רבי השיל מקראקא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חנוכת התורה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי השיל מקראקא
לידה 1595
ה'שנ"ה
פטירה 21 באוקטובר 1663 (בגיל 68 בערך)
כ' בתשרי ה'תכ"ד
מקום קבורה קרקוב
רבותיו רבי יעקב בן רבי נפתלי הירש (אביו)

רבי אברהם יהושע השיל מקראקא (בקצרה: רבי העשיל מקראקא; נודע יותר בשם: הרבי רבי העשיל; ה'שנ"ה, 1595 - כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט. מגדולי דורו ורבם של רבים מגדולי פוסקי פולין במאה ה-17. כונן מחדש את ישיבות פולין לאחר גזירות ת"ח-ת"ט.

שימש כראש ישיבה ומרא דאתרא בלובלין ובקראקא, ונודע בחריפותו. רוב ככל כתביו אבדו, וליקוט דברי תורה שנמסרו בשמו נדפס בספר "חנוכת התורה". מלבדם נמצאו חידושיו על מסכת בבא קמא, שו"ת בספר "זרע חיים"[1] וכן חלק מגיליונותיו על הטור.

ביוגרפיה

מצבתו המחודשת בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, 2016

נולד לרב יעקב ב"ר אפרים נפתלי הירש שכיהן כרבן של בריסק ולובלין. אבי אמו היה רבי מאיר יואל מבריסק והמשפחה מתייחסת למהר"י וייל.

בילדותו למד מפי אביו שכיהן אז כרבה של בריסק, והתפרסם כעילוי. לפי המסופר אמרו עליו חכמי בריסק כי "יפה כח הבן מכח האב". הוא נישא בצעירותו לבת הגביר הבריסקאי ר' משה ר' ליזרש, ולאחר שנפטרה זמן קצר לאחר הנישואין, נישא לבת הגביר יהודה בן רבי שאול ואהל.

עוד בהיותם בבריסק היה שותף לאביו בניהול הישיבה המקומית והרצה בה מתורתו לתלמידים. עבר ללובלין ביחד עם אביו, שהתמנה אז כרב העיר, ושניהם שימשו בראשות הישיבה המקומית. לאחר פטירת אביו בט"ז בכסלו ה'ת"ד (1643) התמנה במקומו כרבה של לובלין. בעת גזירות ת"ח-ת"ט פעל בוינה בשתדלנות למען היהודים בפזורה, הוא הופיע לפני אנשי המלוכה והתרים יהודים עשירים למען הקהילות החרבות באוקראינה ובפולין. שם שהה אצל הרב המקומי, רבי שבתאי שפטיל הלוי הורוביץ בן השל"ה ומחבר "ווי העמודים".

בשנת ה'תי"ד (1654) בעקבות פטירתו של רבי יום-טוב ליפמן הלר (ה'תוספות יום טוב') התמנה רבי השיל במקומו כרבה של קרקוב הגדולה. במהלך שנות כהונתו בקרקוב שב לווינה לצורך פעילות שתדלנית ושהה בה זמן ממושך.

גם בקרקוב עמד בראש ישיבה גדולה ורבים מתלמידיו למדו אצלו בה. הוא כונן מחדש את בית הדין בקרקוב, והעמיד בראשו דיינים מהשורה הראשונה בפולין של אותם הימים, המפורסמים שבהם: רבי מיכל טייאר מחבר "סדר גיטין" ו"ברכת המים", ורבי ברכיה שפירא מחבר "זרע ברך".

תשע שנים כיהן ברבנות קרקוב עד פטירתו בחול המועד סוכות, כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663.

הוא נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, על יד הרב יהושע העשיל, בעל ה"מגיני שלמה", ועל מצבת קברו נחרת:

ארון הקודש צדיק יסוד עולם
כבוד מוה"ר העשל ר"מ אב"ד
קראקא בן הרב הגדול רבן של
כל בני הגולה כמוה"ר יעקב
ז"ל ר"מ אב"ד דק"ק לובלין
נפטר יום א' כ' תשרי תכ"ד
לפ"ק תנצב"ה

בפנקס החברה קדישא של קרקוב נאמר כי נוסח המצבה נקבע בשל צוואתו של רבי השיל שלא לחקוק עליו תוארי כבוד, במקום זאת כתבו בפנקס ה'יזכור': ”יזכור אלקים את נשמת האלוף בתורה שר הבירה אביר הרועים ורבן של כל חכמי דורו פאר הזמן הגאון הגדול מורינו ורבינו אברהם יהושע העשיל בן הגאון מו"ה יעקב ז"ל. נתבקש בישיבה של מעלה ביום עשרים בחודש תשרי בשנת תכ"ד לפ"ק”.

תקופת חייו של רבי השיל מקראקא על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

משפחתו

לרבי העשיל היו ארבעה בנים ושבע בנות, מהם:

דרכו בלימוד

דרכו של רבי השיל בלימוד היה התעמקות בדברי הגמרא עד ידיעתה על בוריה,‏ עיון ברש"י ותוספות בשיטת "לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא", כעדות התלמידים‏ ״ומעולם לא היינו מקשים מאיזה מסכת אחרת רק כל החידושים היו באותה הלכה"[8], ‏בניגוד לשיטה שהיתה מקובלת בישיבות בפולין,‏ שנתונות היו להשפעתו של רבי יעקב פולק אבי הפלפול ושיטת החילוקים בישיבות.‏ רבי יאיר חיים בכרך בעל ״חוות יאיר״ הקורא תגר על הפלפולים,‏ שלדעתו ״רק תוהו יסודתם״ משבח את פלפולי הגאון מו״ה ר׳ העשיל שהיו על קושיות ותרוצים אמיתיים.

מתלמידיו

לתלמידים נוספים ראו: קטגוריה:תלמידי רבי השיל מקראקא

לקריאה נוספת

  • הרב יהושע ענבל, "'פולין' לאור הנר: זרקור לדמותו של הרבי ר' העשיל ולדמותן של ישיבות פולין בשנות הש' ואילך.‏", ישורון מ (ניסן תשע"ט), עמ' תתקפ"ד–א'ט'; כרך מא (אלול תשע"ט), עמ' תתצז–תתקט"ו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי השיל מקראקא בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ זרע חיים - פרי חיים, באתר היברובוקס
  2. ^ ראו: רבי אברהם שטרן, מור"ר ישכר בעריש ז"ל ראש הועד דד' ארצות, מליצי אש, עמוד קא, אות רנג, באתר היברובוקס.
  3. ^ ראו: הרב מו"ה (יהושע) העשיל בשם הגדולים החדש, מערכת גדולים-ה, עמוד 41, אות סז
  4. ^ ראו: הרב מו"ה דוד בשם הגדולים החדש, מערכת גדולים-ד, עמוד 35, אות יז
  5. ^ לפי ישראל טוביה אייזנשטט, דעת קדושים, עמ' 98 הערה אחרונה, ששלל את דברי אליקים כרמולי (בספרו העורבים ובני יונה) וחיים נתן דמביצר, כלילת יופי, א, עמ' קכח שנישא לנכדתו של רבי אריה ליב, בתו של רבי זכריה מנדל. פער הגילאים אינו מאפשר הנחה זו.
  6. ^ ע"פ ההקדמה לשו"ת מנחת משה באתר היברו בוקס.
  7. ^ ספר דעת קדושים עמ' 60-61 באתר HebrewBOOKS
  8. ^ ר׳ זעליג בר׳ יצחק אייזיק מרגליות מוכיח בעיר פראג בספרו חבורי לקוטים, באתר היברובוקס וראה בחוברת "על דרך הפלפול של חיים זלמן דימיטרובסקי, עמוד קי"ז
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35706106השיל מקראקא