עייתרון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

عيترون
מדינה לבנוןלבנון לבנון

עייתרוןערבית: عيترون [1]) הוא כפר לבנוני הממוקם בנפת בינת ג'בייל ב-33.1156° צפון, 35.4722° מזרח. קרוב לגבול ישראל-לבנון ומשקיף על הקיבוצים אביבים ומלכיה, ו-125 ק"מ מביירות. הגידולים החקלאיים באזור כוללים : גפן, עצי רימון, תאנים, תפוחים, סומאק, וגרגרי בר שונים.

מקור שמו של הכפר הוא איטרומה, שפירושו "הריח היפה". [2]

היסטוריה

בשנת 1596 שם הכפר היה 'עייתרון העות'מאנית" עם אוכלוסייה של 91 משפחות ו-15 רווקים, כולם מוסלמים. תושבי הכפר שילמו מסים על מוצרים חקלאיים, כגון חיטה, שעורה, עיזים וכוורות, בנוסף ל"הכנסות מזדמנות" וסכום קבוע; סך של 14,570אקצ'ה.[3] [4]

ויקטור גרן ביקר בכפר בשנת 1875 ותיאר אותו ככפר עם 200 מתואלים . [5]

בשנת 1881 תיארה מפת הקרן לחקר ארץ ישראל "כפר גדול, בנוי מאבן, המכיל 400 מוסלמים, הממוקם ליד ואדי,עם זיתים, גנים ואדמות עיבוד. בורות מים" [6]

1985 סכסוך דרום לבנון ותוצאותיו

במהלך הסכסוך בדרום לבנון (1985–2000) היה הכפר חלק מחגורת הביטחון של דרום לבנון. כ-20 חיילי צבא דרום לבנון נחטפו על ידי חזבאללה בשנה האחרונה של המלחמה.

2006 מלחמת לבנון הראשונה

במהלך מלחמת לבנון הראשונה בשנת 2006, ב-16 ביולי, נהרגו 12 אזרחים ממשפחת אכראס, בהם 7 אזרחים קנדים, כאשר ביתם נהרס בתקיפות אוויריות ישראליות. [7] ב-18 ביולי נהרגו 9 אזרחים ממשפחת עוואדה לאחר תקיפות אוויריות של ישראל על בתיהם. [8] ב-19 ביולי נהרגו 6 אזרחים ו-8 נפצעו מפגיעות ישראליות, בזמן שניסו להימלט מאייטרון. [9] סה"כ הכפר איבד 41 תושבים במלחמה.

אוכלוסייה

אוכלוסיית הכפר הייתה מוערכת ב-20,000 בשנת 2002. עם זאת, מספר התושבים בפועל נחשב כיום גבוה משמעותית. כ-45% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 30 וגודל המשפחה הממוצע הוא 6–7 נפשות.

כלכלה

רוב המשפחות תלויות בחקלאות כמקור ההכנסה העיקרי שלהן. במהלך השנים 1978 עד 2000, הכפר קיבל תזרים מזומנים משמעותי מגיוס כספים לצבא דרום לבנון.

דיור ותשתיות

בעייתרון מתגוררים התושבים בכ-1,300 בתים. התשתיות החיוניות של הכפר, כולל רשתות החשמל והתקשורת, החלו להתפתח באופן משמעותי בשנת 1964. השיפורים בתקשורת נמשכו עם התקנת מרכזית טלפון בשנת 2005, אשר מספקת קישוריות לרשת הטלפונים הראשית של לבנון. למרות הנזקים שנגרמו לתשתיות אלה במהלך מלחמת לבנון השנייה, הן שוחזרו במלואן, מה שמאפשר לתושבי הכפר ליהנות משירותים מודרניים ואמינים.

בתקופת הכיבוש הישראלי בלבנון, התושבים זכו לאספקת מים ראויים לשתייה דרך בארות מים שנקדחו על ידי ישראל. כיום, המקור העיקרי למים בכפר הוא איסוף מי גשמים, הנאגרים במאגרים פרטיים וציבוריים, שיטה המבטיחה את מים זורמים לכפר ומאפשרת לתושבים לנהל אורח חיים נוח ובר קיימא.

שירותים ממשלתיים וחברתיים

בכפר נהנים התושבים ממגוון שירותים חברתיים וממשלתיים המספקים תשתית חינוכית ובריאותית. מועצת העירייה של הכפר, הוקמה בשנת 1961, מהווה מוקד מרכזי בניהול השירותים האלה. בתחום החינוך, הכפר גאה בחמישה בתי ספר, מתוכם שני בתי ספר ציבוריים ושלושה פרטיים, המעניקים חינוך לילדי האזור. הבתי ספר הציבוריים כוללים בית ספר יסודי וחטיבת ביניים, כאשר נרשמת בהם תופעה של אחוז גבוה יותר של תלמידות, במיוחד בחטיבת הביניים. לעומת זאת, המערכת החינוכית הפרטית בכפר כוללת גם היא בית ספר יסודי ושתי חטיבות ביניים, עם סה"כ תלמידים המסתכם ב-570 תלמידים. בנוסף, הכפר זוכה לטיפול בריאותי ראשוני באמצעות מרכז בריאות אחד, המופעל על ידי משרד הרווחה, המספק שירותים רפואיים לתושבי הכפר.

צמחייה

האזור עשיר בעשבי בר, פרחים ופטריות. נפוצים במיוחד הם פרח הפרג האדום, צלפי בר וגדילן.

הערות שוליים

  1. ^ From personal name, according to Palmer 1881, p. 66
  2. ^ "Source: civilsociety-center.org" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2020-07-28.
  3. ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 179
  4. ^ Note that Rhode, 1979, p. 6 (אורכב 20.04.2019 בארכיון Wayback Machine) writes that the register that Hütteroth and Abdulfattah studied was not from 1595/6, but from 1548/9
  5. ^ Guérin, 1880, p. 373
  6. ^ Conder and Kitchener, 1881, SWP I, p. 201
  7. ^ HRW, 2007, pp. 98-100
  8. ^ HRW, 2007, pp. 100-101
  9. ^ HRW, 2007, pp. 153-155
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38870696עייתרון