חגורת נפץ

חגורת נפץ היא מטען חבלה שנושא מחבל מתאבד על גופו. חגורת הנפץ היא לרוב אפוד שנלבש סביב החלק העליון של הגוף או חגורה עבה (לעיתים עם כתפיות) הנכרכת סביב הבטן, אך לעיתים באה גם בצורת תחתונים^[1]. החגורה מורכבת ממנגנון הפעלה, חומר נפץ (לעיתים מאולתר ולעיתים תקני) ובדרך כלל גם רסס (כגון גולות, מסמרים או ברגים) שנועד להגביר את האבדות בקרב האנשים. החגורה או האפוד עם מטען החבלה שוקלים בין 5 ל-20 ק"ג ונלבשים מתחת לבגדים עבים (כגון מעילים), על מנת להסתירם מפני כוחות הביטחון ואזרחים חשדניים, ובדרך כלל כוללים כבל ובו כפתור הפעלה.

חגורת הנפץ משמשת בעיקר לפעולות טרור כנגד אזרחים, מאחר שקל יחסית לשאת אותה באופן מוסתר על גופו של אדם. בעקבות התגברות השימוש בחגורות נפץ חלה הקשחה של בידוק חשודים במחסומים, מעברי גבול ונמלי תעופה.

בקריקטורות ובתרבות הפופולרית מתוארת חגורת הנפץ כחגורה שאליה מחוברים מקלות דינמיט ועליה חוטי חשמל המחברים בין המקלות לשעון עצר ולכבל שבקצהו כפתור הפעלה. המושג צבר תאוצה בישראל ובעולם בעקבות האינתיפאדה השנייה וגל הטרור האסלאמי העולמי.