חטאת העוף (מסכת זבחים)

חטאת העוף

→ קדשי קדשים כל הזבחים ←
מסכת	זבחים
סדר	קדשים
נושא עיקרי	חטאת העוף ועולת העוף שנפסלו
מספר הפרק במסכת	7
מספר משניות	6
דפים בתלמוד בבלי	דף ס"ו עמוד א' - דף ע' עמוד ב'
מספר דפים בתלמוד בבלי	5

חטאת העוף הוא הפרק השביעי במסכת זבחים. הפרק עוסק בעיקר בדיני חטאת העוף ועולת העוף שנפסלו, עקב שינוי צורת ההקרבה או זמנה, או בגלל פסול בגוף הקרבן. בפרק ששה משניות ובגמרא הוא כולל 5 דפים וממוקם בין הדפים ס"ו ע"א – ע' ע"ב.

נושאי הפרק

שינוי בחטאת ובעולת העוף

על אף שקרבנות העוף זהים במינם, נתנה התורה הבחנה ביניהם באופן ההקרבה: בצורת המליקה, שבעולת העוף היא כוללת הפרדת הראש לשם הקטרתו בפני עצמו, ואילו בחטאת העוף שאינה נקטרת, מולק סימן אחד ואינו מבדיל את הראש מהגוף; במקום העשייה, שעולת העוף נמלקת בראש המזבח ודמה ניתן למעלה מחוט הסיקרא, ואילו חטאת העוף נעשית על הרצפה ודמה ניתן למטה מחוט הסיקרא; באופן נתינת הדם, שבחטאת העוף נעשית בהזאה מרחוק, ובעולת העוף נעשה במיצוי ודחיקת צואר העוף בקרן המזבח.

המשנה הראשונה מביאה את השינויים הפוסלים בקרבנות העוף שהם: חטאת העוף שנמלקה במחשבה שלא לשמה; עולת העוף שנמלקה שלא בראש המזבח או שניתן דמה בחציו התחתון של המזבח בדומה לחטאת העוף, וכן חטאת העוף שנעשתה באופן הדומה לעולת העוף. בגמרא מתקיים דיון במהותו של הפסול האחרון, אם המדובר בשינוי של הבדלת הראש מן הגוף, שהדבר פוסל משום שנאמר בה: "לא יבדיל", ושלא כדעת רבי אלעזר ברבי שמעון בפירוש הפסוק שההבדלה היא רשות אך לא חובה, או שהשינוי הוא במתן הדם במיצוי שלא בהזאה.

מעילה בשינוי עולת העוף למעשה חטאת

המשנה הבאה דנה בשאלה הבאה: כהן שמלק עולת העוף שלא במקומה (בחצי התחתון של המזבח), האם נותרו על בשר קרבן זה דיני מעילה, ככל קרבן שנפסל קודם שהיתה לכהנים שעת היתר לאכול את הבשר, שנשארים על הקרבן דיני מעילה למי שהשתמש בבשר או בעור, או שמכיון שהוא ביצע בקרבן זה את הצורה המכשירה בחטאת העוף יצאה בכך מידי מעילה. בשאלה זאת מתקיים דיון ארוך בין רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה כשכל אחד מביא ראיות לשיטתו מדיני קרבנות אחרים. אחת הפרשנויות שנמסרו על ידי רב אדא בר אהבה לשיטת רבי יהושע שסובר שגם במקרה כזה אין דין מעילה בקרבן, היא שעולת העוף, שהכהן ביצע בה מליקה בחציו התחתון של המזבח כדינו של חטאת העוף, נהפכת בפועל לחטאת עוף כצורת הקרבתה, ולכן אין בה מעילה.

בגמרא מתקיים דיון האם ניתן להביא ראיה ממסכת קינים, שכפי המקובל היא נשנית לפי שיטת רבי יהושע, לכלל זה, מסיטואציות שונות בענין יולדת שמחוייבת להביא חטאת העוף ועולת העוף לאחר לידתה, והכהן החליף ביניהם, או שקיים ספק אם הכהן החליף ביניהם. למסקנה הובאה ראיה שגם אם רבי יהושע סובר שעולת העוף שהוקרבה למטה כשרה מפני שנעשית חטאת העוף, אין זה אלא לענין מעילה אך אינה מכפרת על החייב חטאת ואינו נפטר בה מחיוב הקרבן.

דיני טומאה במליקה פסולה

המשנה הבאה עוסקת בשאלת כהן שביצע בקרבן עוף מליקה פסולה, האם פעולה זאת מחילה על העוף את דין נבלת עוף טהור שמטמא באכילתו (ולא בנגיעתו). משנה זאת מתבססת על דעת רבי שמעון שסובר שקרבן שנפסל בשעת העבודה, כמו מליקה בשמאל או בלילה, או שמלק מחוץ לעזרה, הועילה מליקתו שלא ירד בדיעבד מהמזבח, ולכן נחשבת כשחיטה כשרה לענין טומאה, אבל אם הפסול הוא שורשי, כגון שהעוף לא היה בזמן השחיטה ראוי להקרבה מפאת גילו או שהיה בעל מום - נחשב העוף כנבילה ומטמא את האוכל אותו בעת הבליעה.

בגמרא מובאת מחלוקת בנושא: לפי רב כל פסול שיש איזו סיטואציה שבה הוא כשר, כגון מליקה בשמאל שכשרה ביום הכיפורים, שבה יש עבודות שמבצעים אותם ביד שמאל, מליקתו מועילה להוציא מידי טומאת נבילה למרות שכעת היא אסורה, אבל אם המליקה התבצעה באמצעות סכין, או אם המליקה נעשתה על ידי זר שאין כל סיטואציה אפשרית שבה מותר לו לעבוד עבודה, היא פסולה. על הדין האחרון חלוק רבי יוחנן, ולדעתו גם עבודה בזר נחשבת כעבודה כשרה והמליקה מטהרת מידי נבילה.

מלק ונמצאת טריפה

המשנה הבאה עוסקת במחלוקת מה דינו של עוף שנמלק ונמצא טריפה לענין טומאת נבלת עוף טהור. לפי רבי מאיר כמו ששחיטת בעל חיים מסירה ממנו את דין טומאת נבילות גם אם מתברר שהוא טריפה, כך גם מליקתו של העוף - שדומה לפעולת השחיטה בכך שבמקרה זה היא מתירה אותו להקרבה - מסירה ממנו את טומאת נבלת עוף טהור. ואילו לפי רבי יהודה לא ניתן ללמוד בקל וחומר את דינו של עוף טהור מדינה של בהמה שחמורה יותר שרק שחיטתה מתירתה ולא מליקתה, מכיון שדיו לבא מן הדין להיות כנדון, בגמרא מוסבר כי מחלוקתם של רבי מאיר ורבי יהודה היא תלויה בכללים שונים שנלמדים מפסוקים אחרים, אך כולם מודים לדין האמור - "דיו".

סוגיות נוספות

• שחיטה לאו עבודה היא - דיון האם שחיטת קרבן נחשבת בגדר עבודה או שאינה נחשבת כלל לעבודה ולכן זר כשר בה.
• הלכות במה קטנה - הגמרא דנה בכמה מהחילוקים בין במה קטנה לבמה גדולה - בית המקדש, וביניהם: האם יש הקרבת מנחות ועופות בבמה, והאם יש קידוש בכלי שרת בבמה.