אפריס
 | |
| פסל של פרעה אפריס\חָפְרַע (נמצא במוזיאון הלובר בפאריז) |
אַפְּרִיֶס (וַאח-אִבּ-רַע במצרית) היה שליט מצרי מהשושלת ה-26 של מצרים, אשר מלך בין השנים 570–589 לפני הספירה. אפריס המשיך ללא הצלחה במדיניות של אביו, פרעה פסמתיך השני, של מאבק בבבלים ושל המרדת עמי האזור כנגדם, כמו גם של שימוש גובר בחילות זרים בצבא מצרים (כולל יוונים ויהודים). אפריס נזכר בשם "חָפְרַע" על ידי ירמיהו הנביא, ובכך היה לאחד מהפרעונים הבודדים שנזכרו בשמם במקרא, כמו גם סבו - פרעה נְכוֹ (השני).
אפריס \ חָפְרַע במקרא
בימי המצור הבבלי על ירושלים, עזבו הבבלים את המצור כדי לטפל בפַּרְעֹה (חָפְרַע) שיצא לקראתם, אך יִרְמְיָהוּ ניבא שהמצרים עוד יחזרו לארצם, ושהבבלים צפויים לחזור למצור, ולשרוף את העיר[1] (נבואה שהתקיימה במלואה). אחרי חורבן העיר ורצח גְּדַלְיָהוּ ברחו הגולים יחד עם יִרְמְיָהוּ למצרים והתיישבו בערים שונות שם (וודאי בחסות המלך חָפְרַע), אך יִרְמְיָהוּ המשיך לנבא חורבן לעם גם במצרים, והאות לכך יהיה כשה' יפיל את פַּרְעֹה חָפְרַע מֶלֶךְ מִצְרַיִם ביד אויביו:
"כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי נֹתֵן אֶת פַּרְעֹה חָפְרַע מֶלֶךְ מִצְרַיִם בְּיַד אֹיְבָיו וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֹיְבוֹ וּמְבַקֵּשׁ נַפְשׁוֹ."
גם נבואה זו התקיימה - ראו להלן. הנביא יחזקאל ששהה בגלות בבבל באותן שנים ניבא גם הוא על פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם של ימיו, אך לא הזכיר אותו בשמו. יחזקאל ניבא את היות מצרים "מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל", את כישלון פַּרְעֹה בפני הבבלים, ואת חורבן מצרים שיבוא בעקבותיו,,[2],[3].[4][5]
משפחתו של אפריס וימי מלכותו
במאה ה-6 לפנה"ס התגברו ניסיונות ההתפשטות של הבבלים מערבה ומאמצי המצרים להתנגד להם. פרעה נכו השני ניסה לשווא לעזור לאחרון מלכי אשור להתנגד לבבלים, והתערב גם בענייני ארצות האזור, כולל ביהודה, במאמץ לגייסם כנגד הבבלים. בנו פסמתיך השני המשיך במגמה זו ואף פלש לשם כך בין השאר לארץ ישראל.[6] אַפְּרִיֶס היה בנם של פסמתיך השני ושל המלכה תאחוית, ואחיהם של מנחובסטה שהייתה כוהנת לאתום באון, ושל אנחנסנפריברה, "אשת" האליל אָמוֹן (אנחנסנפריברה "אומצה" למעמד זה בשנה ה-4 למלכות אָחִיהָ, והמשיכה בו עוד שנים רבות לאחר מותו).
פסמתיך השני מת בשנת 589 לפנה"ס, ואפריס ירש את השלטון במצרים. עיר הבירה של אפריס הייתה בסוֹא (סאיס ביוונית) שבאזור הדלתא של הנילוס. סוא שימשה כעיר הבירה של כל הפרעונים מהשושלת ה-26 במצרים, ואפריס בנה והרחיב מספר מקדשים שם ובערים נוספות בממלכתו. האוֹבֶּלִיסְק שהציב בסוֹא הובל במאה ה-3 לספירה למקדש איזיס ברומא, במקום בו נמצאת כיום כנסיית סנטה מריה סופרה מינרווה.
אפריס כאמור שלח צבא מול הבבלים בעת שאלה צרו על ירושלים, אך נסוג לאחר זמן קצר, וירושלים נפלה והוחרבה. אפריס הפעיל גם כח יבשתי וימי כנגד צור וצידון כדי להביאם למרוד בבבלים אך צבאו הוכה והוא נאלץ לשוב למצרים.[7] אחרי כישלונות אלה בא גם ניסיון מרידה בצבא המצרי שבאַסְוָאן (סְוֵנֵה המקראית), אך אפריס הצליח להתגבר על מרידה זו.
אחריתו של אפריס
אפריס נענה לבקשתם של תושבי לוב לעזור להם להתנגד ליוונים שהתנחלו בקִירֵינֵי, אך נמנע משליחת החיילים היוונים שבצבאו כנגדם. צבא אפריס הובס בקרב, והחיילים בְּנֵי מצרים האשימו את אפריס שהכשילם בכוונה. אפריס שלח כנגדם את יעחמס (אַמַסִיס ביוונית) בן משפחתו, אך בסופו של דבר המורדים הכתירו את יעחמס למלכות. על פי ההיסטוריון היווני הֶרוֹדוֹטוֹס, אפריס שלח את פַּטַרְבֵּימִיס כדי שיביא בחזרה את יעחמס, אך לשמע הדברים יעחמס התרומם מסוסו ו"הפיח", וענה לפַּטַרְבֵּימִיס שיביא את "זה" לאפריס.[8] אחר כך הוסיף, שיבוא אמנם לאפריס עם עוד רבים אחרים. פַּטַרְבֵּימִיס מיהר לספר כל זאת לאפריס, אשר נתקף בחמת זעם לשמע הדברים וכרת את אוזנו ואת אפו של פַּטַרְבֵּימִיס. אפריס בכל אופן יצא עם צבא השכירים הַמִּתְדַּלְדֵּל שלו כנגד צבא המורדים המצרים של יעחמס, והובס בקרב.
על פי הרודוטוס, אפריס נפל בשבי ועוד הוחזק בארמון זמן מה, אך בסופו של דבר יעחמס מסר אותו לידי המצרים שחנקו אותו למוות.[9] גם ההיסטוריון היווני דיודורוס סיקולוס מספר סיפור דומה על נפילתו של אפריס,[10] אך לדעת אחרים אפריס נפל בקרב המקורי מול יעחמס.[7] אפריס בכל אופן מָלַךְ במשך כ-20 שנה, וזכה מידי יעחמס לקבורה מפוארת בקברות אבותיו שבמקדש לאתיני בבירה סוֹא.[9] יעחמס הכריז על עצמו כמלך (פרעה יעחמס השני) ונישא לְבִתּוֹ של אפריס.
-
ספינקס של פרעה אפריס, כיום במוזיאון הלובר בפאריז
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ ספר ירמיהו, פרק ל"ז, פסוקים ה'-ח'
- ^ ספר יחזקאל, פרק י"ז
- ^ ספר יחזקאל, פרק כ"ט
- ^ ספר יחזקאל, פרק ל"א
- ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ב
- ^ The Oxford History of Ancient Egypt. Ian Shaw. Oxford University Press. 2000. Page 372.
- ^ 7.0 7.1 אנציקלופדיה מקראית, בערך חָפְרַע
- ^ הרודוטוס הסטוריות, ספר ב, פרק 162
- ^ 9.0 9.1 הרודוטוס הסטוריות, ספר ב, פרק 169
- ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, ספר א, פרק 68
| הקודם: פסמתיך השני |
פרעוני מצרים - השושלת ה-26 | הבא: יעחמס השני |
31781965אפריס