הנס ריינהרדט באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית
- גאורג-הנס ריינהרדט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
35362409גאורג-הנס ריינהרדט