רבי השיל מקראקא

רבי השיל מקראקא

לידה	1595 ה'שנ"ה
פטירה	21 באוקטובר 1663 (בגיל 68 בערך) כ' בתשרי ה'תכ"ד
מקום קבורה	קרקוב
רבותיו	רבי יעקב בן רבי נפתלי הירש (אביו)

רבי אברהם יהושע השיל מקראקא (בקצרה: רבי העשיל מקראקא; נודע יותר בשם: הרבי רבי העשיל; ה'שנ"ה, 1595 - כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט. מגדולי דורו ורבם של רבים מגדולי פוסקי פולין במאה ה-17. כונן מחדש את ישיבות פולין לאחר גזירות ת"ח-ת"ט.

שימש כראש ישיבה ומרא דאתרא בלובלין ובקראקא, ונודע בחריפותו. רוב ככל כתביו אבדו, וליקוט דברי תורה שנמסרו בשמו נדפס בספר "חנוכת התורה". מלבדם נמצאו חידושיו על מסכת בבא קמא, שו"ת בספר "זרע חיים" וכן חלק מגיליונותיו על הטור.

ביוגרפיה

מצבתו המחודשת בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, 2016

נולד לרב יעקב ב"ר אפרים נפתלי הירש שכיהן כרבן של בריסק ולובלין. אבי אמו היה רבי מאיר יואל מבריסק והמשפחה מתייחסת למהר"י וייל.

בילדותו למד מפי אביו שכיהן אז כרבה של בריסק, והתפרסם כעילוי. לפי המסופר אמרו עליו חכמי בריסק כי "יפה כח הבן מכח האב". הוא נישא בצעירותו לבת הגביר הבריסקאי ר' משה ר' ליזרש, ולאחר שנפטרה זמן קצר לאחר הנישואין, נישא לבת הגביר יהודה בן רבי שאול ואהל.

עוד בהיותם בבריסק היה שותף לאביו בניהול הישיבה המקומית והרצה בה מתורתו לתלמידים. עבר ללובלין ביחד עם אביו, שהתמנה אז כרב העיר, ושניהם שימשו בראשות הישיבה המקומית. לאחר פטירת אביו בט"ז בכסלו ה'ת"ד (1643) התמנה במקומו כרבה של לובלין. בעת גזירות ת"ח-ת"ט פעל בוינה בשתדלנות למען היהודים בפזורה, הוא הופיע לפני אנשי המלוכה והתרים יהודים עשירים למען הקהילות החרבות באוקראינה ובפולין. שם שהה אצל הרב המקומי, רבי שבתאי שפטיל הלוי הורוביץ בן השל"ה ומחבר "ווי העמודים".

בשנת ה'תי"ד (1654) בעקבות פטירתו של רבי יום-טוב ליפמן הלר (ה'תוספות יום טוב') התמנה רבי השיל במקומו כרבה של קרקוב הגדולה. במהלך שנות כהונתו בקרקוב שב לווינה לצורך פעילות שתדלנית ושהה בה זמן ממושך.

גם בקרקוב עמד בראש ישיבה גדולה ורבים מתלמידיו למדו אצלו בה. הוא כונן מחדש את בית הדין בקרקוב, והעמיד בראשו דיינים מהשורה הראשונה בפולין של אותם הימים, המפורסמים שבהם: רבי מיכל טייאר מחבר "סדר גיטין" ו"ברכת המים", ורבי ברכיה שפירא מחבר "זרע ברך".

תשע שנים כיהן ברבנות קרקוב עד פטירתו בחול המועד סוכות, כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663.

הוא נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, על יד הרב יהושע העשיל, בעל ה"מגיני שלמה", ועל מצבת קברו נחרת:

ארון הקודש צדיק יסוד עולם
כבוד מוה"ר העשל ר"מ אב"ד
קראקא בן הרב הגדול רבן של
כל בני הגולה כמוה"ר יעקב
ז"ל ר"מ אב"ד דק"ק לובלין
נפטר יום א' כ' תשרי תכ"ד
לפ"ק תנצב"ה

בפנקס החברה קדישא של קרקוב נאמר כי נוסח המצבה נקבע בשל צוואתו של רבי השיל שלא לחקוק עליו תוארי כבוד, במקום זאת כתבו בפנקס ה'יזכור': ”יזכור אלקים את נשמת האלוף בתורה שר הבירה אביר הרועים ורבן של כל חכמי דורו פאר הזמן הגאון הגדול מורינו ורבינו אברהם יהושע העשיל בן הגאון מו"ה יעקב ז"ל. נתבקש בישיבה של מעלה ביום עשרים בחודש תשרי בשנת תכ"ד לפ"ק”.

תקופת חייו של רבי השיל מקראקא על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

משפחתו

לרבי העשיל היו ארבעה בנים ושבע בנות, מהם:

• בנו רבי מרדכי נישא לשרל בתו של רבי יונה תאומים-פרנקל מחבר ספר קקיון דיונה.
• בנו הבכור רבי יהודה לייב, אב-סבו של רבי שאול יחזקאל גרינפלד, שהיה צדיק מפורסם והתגורר בעיירה ליטשיק שבהונגריה.
• בנו רבי יששכר בער (המכונה רבי בריש בהגאון), הנהיג את הקהילה היהודית בקראקא ופרנס הכולל של ועד ארבע ארצות
  • בנו רבי יששכר בער
    • בנו רבי יצחק (נפטר תס"ה) רבה של ברודי - רבי יצחק היה אבי שושלת רבנים ענפה ששמם באב"ד (בני-אב"ד, כלומר בני-הרב) מהם רבנים מפורסמים, כגון: רבי יוסף באב"ד מחבר המנחת חינוך.
    • בנו רבי יהושע העשיל אב"ד טארלי.
      • בנו רבי דוד אב"ד דובראוויץ.
• בנו רבי שאול אב"ד בבריסק ובקראקא.
  • בנו רבי אריה לייב מאמסטרדם (חתן החכם צבי).
    • בנו רבי שאול אב"ד אמסטרדם. נישא לבתו של רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא.
• בתו אשת רבי אברהם.
  • בנם רבי משה היה אב"ד הורדנא ומחבר ספר תפארת למשה.
• בתו העסא נולדה לאחר פטירתו ונקראת על שמו, נישאה לרבי מאיר היילפרין אב"ד אפטא ולובלין. אם-סבו של רבי אברהם יהושע השיל מאפטא.

דרכו בלימוד

דרכו של רבי השיל בלימוד היה התעמקות בדברי הגמרא עד ידיעתה על בוריה,‏ עיון ברש"י ותוספות בשיטת "לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא", כעדות התלמידים‏ ״ומעולם לא היינו מקשים מאיזה מסכת אחרת רק כל החידושים היו באותה הלכה", ‏בניגוד לשיטה שהיתה מקובלת בישיבות בפולין,‏ שנתונות היו להשפעתו של רבי יעקב פולק אבי הפלפול ושיטת החילוקים בישיבות.‏ רבי יאיר חיים בכרך בעל ״חוות יאיר״ הקורא תגר על הפלפולים,‏ שלדעתו ״רק תוהו יסודתם״ משבח את פלפולי הגאון מו״ה ר׳ העשיל שהיו על קושיות ותרוצים אמיתיים.

מתלמידיו

• רבי שבתי כהן, הש"ך
• רבי דוד הלוי סגל, הט"ז
• רבי אהרן שמואל קאיידנובר - תלמידם של ר' השיל ואביו
• רבי גרשון אשכנזי, מחבר שו"ת עבודת הגרשוני
• חתנו, רבי נפתלי הירש בן בנימין וולף, אב"ד פינטשוב ולובלין, מראשי ועד ארבע ארצות
• אחיינו רבי הלל בן נפתלי הירץ, מחבר הספר "בית הלל"
• נכדו, רבי משה בן אברהם מגזע צבי, מחבר "תפארת למשה"
• רבי שמואל מפיורדא, מחבר "בית שמואל" על אבן העזר
• רבי יעקב משה העלין, מחבר הפירוש "ידי משה" על מדרש רבה (אביו של רבי אברהם הלין)
• רבי אלעזר נין מניקלשבורג, מחבר משנת אלעזר
• רבי יצחק חיות, מחבר זרע יצחק פירוש על המשנה

לתלמידים נוספים ראו: קטגוריה:תלמידי רבי השיל מקראקא

לקריאה נוספת

• הרב יהושע ענבל, "'פולין' לאור הנר: זרקור לדמותו של הרבי ר' העשיל ולדמותן של ישיבות פולין בשנות הש' ואילך.‏", ישורון מ (ניסן תשע"ט), עמ' תתקפ"ד–א'ט'; כרך מא (אלול תשע"ט), עמ' תתצז–תתקט"ו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבי השיל מקראקא בוויקישיתוף

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "יהושע השיל מקרקא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 707-704, באתר HebrewBooks
• רבי דוד הלחמי, רבי אברהם יהושע השיל מקראקא (רבי ר' השיל), בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ע"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

• חנוכת התורה, באתר היברובוקס
• אברהם יהושע השל בן יעקב (1596-1663), דף שער בספרייה הלאומית
• רבי אברהם שטרן, מור"ר אברהם יהושע העשיל ז"ל אב"ד קראקא, מליצי אש, עמודים 70-71, אות קסה, באתר היברובוקס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35706106השיל מקראקא