חיפזון

הארנב הלבן מופיע בפרק הראשון בספרו של לואיס קרול "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" כשהוא רץ בחיפזון.

פעולה בחיפזון או בבהילות היא פעולה הנעשית במהירות גבוהה מדי, או שמתחילה ללא הכנה מספקת, בלי להקדיש את שיקול הדעת הנדרש לפעולה כזו. בדרך כלל נעשית הפעולה מבלי שתוכננה מראש להתבצע בדרך זו, אלא כתוצאה ממצוקת זמן שמבצע הפעולה נקלע אליה.

החיפזון עלול לגרום לתאונות ולטעויות, ועל כך רומז הביטוי "החיפזון מהשטן", שמקורו בפתגם בערבית: العَجَلَةُ مِنَ ٱلشَّيْطَانِ وَالتَّأَنِّي مِنَ ٱلرَّحْمٰنِ – "החיפזון מן השטן והמתינות מן הרחמן".

במקרא

על אף ההוראה השלילית של החפזון, בתורה הוא נכלל בהוראות שניתנו לבני ישראל לפני יציאת מצרים כחלק ממצוות אכילת קרבן פסח: ” וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן” (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק י"א).

כמו כן בספר דברים מוזכר החיפזון כמניע למצוות אכילת מצה: ”שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ” (ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק ג').

ההגדה של פסח מרחיבה בתיאור החיפזון: ”מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַּם צֵדָה לֹא עָשׂו לָהֶם”.