רבי ניסן מאיר זק"ש

רבי ניסן מאיר זק"ש

אין תמונה חופשית
לידה	תרפ"ד
פטירה	כ"ז בכסלו ה'תשל"ו (בגיל 51 בערך)

הרב ניסן מאיר פייביל זק"ש (18 באפריל 1924–1 בדצמבר 1975) היה רבן של שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים. זוכה פרס הרב קוק לשנת ה'תשכ"ג על ספרי מחקר ועזר תורניים, ופרס ירושלים לספרות תורנית לשנת ה'תשכ"ז.

ביוגרפיה

ניסן מאיר פייביל נולד בשנת תרפ"ד (1924), לרב מרדכי יהודה לייב זק"ש (רבה של שכונת זיכרון משה בירושלים) ולרוחמה חיה בריינה בת הרב יעקב משה חרל"פ ראש ישיבת מרכז הרב. למד בצעירותו בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים, לאחר מכן כשמונה שנים בישיבת חברון.

השתלם כמה שנים בישיבת "בית זבול", בתקופה זו זכה בפרס משרד הדתות לבני ישיבות מצטיינים לשנת תשי"ג, ובישיבת "אהל תורה" בירושלים.

בזמן חידוש ההתיישבות היהודית בחברון, עם הרצון לייסד בחברון ישיבה (ישיבת ניר לאחר מכן), פנה הרב משה לוינגר לרב זק"ש וביקש ממנו להעביר בה שיעורים באופן קבוע, ואכן הרב זק"ש היה מגיע מספר פעמים בשבוע להעביר שיעורים בישיבה, בעוד אשתו הרבנית אהובה משמשת אוזן קשבת ודמות סמכותית תורנית עבור נשות היישוב היהודי בחברון.

כמה שנים שימש כראש ישיבת "משכן ישראל" וה"מתיבתא לנוער".

בתשט"ו (1955) נתמנה לרבה של רחביה "שערי חסד", במקומו של סבו, הרב חרל"פ.

רבי ניסן מאיר נפטר בכ"ז כסלו ה'תשל"ו (1975), כשהוא בן 52 שנים.

משפחתו

נישא לבת דודתו - הרבנית אהובה בת הרב חיים זבולון חרל"פ רבה של ראשון לציון.

במשפחה מסופר שכשעלתה הצעת הנישואין, התלבטו בני הדודים האם כדאי הוא לשמוע להצעה זו, ומשכך פנו לסבם המשותף, הרב יעקב משה חרל"פ. הסבא שהיה גם בקי גדול בחכמת הקבלה ותורת הנסתר, ערך בפניהם גורל הגר"א והפסוק שעליו נפל הגורל היה "ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן", ועל פי זה הורה הסב, הרב חרל"פ לנכדיו להתחתן זה עם זה.

לבני הזוג נולדו ששה ילדים (כיום חיים ארבעה מתוכם, לאחר פטירת שנים מתוך האחים - הרבנים יחיאל ויעקב משה):

• הרב יחיאל זק"ש (בעל "דברי יחיאל" ועוד) חתנו של הרב משה חברוני ראש ישיבת חברון (נפטר ביט בכסלו ה'תשע"ח).
• הרב אברהם זק"ש (בעל "אב בחכמה - כרם הראי"ה") מתלמידי הרב צבי יהודה קוק.
• הרב יעקב משה זק"ש - לימד בישיבת בית התלמוד (נפטר בכ"ט באייר ה'תשפ"ג).
• חבצלת עצמון.
• שולמית צדק.
• שניאור זלמן זאב זק"ש.

חיבוריו

• אור פני מלך - על הלכות מתנות עניים לרמב"ם.
• ביאור על מסכת שקלים.

ועוד חיבורים שנמצאים בכתב יד עד היום הזה.

ספרים שההדיר

שנים רבות התמסר לההדיר כתבי יד מגדולי הראשונים. והוציא למעלה מעשרים ספרים – הכוללים הערות, ביאורים וציוני מקורות. ספרים אלו יצאו בהוצאות הספרים: מוסד הרב קוק, מכון הארי פישל, יד הרב הרצוג ועוד. כן ערך והביא לדפוס את ספרי "מי מרום" של סבו הרב יעקב משה חרל"פ, וספרי רבי צבי מיכל שפירא – "ציץ הקודש". התקין בשביל "מוסד הרב קוק", במהדורה חדשה, את הלכות רב אלפסי, לפי דפוס קושטא עם הערות וציון מקורות. בעבודתו היה קשור עם מכון הארי פישל, עם מוסד "השכל" שליד "ישיבת חברון" ועם מפעל "מעין החכמה". בשנת תשכ"ג הוענק לו פרס הרב קוק על כך שההדיר את התוספות רי"ד.

בין הספרים שיצאו לאור בההדרתו:

• מסכת שקלים עם פרישת הרא"ש. מכון הרי פישל ה'תש"ג.
• שיטה לא נודע למי - על מסכת קידושין.
• תוספות רי"ד על מסכת בבא קמא. הוצאת מעין חכמה ה'תשי"ח.
• תוספות רי"ד על מסכת בבא מציעא. הוצאת מעין חכמה ה'תשי"ט.
• תוספות רי"ד על מסכת עבודה זרה. הוצאת מעין חכמה ה'תשי"ט.
• תוספות רי"ד על מסכת בבא בתרא - חלק א. הוצאת מעין חכמה ה'תש"כ.
• תוספות רי"ד על מסכת נדה. הוצאת מעין חכמה ה'תשכ"א.
• תוספות רי"ד על מסכת שבת. מכון הרי פישל ה'תשכ"ב.
• תוספות רי"ד על מסכת בבא בתרא - חלק ב. הוצאת מעין חכמה ה'תשכ"ג.
• תוספות רי"ד על מסכת תענית. הוצאת מעין חכמה תשכ"ג.
• קובץ ראשונים למסכת מועד קטן. הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם ה'תשכ"ו.
• תוספות רבינו יהודה שירליאון על מסכת ברכות - חלק א. ה'תשכ"ט.
• תוספות רבינו יהודה שירליאון על מסכת ברכות - חלק ב. ה'תשל"ב.
• משנה זרעים עם שינויי נוסחאות - חלק א. הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם ה'תשל"ב.
• משנה זרעים עם שינויי נוסחאות - חלק ב. הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם ה'תשל"ה.
• פירוש הריבמ"ץ למשנה זרעים. הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם ה'תשל"ה.

קישורים חיצוניים

• ביוגרפיה על הרב ניסן מאיר זק"ש.
• דוד תדהר (עורך), "רבי ניסן מאיר זק"ש", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4777
• הקדמה שכתב לאחד מספרי הראשונים שההדיר.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37084452ניסן מאיר זק"ש