הרב יהושע בן-מאיר
.jpg) | |
| הרב בן מאיר (משמאל) בהכנסת ספר תורה בישיבת מרכז הרב | |
| לידה |
נובמבר 1947 (גיל: 77) י"ג בכסלו ה'תש"ח |
|---|---|
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | הלכות צבא, משפט עברי, רפואה והלכה ועוד |
| רבותיו |
הרב שלמה זלמן אוירבך הרב שמואל רוזובסקי הרב ניסן מאיר זק"ש הרב צבי יהודה הכהן קוק הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. |
.jpg)
הרב מאיר יהושע בן-מאיר (נולד בי"ג בכסלו תש"ח נובמבר 1947) הוא מייסד ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת ומי שעמד בראשה.
ביוגרפיה
נולד בארצות הברית וגדל ברמת גן. אביו היה הרב ישראל שלמה בן-מאיר (רוזנברג), חבר הכנסת מטעם המפד"ל (בכנסות שנייה עד השביעית). אחיו הגדול הוא יהודה בן-מאיר, שהיה אף הוא חבר הכנסת מטעם המפד"ל (בכנסות השביעית עד העשירית).
למד בישיבת קול תורה בין השנים תשי"ט–תשכ"ה ושמע שיעורים באופן קבוע אצל הרב שלמה זלמן אוירבך אשר בנה אצלו את דרך הגישה היסודית לסוגיה וסברא ישרה. לאחר מכן למד בישיבת פוניבז' בין השנים תשכ"ו–תשכ"ז עד לאחר מלחמת ששת הימים. בשנים אלו למד את דרך הלימוד הישיבתית-בריסקאית מהרב שמואל רוזובסקי וכן למד מהרב אלעזר מנחם שך והרב דוד פוברסקי. בשנת ה'תשכ"ח עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב עד שנת תשל"א, במרכז הרב נעשה לתלמידם של רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא אשר ממנו קיבל את עיקר דרכו בהלכה ובו דבק עד פטירתו בשנת ה'תשס"ח, לצד לימוד גם מפיהם של הרב מרדכי פרום, הרב שלום נתן רענן והרב דוד כהן (הנזיר). הוא היה גם תלמידו של הרב ניסן זק"ש, אשר ממנו למד את דרך העיון והדקדוק בדבריהם של הראשונים.[1]
הוסמך לרבנות על ידי הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, הרב יצחק אריאלי, הרב ניסן זק"ש והרב אברהם שפירא. הוסמך לדיינות על ידי הרבנים אושפיזאי, אברהם שפירא וניסן זק"ש. קיבל כושר לרבנות עיר מהרב שלמה גורן שממנו למד ענייני הלכות צבא וציבור ועוד. כמו כן סיים תואר שני במחשבת ישראל ולימים אף למד משפטים והוסמך כעורך דין.
את שירותו הצבאי החל בחיל התותחנים. בהמשך היה לרב צבאי. שירת כסגן הרב של פיקוד צפון תחת הרב ישראל אריאל, וכן כרב של מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני (אוגדה 252). במלחמת יום הכיפורים שירת במילואים כרב של עוצבת המפץ והקים את "ישיבת גושן", יחד עם הרב מרדכי הלפרין[2]. במלחמה עסק רבות בפינוי חללי צה"ל והיה הראשון שהפעיל מחלקת סריקה אוגדתית. לאחר המלחמה שירת במילואים גם כרב גייס דרום. השתחרר בדרגת סגן-אלוף.
בשנים תשל"ג–תשל"ד עבד במכון יד הרב הרצוג. בשנים תשל"ה–תשל"ו שהה בארצות הברית כשליח מחלקת הנוער והחלוץ. במסגרת זו יזם שלוש משלחות של סטודנטים יהודים בעלי דרכון אמריקאי שביקרו באתרי שואה, בקהילות היהודית שמעבר למסך הברזל ולבסוף סיירו שלושה שבועות בישראל.
באב תשל"ח ייסד ועמד בראש ישיבת שבות ישראל, תחילה בתקוע ומתש"מ (1980) על הגבעות שעליהן קמה לימים העיר אפרת. בפסח תשמ"ג הצטרף למשפחות הראשונות שהתיישבו בגבעה הראשונה שאוכלסה, גבעת הרימון. כיום גר בגבעת שאול בירושלים.
הרב בן מאיר ממשיך לשמור על קשר עם ישיבת מרכז הרב ומעביר בה מדי פעם שיחות בסעודה שלישית. הוא מתייחס לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא כאל מורו ורבו ומרבה לצטט מדבריו.
חיים אישיים
נשוי לד"ר רות בן-מאיר, ראש המדרשה לנשים של אוניברסיטת בר-אילן. הם הורים לשבעה. בנם אלי בן-מאיר היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן. בתם דסי בארי היא מנהלת אגף א' חינוך על-יסודי במשרד החינוך ורעייתו של הרב משה בארי מנכ"ל "ארגון רבני צוהר".
מעמדותיו ההלכתיות
- בספרו "מה נאכל בשנה השביעית" הוא מונה ליקויים וחסרונות בשיטה הנהוגה בשנת שמיטה של אוצר בית דין, ועל כן סובר שאכילת פירות וירקות מהיתר המכירה עדיפה.
- לעניין מצוות ציצית רק צמר של הכבש המקראי בעל אליה גדולה נחשב לצמר, ואילו הצמר המצוי כיום המופק לרוב מכבש מסוג מרינו אינו נחשב לצמר, ואינו מועיל למשל לפטור מציצית בגד כותנה או לפתיל תכלת[3].
- במקום צורך, ובפרט לצורך מצווה (כגון תפילה במניין, לימוד תורה וכדומה), ניתן לטלטל כלי נשק בשבת ככלי שמלאכתו להיתר[4].
- מצדד כשיטה שטבילת כלים חדשים שנקנו ממפעל בבעלות גויים היא מדרבנן גם כאשר מדובר בכלי מתכת[5].
כתביו
- בשנת תשס"ח הוציא לאור ספר בשם 'מה נאכל בשנה השביעית' היתר מכירה או אוצר בית דין, שבו הוא יוצא להגנת היתר המכירה. מהדורה מורחבת יצאה בשנת ה'תשע"ד.
- בשנת ה'תשע"ח יצא לאור ספרו מפיקודיך אתבונן הכולל מאמרים שפורסמו בבמות שונות בנושאים: הלכות צבא, משפט עברי, רפואה והלכה ועוד. לספר מצורפת הסכמה שקיבל מרבו הרב אברהם אלקנה שפירא 13 שנה קודם לכן, בשנת ה'תשס"ה.
- ערך ספר השלמות והוספות מדברי הראי"ה קוק לערכים באנציקלופדיה התלמודית, כרכים א–נ, בהוצאת המכון להלכה ומחקר שעל יד ישיבת שבות ישראל, תשפ"ג[6].
- הוציא מחדש מספר ספרים של אביו וספרים של אבי-סבו, רבי יהודה יודל רוזנברג.
קישורים חיצוניים
- אסופת מאמרים בנושא הרב יהושע בן-מאיר, באתר אסיף
- רשימת המאמרים של הרב יהושע בן-מאיר באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של הרב יהושע בן-מאיר, באתר רמבי"ש
- שיעורי הרב יהושע בן מאיר, באתר ישיבה
- מאמריו באתר דעת
- מאמריו באתר ישיבת שבות ישראל
- שיעורים מוקלטים באתר מורשת
- פרקים יא, יב וסיכום באתר דעת מתוך ספרו "מה נאכל בשנה השביעית - היתר מכירה או אוצר בית דין" בהפצת ישיבת שבות ישראל אפרת
יהושע בן מאיר (1947-), דף שער בספרייה הלאומית- הרב יהושע בן מאיר - מאמרים וכתבות, באתר ערוץ 7
- המכלול:ישיבת גושן
הערות שוליים
- ^ פירוט הרבנים על פי הקדמתו לספרו "מפיקודיך אתבונן"
- ^ הרב מרדכי הלפרין, דיונים הלכתיים מתקופת מלחמת יום הכיפורים, המעין 247, מכון שלמה אומן, תשרי תשפ"ד
- ^ "מפיקודיך אתבונן" עמוד 246-251, שם השיג על דברי שבט הלוי חלק ח סימן רלו.
- ^ "מפקודיך אתבונן", עמוד 20, סעיף 3.
- ^ "מפקודיך אתבונן", עמוד 283, סעיף ו; תחומין לז, שימוש בכלי ללא טבילה בשעת הדחק (תשע"ז).
- ^ הרב יהושע בן מאיר (עורך), השלמות ותוספות לערכים באנציקלופדיה התלמודית כרכים א-נ מדברי מרן הראי"ה קוק, ירושלים: המכון להלכה ומחקר שעל יד ישיבת שבות ישראל, תשפ"ג, באתר אסיף
ביקורת של הרב יואל קטן על מהדורת תשע"ז, קריית ספר - המלצותיו של הרב יואל קטן, באתר ערוץ 7, 29 בדצמבר 2016
יהושע בן-מאיר39344373Q6996088