רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני
| לידה | סוף המאה ה-11 |
|---|---|
| פטירה | תחילת המאה ה-12 |
| מקום פעילות | ספרד |
| השתייכות | חכמי ספרד, ראשונים |
| רבותיו | רבי יצחק בן ראובן הברצלוני (משוער) |
| תלמידיו | הראב"ד השני (משוער) |
| חיבוריו |
ספר העתים יחס שאר בשר ספר הדינים פירוש על ספר היצירה |
רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני (נקרא גם: רבי יהודה הנשיא מברצלונה; ר"י ברצלוני או ברגלוני, אלברצלוני, אלברגלוני[1]) חי מסוף המאה ה-11 עד תחילת המאה ה-12 (על פי הלוח העברי באמצע המאה התשיעית לאלף החמישי). היה מגדולי חכמי ספרד. מחבר ספר העתים.
ביוגרפיה
על פי מחקרו של ד"ר משה שאלתיאל במבוא להגדת שאלתיאל, אביו של רבי יהודה, ברזילי, היה בנו של דוד הנשיא בנו של מר חזקיה בן דוד. יש שטענו כי למד אצל רבי יצחק בן ראובן הברצלוני (מחבר האזהרות ופירוש למסכת כתובות), אך הדבר בספק רב. כמו כן לא ניתן לקבוע מי היו תלמידיו, ובכלל זה האם הראב"ד השני היה תלמידו. עם זאת, ידוע כי הראב"ד הכיר את רבי יהודה באופן אישי והתייעץ עמו בשאלות קשות. כך כותב הרב שמעון בן צמח דוראן:
ומה שרצית לדעת שמו של הרב אלברצלוני ז"ל ואיזה ספר חבר דע כי יש ב' רבנים גדולים מלבד הרשב"א ז"ל שקרויין "הרב אלברצלוני". הראשון הרב ר' יצחק בן ראובן ז"ל אלברגלונ"י שהי' רב גדול בימי ר' יצחק אלפאסי ז"ל והיה פייטן גדול והוא עשה האזהרות שנוהגין לקרות באלו הארצות, המתחילות "איזה מקום בינה".
והשני אומרים שהיה תלמיד של זה שמו הרב הנשיא ר' יהודה בן ברזילי אלברצלוני. וגם הוא רב גדול ומיוחס ואליו הם מתייחסים משפחות בני שאלתיאל אשר בקט"לוניא וחבר ספרים גדולים האחד בדיני נשים שמו ספר יחוס שאר בשר והשני בדיני מועד שמו ספר העתים והג' ספר תקון שטרות גדול ונכבד. והרב בעל העטור ז"ל כשמזכירו לזה הרב ז"ל מזכירו סתם כבוד הרב המחבר ז"ל, וזהו הרב אלברצלוני שמזכיר בעל ספר ארחות חיים.
רבי יהודה בן ברזילי היה בן זמנו של אברהם בר חייא הנשיא, וידוע ויכוח שניהל איתו בדבר דחיית מועדה של חתונה. בר חייא שהיה אסטרולוג סבר כי יש לדחות את החתונה משיקולים אסטרולוגיים, ואילו רבי יהודה התנגד לכך בתוקף משיקולים הלכתיים. שיטתו בסוגיית סדר הפרשיות בתפילין היא כרבנו תם, והוא כותב שלא שמע מעולם על תפילין בשיטת רש"י, ושפסיקה כזו היא טעות סופר[דרוש מקור].
ספר העתים הוא ספרו המפורסם והעיקרי, עוסק בעיקרו בנושאי הלכות התלויות בזמן (סדר מועד וגם על מסכתות ברכות וחולין ועוד). רובו אבד, בשנת תרס"ג נדפסו חלקים ממנו ששרדו ועוסקים בהלכות שבת ועירובין. ספרים נוספים שחיבר: "יחס שאר בשר" - בדיני נשים (אבד), "ספר הדינים" - בדיני ממונות, מתוכו שרד החלק "ספר השטרות" ונדפס בשנת תרנ"ט וכן ליקוט ממנו שנדפס על ידי שמחה אסף בשנת תרפ"ז, ופירוש על ספר היצירה (שרד). וכן חיבר את ספר הבינות וביאר שם את כל שמות קודש וחול על סדר הפרשיות שבתורה.
השלמות לספר העתים מתוך קטעי גניזה נדפסו על ידי הרב אבידע (זלוטניק) ועדיאל ברויאר[2].
בספריו הוא מתבסס על ספרות הגאונים, ספרי הרי"ף ורבי שמואל הנגיד.
הוא מתייחס אל איגרת חסדאי אבן שפרוט אל מלך הכוזרים בספר שמתוארך בין השנים 1090 ו-1105. הוא מפקפק באמינותם וחושש כי הם זיוף, וכותב "לא ידעתי אם אמת היה הדבר שנתגיירו הכוזרים שהם מבני תוגרמה או לא".[3]
החיד"א משבחו בספרו שם הגדולים: ”רבנו הרב הנשיא ר׳ יאודה אל-ברצלוני חיבר חיבור גדול ונכבד בכל התלמוד דרך פירוש ופסק, ארוכה מארץ מידה, ורחבה מני ים, שם חושך לאור, ומעקשים למישור.”
קישורים חיצוניים
- רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 620-617, באתר HebrewBooks
- שלמה זלמן חיים הלברשטאם, לתולדות המחבר, פירוש לספר יצירה לרבנו יהודה ברצלוני, ברלין תרמ"ה 1885
- שלמה זלמן חיים הלברשטאם, ראש דבר, ספר השטרות לרבנו יהודה ברצלוני, ברלין 1898
- יעקב שור, מבוא, ספר העיתים קראקא תרס"ג 1903
- שלום אלבק, מחוקקי יהודה, ברסלויא תרע"א, באתר היברובוקס
חיבוריו:
- ספר העתים, קרקוב תרס"ג, באתר היברובוקס, (הספר מחולק לפרקים, באתר דעת)
- ספר השטרות, ברלין תרנ"ט, באתר היברובוקס, (הספר מחולק לפרקים, באתר דעת)
- פירוש ספר יצירה, ברלין תרמ"ה, באתר היברובוקס
- תשובות הגאונים ולקוטי ספר הדין, להרב ר’ יהודה ברצלוני, בעריכת שמחה אסף, תרפ"ז, באתר היברובוקס.
יהודה בן ברזלי הברצלוני, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ מכונה ברצלוני על שם עירו ברצלונה, הסיבה שלעיתים הוא מכונה גם אלברצלוני כיוון שבזמנו ספרד היתה תחת המוסלמים ובלשון ערבי נתוסף אותיות 'אל' בכל פתיחות התיבות, ומאותה סיבה יש שכינו אותו "אלברגלוני" כי אות צ' מתחלף בג' בלשון ערבי. רבי יעקב שור, "מבוא הספר" ל"ספר העתים", באתר היברובוקס
- ^ י"ל אבידע (זלוטניק), 'שני קטעים להשלמת ספר העתים', סיני טז (תש"ה), עמ' קטז-קלח. ובהוצאה נפרדת: הנ"ל, מחברות מני קדם – שני קטעים להשלמת ספר העתים. הוצאה זו נספחה בסוף מהדורות הצילום של ספר העתים. עדיאל ברויאר, 'קטעים חדשים מספר העתים', ישורון, לד (תשע"ו), עמ' כה-סד.
- ^ כוזרים וישראלים, מאמר מאת אלי אשד.
יהודה בן ברזילי הברצלוני35884989Q534312