רבי חיים רפאל בן אשר
 | |||||
| מצבת קברו בהר הזיתים | |||||
| לידה | לפני ה'תע"ד | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 באוגוסט 1772 י"ז באב ה'תקל"ב | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות בהר הזיתים | ||||
| תחומי עיסוק | הראשון לציון | ||||
| תפקידים נוספים | רב, מקובל, ראש ישיבה | ||||
| |||||
רבי חיים אברהם רפאל בן אשר (לפני ה'תע"ד, 1714 - י"ז באב ה'תקל"ב, 16 באוגוסט 1772) היה רב, מקובל וראש ישיבה ירושלמי שכיהן בסוף ימיו כרבה של ירושלים, בתואר הראשון לציון.
ביוגרפיה
פרטים ביוגרפיים רבים אודותיו חסרים, בשנת ה'תצ"ד, 1734 יצא כשד"ר ירושלים לאירופה. בשנות ה-40 המוקדמות של המאה ה-18 שהה מספר שנים באירופה (באיזמיר שבטורקיה ובערים נוספות באיטליה ובצרפת) בשנת ה'תק"ד (1744) הקימו בני משפחת פרנקו האיטלקית את ישיבת "יפאר ענוים" בירושלים, והעמידו אותו בראשה. עם חזרתו לירושלים התמנה כראב"ד תחת הראשונים לציון, רבי אליעזר נחום ורבי ניסים חיים משה מזרחי, והוא חתום על כמה פסקי דין שלהם. הוא חתום על שטר ההתקשרות הראשון של ישיבת המקובלים בית אל, ועל "תקנת הרווקים" (1749) של רבני ירושלים, בה נקבע כי אסור לרווק ללון בירושלים.
בראשית שנות ה-60 של המאה ה-18 נמלט עם רבים מיהודי ירושלים למצרים, ולאחר מספר שנים שב לירושלים[1]. בשנת ה'תקל"א (1771) התמנה כרבה של ירושלים בתואר "הראשון לציון", וכיהן בתפקידו זה כשנה.
הרב בן אשר נפטר במגפה בירושלים בי"ז באב ה'תקל"ב[2], 16 באוגוסט 1772 ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. על מצבת קברו נחקק:
מצבת קבורת ארץ אחד המיוחד, עיר וקדיש, קדושה ראשונה, ראשון לציון, ממנו יתד ממנו פנה, הוא הראש ריש מתיבתא, הרב המובהק המקובל האלקי דומה למלאך ה' צבא-ות
כמוהר"ר חיים רפאל אברהם ן' אשר
תנצב"ה, מנוחתו נכונה...
.
לקריאה נוספת
- משה דוד גאון, רפאל אברהם בן אשר, בתוך: יהודי המזרח בארץ ישראל, ח"ב, עמ' 125-126.
- יעקב גליס, רבי חיים רפאל אברהם (בן) אשר, בתוך: אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, ח"א, ירושלים תשל"ד. עמ' שנו-שנח.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אברהם אלמליח, הראשונים לציון: תולדותיהם ופעולתם, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תש"ל. עמ' 58-59.
- ^ במקורות ספורים הובאו התאריכים: א' באב (אברהם משה לונץ, ירושלים ח"א עמ' 129, מצבה מס. 234, ובעקבותיו: טננבוים, מסעות משה, טורנוב תרפ"ה, עמ' קטו). ח' באב ה'תקל"ד (ש"י פין, כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז. בערכו, עמ' 344. כנראה בעקבות פיענוח שגוי של הכתובת על המצבה המובאת אצל לונץ). כאן נקטנו לפי הכיתוב האמיתי על המצבה.