חמאמה
ערך זה עוסק בעיירה ערבית לשעבר במישור החוף הדרומי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  | |
| הכפר חמאמה, צפונית למג'דל, במפת הקרן מסוף המאה ה-19 | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז עזה |
| נפה | נפת עזה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפני המאה ה-17 |
| שטח | 41,366 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מבצע יואב |
| תאריך נטישה | 28 באוקטובר 1948 |
| יישובים יורשים | אשקלון, ניצנים, באר גנים |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 5,070[1] (1945) |
| קואורדינטות | 31°41′29″N 34°35′24″E / 31.691389°N 34.59°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת השפלה רגילה)   חמאמה | |
חמאמה (בערבית: حمامة) הייתה עיירה ערבית במישור החוף הדרומי, כ-24 קילומטרים מצפון לעזה וכשלושה קילומטרים מצפון למג'דל. חמאמה נכבש בידי חטיבת גבעתי, במהלך מלחמת העצמאות, באוקטובר 1948, ותושביו נמלטו לרצועת עזה.
היסטוריה
הכפר ישב על שרידי היישוב הביזנטי "פלאיה" (Peleia). חרסים מן התקופה הביזנטית (המאות ה-5 וה-6 לספירה) נמצאו במקום. עם הכיבוש המוסלמי נשמר פירוש השם המקורי (פלאיה היא "יונה" וכך גם "חמאמה"). בשנת 1099, במהלך מסע הצלב הראשון, התחולל במקום קרב בין המוסלמים והצלבנים, שבו ניצחו הצלבנים. ב-1432 עבר בכפר הסולטן הממלוקי ברסביי (אנ').
במפקד האוכלוסין העות'מאני מ-1596 מנו תושביו 462 נפשות. במאה ה-17 עבר בכפר אל-נבלוסי ודיווח על על הימצאותו של קבר השי'ח איברהים אבו ערכוב שם.
ב-1863 ביקר בכפר החוקר הצרפתי ויקטור גרן וכתב על מסגד הבנוי מאבנים עתיקות. מרישומים עות'מאנים מסביבות 1870 עולה שבכפר גרו 635 גברים וכלל 193 בתים. ב-1882 ביקרה בכפר הקרן לחקר ארץ ישראל.
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת עזה. ועד מקומי הוקם בעיירה לניהול יעיל יותר של היישוב ב-1921 נפתחו שני בתי ספר בכפר: אחד לבנים ואחד לבנות. בשנת 1946 למדו בבית הספר לבנים מעל 300 תלמידים. הכפר נחצה על ידי ואדי לחלק המזרחי, העתיק, ולחלק המערבי, החדש יותר. בתקופת המנדט הגיעו נציגי מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי לכפר ודיווחו על המצאם של שני מסגדים בו. אחד, המוזכר לעיל והשני ע"ש השיח' חמיד. במפקד האוכלוסין של המנדט הבריטי בשנת 1922 נמנו בכפר 640 תושבים ובמפקד של 1931 822 תושבים ב-175 בתים. קק"ל קנתה ממוכת'אר הכפר את האדמות עבור היישוב ניצנים, שעלה על הקרקע בחנוכה תש"ד. אזור הכפר נכלל בשטח שיועד למדינה הערבית, לפי החלטת החלוקה.
בשלב הראשון של מבצע יואב, ב־18 באוקטובר 1948, הפגיז צה"ל את העמדות המצריות באיסדוד הסמוכה מהאוויר ומהים. בעקבות ההתקפות, הכוחות המצריים באזור (באיסדוד, מג'דל, ניצנים ויד מרדכי) נסוגו דרומה לאורך החוף ועמם גם כפריים רבים, ביניהם תושבי חמאמה. העיירה נכבשה בלא קרב בסוף אוקטובר 1948. במבצע פינוי האזור מכפריים שערך צה"ל ב-30 בנובמבר 1948 לא נמצאו בה תושבים כלל. מבני העיירה נהרסו מאוחר יותר. לטענת וליד ח'אלדי, הוקמו קיבוץ ניצנים מחדש וכן מושב בית עזרא ב-1950 על אדמות הכפר. כיום, במקום בו שכן מרכז הכפר עומד פרדס.
קישורים חיצוניים
- סיור בשטח בו עמד הכפר, באתר "טלוויזיה חברתית"
- ,Abdelakrim Elhassani From Hamama to Montreal