טרגובישטה (בולגריה)
 | |
| כיכר בטרגובישטה | |
| מדינה |
 בולגריה |
|---|---|
| מחוז | טרגובישטה |
| ראש העיר | קראסימיר מירב |
| תאריך ייסוד | המאה ה-16 |
| גובה | 170 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 40,782 (2010) |
| קואורדינטות | 43°15′N 26°35′E / 43.250°N 26.583°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.targovishte.bg | |
טְרְגוֹבִישְטֶה (בבולגרית: Търговище) היא עיר במזרח בולגריה, בירת מחוז טרגובישטה השוכנת על שתי גדותיו של הנהר וראנה ו-339 ק"מ דרומית מערבית לבירה סופיה.
היסטוריה
ראשית התיישבות מאורגנת באזור על ידי שבטים תראקים מתוארכת לתקופת הברונזה המאוחרת. במקום נמצאו שרידים מהמאה ה-5 לפנה"ס עידן הממלכה התראקית. במהלך המאה ה-1 לפנה"ס נכבש המקום על ידי צבא הרפובליקה הרומית ועם הפיצול באימפריה הרומית עבר לידי האימפריה הביזאנטית. בפאתי טרגובישטה נמצאו שרידי מצודה ביזאנטית, ישוב מתקופת האימפריה הבולגרית הראשונה ומצודה נוספת מתקופת האימפריה הבולגרית השנייה. במחצית השנייה של המאה ה-14 נפל היישוב בידי האימפריה העות'מאנית והוא מוזכר בשמו העות'מאני אֶסְקִי דֶג'וּמָאיָיה בתעודות עות'מאניות מ-1573. במחצית השנייה של המאה ה-19 עידן התחייה הלאומית הבולגרית נבנו בעיר כנסיות ובית ספר והיא שימשה בסיס אזורי לתנועת המרד הבולגרי נגד העות'מאנים. ב-9 בינואר 1878 במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) נכבשה העיר על ידי צבא האימפריה הרוסית ולאחריה הפכה מתוקף סיכומי קונגרס ברלין, חלק מנסיכות בולגריה. ב-1934 שונה שם העיר לטרגובישטה שמשמעו שוּק או יָרִיד[1].
כלכלה ותחבורה
51% מהתוצר המקומי הגולמי מגיעים ממסחר וקמעונאות, 13.4% מתעשייה, 10.2% מתחבורה ו-5% מחקלאות. למעלה ממחצית התמ"ג בתחום התעשייה מגיע מתעשיית המזון והטבק. הגידולים החקלאיים המרכזיים הם חיטה, שעורה, תירס, חמניות וענבים. כמו כן מגדלים צאן, בקר וחזירים לתעשיית הבשר והחלב. טרגובשיטה מצויה על הכביש המהיר בין וארנה לסופיה ומקושרת לרשת כבישים בין עירוניים לערים הסמוכות. העיר מחוברת לרשת מסילות הברזל הבולגרית ותחנת הרכבת המרכזית בעיר מקושרת לקו הישיר סופיה – גורנה אוריאחוביצה - וארנה. כ-13 ק"מ מהעיר ממוקם נמל תעופה קטן המשמש לתעבורת נוסעים ותעבורת סחורות.
דמוגרפיה
אוכלוסיית טרגובישטה מצויה במגמת קיטון בשיעור שנתי של 5%, בשל אחוז תמותה הגדול מאחוז הילודה. 49.1% מהאוכלוסייה הם גברים ו-50.9% הן נשים. בראשית המאה ה-21 עמד שיעור האבטלה בטרגובישטה על 28.4%.
אקלים
בטרגובשיטה שורר אקלים ממוזג. הטמפרטורה שנתית הממוצעת היא 10.7oc וכמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 585 מילימטרים. מהירות הרוח הממוצעת היא בין 4 ל-5 מטר לשנייה.
הקהילה היהודית
בטרגובישטה התגוררה קהילה יהודית קטנה בת כמה עשרות נפשות. הקהילה לא נכללה ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בממלכת בולגריה. לאחר מלחמת העולם השנייה עלו מרבית יהודי העיר למדינת ישראל. ב-28 במאי 1949 בשלהי גל העלייה, ערך הקונסיסטוריון של יהודי בולגריה מפקד ובטרגובישטה נמנו 9 יהודים[2]. בראשית המאה ה-21 לא התגוררו יהודים בעיר.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תקציר ההיסטוריה של טרגובישטה, באתר bulgaria.domino (באנגלית).
- ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה - כרך ד', מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמוד 296.
| רשויות מקומיות וערי מחוז טרגובישטה שבבולגריה | ||
|---|---|---|
|
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] טרגובישטה (בולגריה)23550212