אלפרד קלר
 | |
| אלפרד קלר | |
| לידה |
19 בספטמבר 1882 בוכום, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
11 בפברואר 1974 (בגיל 91) ברלין, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1905–1945 (כ־40 שנה) |
| דרגה |
 גנרל-אוברסט |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד צי האוויר הראשון | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
אלפרד קלר (בגרמנית: Alfred Keller; 19 בספטמבר 1882 - 11 בפברואר 1974) היה גנרל-אוברסט בלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני), ואחד הגנרלים המעוטרים ביותר בלופטוואפה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
קלר נולד בבוכום שהשתייכה לאימפריה הגרמנית ב-19 בספטמבר 1882. בשנת 1905 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לגדוד ההנדסה ה-17 (פרוסיה המערבית ה-1), ובשנת 1912 עבר לשירות האוויר הגרמני, וכעבור שנה הוכשר כטייס.
במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת קלר בחזית המערבית, והשתתף בפעולות הפצצה רבות נגד האויב, ועל כך קיבל ב-1 בדצמבר 1917 את עיטור הפור לה מריט. על פעולותיו במלחמה קיבל קלר עיטורים רבים, וביניהם הפור לה מריט, צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן עם חרבות, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
בין המלחמות
לאחר המלחמה פרש קלר מהצבא ומונה למנהל חברת התעופה "דויטשה לופטהאנזה". בשנת 1933 הוקם הלופטוואפה, וקלר נקרא על ידי גרינג להצטרף אליו, ומונה למפקד טייסת ההפצצה הראשונה בדרגת אוברסט. ב-1 באפריל 1936 הועלה קלר לדרגת גנרל מיור, ובחורף 1936 מונה קלר למפקד הלופטוואפה בפרוסיה המזרחית. ב-1 בפברואר 1938 מונה קלר למפקד המחוז האווירי השני והועלה לדרגת גנרל לוטננט, וב-1 באפריל 1939 הועלה לדרגת גנרל חיל האוויר, ומונה למפקד דיוויזיית האוויר ה-4.
מלחמת העולם השנייה
בפרוץ המלחמה פיקד קלר על דיוויזיית האוויר ה-4, שהפכה ב-11 באוקטובר 1939 לקורפוס האוויר ה-4, והוביל אותה במהלך המערכה בפולין, המערכה בנורווגיה והמערכה על צרפת. ב-24 ביוני 1940 קיבל קלר את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-19 ביולי 1940 הועלה לדרגת גנרל-אוברסט. ב-20 באוגוסט 1940 מונה קלר למפקד צי האוויר הראשון, ופיקד עליו במהלך הקרב על בריטניה, המערכה בבלקן, ובמבצע ברברוסה. ב-12 ביוני 1943 פרש קלר משירות פעיל, ומונה למפקד קורפוס התעופה הנציונל-סוציאליסטי, ובנוסף כיהן כמנהל אגף החימוש בלופטוואפה.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה שהה קלר במחנה שבויים בריטי עד לשנת 1947, ולאחר מכן התגורר בברלין, עד למותו ב-11 בפברואר 1974.
קישורים חיצוניים
- אלפרד קלר בגרמנית
