רבי יהודה לייב מינוביץ'
| לידה |
1749-1752 ה'תק"ט-ה'תקי"ב  ליוזנה, מחוז ויטבסק, בלארוס, האיחוד הפולני-ליטאי |
|---|---|
| פטירה |
1825 תקפ"ו  ינוביץ', האימפריה הרוסית |
| כינוי | מהרי"ל מינוביץ', ה"שארית יהודה"[א] |
| מקום קבורה |
ינוביץ', האימפריה הרוסית |
| מדינה | האיחוד הפולני-ליטאי, האימפריה הרוסית |
| מקום מגורים | ליאזנא, ינוביץ' |
| מקום פעילות | ינוביץ' |
| תקופת הפעילות | 1812–1825 (כ־13 שנים) |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תחומי עיסוק | רבה של העיירה ינוביץ' |
| מעסיק | שניאור זלמן מלאדי (כתיבת מאמרים) |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה ו"חוזר" בחצר אחיו |
| רבותיו | שניאור זלמן מלאדי |
| חיבוריו | שארית יהודה |
| שם השושלת | משפחת שניאורסון |
| אב | ישראל ברוך |
| אם | רבקה פוזנר |
| צאצאים | רבי ישעיה, רבי מנחם מנדל |
| מספר צאצאים | 2 |
רבי יהודה ליב שניאורי[1] המכונה מהרי"ל מינוביץ' (בכתיב יידי: יאנאוויטש[א]; נולד בין השנים ה'תק"ט-ה'תקי"ב, 1749-1752. נפטר בסוף שנת 1825) היה ה"מגיד מישרים" וה"מורה צדק" של העיירה ינוביץ', ואחיו של האדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי ושימש כיד ימינו, וחוזר שלו. בעל הספר שארית יהודה - ספר שו"ת בו כתב תשובות רבות בהלכה.
ביוגרפיה
נולד בעיירה ליוזנה שבמחוז ויטבסק שבבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון האיחוד הפולני ליטאי, לרבי ישראל ברוך פוזנר, דור שמיני למהר"ל מפראג[2][3], ולרבקה[ב]. לדברי רבי יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ', בשם אביו רבי שלום דובער, היה צעיר מאחיו רבי שניאור זלמן בארבע שנים[6], ולפי זה נולד בערך בשנת ה'תק"ט (1749) לפי המסורת הרווחת[7].
על פי מסורת חב"ד, כשנסע אחיו הבכור, רבי שניאור זלמן מלאדי בפעם הראשונה לחצר המגיד ממזריטש הצטרף אליו גם המהרי"ל, אך בהיותם בדרך, ציווה עליו אחיו לחזור לביתו לאחר שהתברר לו שיצא לדרך בלי שהודיע על כך לאשתו[8][9].
נפטר בשנת 1825 (תקפ"ו) ונקבר בעיירה ינוביץ'.
תפקידו בחצר אחיו רבי שניאור מלאדי
בחיי אחיו רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שימש רבי יהודה כיד ימינו ואיש סודו[10]. הרב חיים מאיר הילמן מעיד בספרו "בית-רבי" כי ”הוא היה בן משק ביתו של רבינו ורוב ענייני רבינו היו נחתכים על פיו”[11]. בנוסף, הוא שימש כאחד מראשי הישיבה בחצר אחיו[12][13].
אחיו מינה אותו לכותב מאמרי החסידות הראשי ואף היה משלם לו על כך[14]. רבי שניאור זלמן היה עובר ומגיה שוב את רוב רשימותיו. על הדברים שכתב סמך אחיו יותר מאשר על שאר ה"כותבים" האחרים, בהיותם נאמנים למקור בלי תוספת, מגרעת ופרשנות אישית. רבי שניאור זלמן אמר: "אחי רבי יהודה ליב כותב את דברי החסידות בדיוק כפי שאני אומר אותם"[15]. ב"תקנות דלאזניא" הוא אף ביקש מחסידיו למסור את כתביהם להגהתו של רבי יהודה ליב על מנת למנוע שיבושים בכתבי החסידות שלו[16]. לכתיבת החלק הראשון של הספר "תורה אור" המכיל מאמרים של אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות, בחר אחיינו, בעל ה"צמח צדק" דרושים בעיקר מרשימותיו של דודו, רבי יהודה ליב, שראה אותם כמדויקים. בשער הספר כתב הצמח צדק:
ונתנו לכתוב רוב הדרושים על ידי אחיו תלמידו הרב הגדול בישראל ירא וחרד לדבר ה' מוהר"ר יהודה ליב זצ"ל, ועל פי ציווי כ"ק אדמו"ר [הזקן] נ"ע כתבם [אחיו המהרי"ל] כתיבה תמה ומאושרה, ורובם סדרם [מהרי"ל] לפני אחיו אדמו"ר [הזקן] נ"ע, והוא הגיה אותם בכבודו ובעצמו בכתבו ובלשונו
— שער הספר תורה אור
המהרי"ל היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו הגדול בהלכה וחסידות ומשמש מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בשו"ת נכדו של אחיו, בעל ה"צמח צדק", מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל מהרי"ל מאחיו, בהם פסקי הלכה שכתב בעל התניא בצעירותו בספר "שולחן ערוך הרב" וחזר בהם לעת זקנותו. לאחר פטירת אחיו, התמסר מהרי"ל לעריכת והגהת "שולחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו[17].
רבנותו
ישנו מקור שכבר בשנת 1812 היה בינוביץ' ומונה למו"ץ בעיירה[18].
יחסו לממשיך דרכו של אחיו
לאחר פטירת אחיו רבי שניאור זלמן, התרחש ויכוח על המשך הנהגת חסידות חב"ד בין המצדדים בבנו, רבי דובער שניאורי, לבין אלה שצידדו בגדול תלמידיו רבי אהרן מסטרשלה שהקים לאחר מכן חצר חסידית נפרדת. באותה עת, ניסח רבי יהודה לייב מכתב חריף בו הוא פונה לרבי אהרון וכותב: ”יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו ימשיך את דרכו”[ג].
על דרכו של אדמו"ר האמצעי לומר לעיתים ריבוי מאמרי החסידות ביום אחד, התבטא: ”לאו כל מוחא סביל דא” (בתרגום חופשי מארמית: לא כל אדם מסוגל להכיל ולקלוט את כל זה)[20][21].
אדמו"ר האמצעי מצידו, כיבד את סמכותו ההלכתית של רבי יהודה ואף נשען עליו בתשובותיו[10].
כתביו
על כתביו של רבי שניאור זלמן
בתמונה, שער הספר משנת 1816
לאחר פטירת רבי שניאור זלמן, עבר רבי יהודה על ספר שולחן ערוך הרב והגיה אותו[22].
בסידור הרב שנדפס בשנת 1822, על ידי המדפיס בקאפוסט הרב ישראל יפה, נתן רבי יהודה לייב את הסכמתו על דבר ההדפסה[23][24].
שארית יהודה
ערך מורחב – שארית יהודה
כתביו בהלכה נקבצו ויצאו לאור לראשונה בוילנה בשנת 1841, בספר "שארית יהודה". הספר כולל תשובות לשאלות בהלכה על כל חלקי השולחן ערוך. חלק מהשאלות שנשאל היו לברר את דעת אחיו אדמו"ר הזקן בהלכה, ובסידור שכתב, ואכן בתשובותיו מוסר המהרי"ל שמועות ששמע מאדמו"ר הזקן. בנוסף לתשובות מופיעים בספר גם חיבורי הלכה של רבי יהודה על כמה נושאים: הלכות מליחה. גוף הדף הוא שו"ע הבית יוסף עם הגהות הרמ"א ומבאר הגולה. תחתם בא חיבור המהרי"ל בצורת הערות וכולל פירוש, טעמי ההלכות וקיצור הלכות מנושאי כלי השו"ע. חידושים על הגמרא. הערות לכמה סימנים בשולחן ערוך הרב. שמועות והנהגות מאדמו"ר הצמח צדק ועוד.
כתב ידו
באדר א' תשפ"ב (פברואר 2022) העלתה ספריית חב"ד לאתר האינטרנט של הספרייה סריקה מכתב ידו, מאוסף כתבי היד של הספרייה, של הספר שלו[25] ושל מכתבים שלו[26] וחלק מכתב היד המקורי של תשובתיו[27], וכן הנחה של דרוש שאמר אחיו[28].
משפחתו
- ערך מורחב – משפחת שניאורסון
למהרי"ל היו שלושה אחים ושתי אחיות: אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, בעל ספר התניא ושולחן ערוך הרב. הרב מרדכי פוזנר, היה רב בעיר אורשה ברוסיה הלבנה. הרב משה, היה רב בערים באעייו מחוז מוגילוב, ליעפלי מחוז ויטבסק, ובסוף ימיו ברודניא הסמוכה ללובביץ'. אחותו לאה[29], נישאה לרבי ישראל קאזיק.
צאצאיו
- רבי ישעיה, בנו הבכור.
- רבי מנחם מנדל, בנו השני.
- רבי זאב וולף, נכדו, אשר הדפיס את ספרו, "שארית יהודה".
צאצאים מאוחרים
- שמואל שאולזון (1925–1980), היה סגן ראש עיריית ירושלים וממנהיגי אגודת ישראל בירושלים, בן אחר בן לרבי יהודה.
- יונה מנדלסון (1938–2004), מקים יקבי ירושלים. בן אחר בן לרבי יהודה.
קישורים חיצוניים
- חיים מאיר היילמן, בית רבי, עמוד נ"ה ועמוד נ"ו שלאחריו
- רבי מנחם מנדל שניאורסון, "הערות וציונים", שארית יהודה, ברוקלין נ.י.: קה"ת, תשי"ז, באתר היברובוקס
יהודה ליב בן ברוך מינוביץ, דף שער בספרייה הלאומית- מנחם ברונפמן, לדמותו של הבכיר ביותר שעמד לצד האדמו"ר הזקן, אחיו: המהרי"ל, באתר עלי ספר
- בידספיריט ישראל, באתר Bidspirit - צילום כתב ידו
ביאורים
- ^ 1.0 1.1 בקרב חסידי חב"ד מכונה גם: דער פעטער לייבעלע, ובעברית: דודנו לייבל'ה
- ^ כששאלו את רבי יהודה לייב בשל מה זכו הוריו שנולדו להם שני בנים צדיקים ענה: ”זה בזכות אמנו, שהייתה בעלת מסירות-נפש על תורה ויראת-שמים”[4][5]
- ^ בספר "בית רבי" נכתב "בעת ההתחלקות שנעשה אחר פטירת רבינו נ"ע בין בנו אדמו"ר האמצעי נ"ע עם תלמידו הרה"ק משטראשיעליע עמד הוא לימין צדקו של בן אחיו הנ"ל וכתב מכתב חזק להרא"ה נ"ע בתוכחת מגולה מאהמ"ס [מאהבה מסותרת], והרבה שם להפליג בגדולת בן אחיו אדמו"ר מה ששמע בעצמו מפי מר אחיו רבינו הקדוש נ"ע"[19]
הערות שוליים
- ^ או שניאור; על שם אחיו ורבו רבי שניאור זלמן מלאדי. ראו: אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, ניו יורק: קה"ת, תשע"ג, עמ' 15–16.
- ^ קובץ אור ישראל מחודש כסלו תשס"ד
- ^ קובץ "מאסף ישורון" ג' באלול תשנ"ז עמוד תרע"ט.
- ^ מנחם ברוד (עורך), אמרת השבוע, שיחת השבוע, צעירי אגודת חב"ד בישראל, 2004, עמ' גיליון 934
- ^ ., פדה בשלום נפשי, חוט של חסד 552, מוסדות "חוט של חסד", 2018
- ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר המאמרים – תש"ט, עמ' 87.
- ^ רבי מנחם מנדל שניאורסון, "הערות וציונים", שארית יהודה, ברוקלין נ.י.: קה"ת, תשי"ז, באתר היברובוקס.
- ^ חיים מאיר היילמאן, בית רבי, ברדיטשוב: ח"י שעפטיל, תרס"ב, עמ' 3
- ^ אני פה בגלל אשתי, באתר זושא
- ^ 10.0 10.1 לדמותו של המהרי"ל מיאנוביץ, אחיו של אדמו"ר הזקן ומחבר הספר שארית יהודה, באתר עלי ספר, באוקטובר 2016
- ^ רבי חיים מאיר הילמן, כרך א, כ"ג, בית רבי, מהדורת תורת חב"ד לבני הישיבות, עמ' 160
- ^ אברהם חנוך גליצנשטיין, כרך ב', ספר תולדות אדמו"ר הזקן, עמ' 311 ואילך, 381 ואילך.
- ^ לקוטי דיבורים, חלק ב', ליקוט י"ד, אות מ"ח.
- ^ שו"ת צמח צדק, חו"מ סימן ע, "אדמו"ר נ"ע - דרשותיו היה כותב אחיו הרי"ל והוא היה משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים"
- ^ חיים מאיר היילמן, בית רבי, תרס"ב, עמ' 220
- ^ אגרות קודש אדה"ז, אגרת מ"ב: "כל הנערים הנוסעים למחננו מהיום והלאה יביאו עמהם הכתבים והעתקות מד"ח [מדברי חסידות] חדשים גם ישנים, ואפילו ההעתקות מד"ח שכתב אחי נ"י, להיות כי רבה בהם השיבושים העצומים, וכל אחד ואחד יכרוך כתבים שלו, ויכתוב שמו על הכרך, וימסור ליד אחי נ"י ויגיה אותם, בצירוף מגיהים אחרים דקהלתנו דווקא בהשגחת אחי עליהם להגיה, ואחר כך יוחזר לכל אחד ואחד הכתבים שלו".
- ^ על פי שכתב רבי דובער שניאורי, בהקדמתו לספר שולחן ערוך הרב
- ^ שלום דובער לוין, כרך דור ראשון – כ"ק אדמו"ר הזקן, על המהרי"ל, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית
- ^ בית רבי, ח"א, עמ' 110
- ^ מנחם ברוד (עורך), ., שיחת השבוע, צעירי אגודת חב"ד בישראל, 2002, עמ' גיליון 828
- ^ ., תקציר ימיו של אדמו"ר האמצעי, עמ' 3
- ^ כפי שכתב רבי דובער שניאורי, בהקדמתו לספר שולחן ערוך הרב.
- ^ על היבטים שונים בהסכמה זו ראה: הרב ברוך אוברלנדר, הנוסח והניקוד בסידור אדמו"ר הזקן. הסידור - מבנה ונוסח סידורו של אדמו"ר הזקן (הרב גדליה אוברלנדר והרב נחום גרינוולד עורכים), עמ' קפ"ז.
- ^ חלקה העיקרי של ההסכמה מובא בתחלת הסידור "תורה אור".
- ^ 238
- ^ בסוף כותר זה, כרטיס מספר 43, קישור ישיר לעמוד עצמו של המכתב: עמוד 108 עד סוף הכותר בעמוד 110. | בכותר כרטיס 106 | ובתוך הכותרים: 231, 232, 577, 636, 1872 ,2052, וכן 546
- ^ 2470, 3115, 2049
- ^ 7714
- ^ אודות ששמה היה לאה (ולא שרה) ראו אגרות קודש אדמו"ר האמצעי (עמוד ל"א וכן בהערה "דודתנו לאה")
| תקופת חייו של רבי יהודה לייב מינוביץ' על ציר הזמן |
|---|
 |
| רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד | ||
|---|---|---|
| פעילות ציבורית ומושגים | קופת מעות ארץ הקודש • כולל חב"ד • תקנת המקוואות של בעל התניא • חג הגאולה • פדה בשלום | 
|
| ספריו | ספר התניא • שולחן ערוך הרב • סידור אדמו"ר הזקן • תורה אור ולקוטי תורה • מאמרי אדמו"ר הזקן • אגרות קודש אדמו"ר הזקן • שו"ת אדמו"ר הזקן | |
| ניגונים שידוע שחיבר | ניגוני רבי שניאור זלמן: "ארבע בבות" • "אלי אתה" • "אבינו מלכנו" • "קול דודי" • "שלוש תנועות" • "ניגון דבקות לתפילות ראש השנה" • "ניגון צאינה וראינה" • "ניגון לקראת שבת" • "ניגון דבקות חב"ד לתפילות שבת" • "כאיל תערוג" • "ניגון ישן" | |
| רבו ומשפחתו | המגיד ממזריטש (רבו) • רבי ברוך פוזנר (אביו) • סטערנא (אשתו) • רבי דובער שניאורי (בנו ממשיכו, ה־2 בשושלת) • רבי חיים אברהם שניאורי (בנו) • רבי משה שניאורי (בנו) • דבורה לאה (בתו) • פרידא (בתו) • רחל (בתו) • רבי יהודה לייב מינוביץ' (אחיו) • מנחם מנדל שניאורסון (נכדו שגידל, ממשיכו וה־3 בשושלת) • משפחת שניאורסון | |
36281108יהודה לייב מינוביץ'